בית הדין הארצי לעבודה חייב את המדינה לנהל הליך הידברות מול ההסתדרות בעניין הקמת נמלים חדשים לצד נמלי חיפה ואשדוד. ההסתדרות רשאית לשבות על רקע הרפורמה, אך קודם יש למצות את ערוצי ההידברות: "המדינה מוסמכת להחליט על פתיחת נמלים חדשים, ואיננה צריכה לקבל את הסכמת העובדים לעצם המהלך. אולם, המדינה חייבת בהידברות איתם לגבי השלכותיה של אותה החלטה"
בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול (ב') כי לעובדי הנמלים יש זכות לפתוח בשביתה בעקבות החלטת הממשלה להקים נמלים חדשים, בכפוף למיצוי תהליך ההדברות. נקבע כי העובדים לא רשאים לפתוח בשביתה לפני ה-10 באוקטובר.
בית הדין דן בבקשת לשכת המסחר תל אביב והמרכז למתן צו מניעה נגד קיום השביתה בנמלי הים באשדוד ובחיפה. עובדי הנמלים מוחים על החלטת הממשלה לקיים מכרז להקמת נמלי ים חדשים לצד נמלי חיפה ואשדוד.
כזכור, החל ממרץ 2011 אגף התקציבים במשרד האוצר ניהל מהלכי הידברות עם הנהלת נמל אשדוד ונציגי העובדים על המשך הרפורמה בנמלים שהחלה לפני כעשור שנים. לאחר הקמת הממשלה החדשה באפריל האחרון הופסקו מהלכי ההידברות בין הצדדים. ביולי האחרון פורסם השלב השני במכרז להקמת תשתית הנמלים החדשים העתידים לקום באשדוד ובחיפה לפי מודל שאינו יוצר זיקה בין עובדי הנמל הקיים לבין עובדי הנמל החדש. בעקבות פרסום המכרז ההסתדרות ביקשה להשבית את הנמלים.
חשש לקריסת הנמלים הקיימים על כ-2,400 עובדיהם
הדיון התקיים בפני סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטים עמירם רבינוביץ ולאה גליקסמן, נציגי ציבור העובדים שלום חבשוש ואלעזר וייץ ונציגי ציבור המעבידים דני בר סלע ויצחק דויטש.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המדינה מוסמכת להחליט על פתיחת נמלים חדשים, ואיננה צריכה לקבל את הסכמת העובדים לעצם המהלך. אולם, המדינה מחויבת לנהל הידברות עם עובדי הנמלים לגבי השלכותיה של אותה החלטה.
השופט פליטמן ציין כי "להחלטת הממשלה בדבר הרפורמה הנמלית עלולה להיות השלכה ישירה על ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם של עובדי הנמלים... בהיעדר תוכניות שדרוג לנמלים הקיימים, ובהיעדר נכונות לבחון שדרוגם יש חשש אמיתי לניוון או אפילו לקריסה של הנמלים הקיימים. לאור האמור ברור כי לרפורמה הנמלית החדשה המתיישמת כיום סביר שתהיה השלכה ישירה הן על תנאי עבודתם של כ-2,400 עובדי הנמל הקיימים והן על ביטחונם התעסוקתי".
בית הדין הארצי העביר ביקורת על התנהלות המדינה, וקבע כי "היה על המדינה להידבר עם ההסתדרות לקידום פני הפגיעה הצפויה. אלא שהמדינה במפגיע סירבה לכך. לפיכך קמה לארגון העובדים עילת שביתה".
בית הדין הורה לצדדים לסכסוך להידבר ביניהם לאלתר, בכל הנוגע להשלכות החלטת הממשלה על הקמת נמלים פרטיים לגבי זכויותיהם, תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים. נקבע כי ההידברות בין הצדדים תקוים באינטנסיביות, בתום לב ובהגינות, וייקחו בה חלק הנציגים המוסמכים והבכירים של המדינה, חברות הנמל וההסתדרות. הצדדים חויבו להגיש דיווח בכתב לבית הדין על מהלכי ההידברות והתקדמותה עד ה-10 באוקטובר. לאחר קבלת הדיווח כנדרש, או בחלוף המועד, תינתן החלטה על המשך הדיון בבירור הסכסוך מושא הליך זה. בשלב זה, ממשיך לעמוד בתוקפו הצו שנתן בית הדין ביולי האחרון המחייב את העובדים להמשיך לעבוד כרגיל בעבודה מלאה תקינה וסדירה.
בית הדין הארצי גינה בפתח החלטתו את ההתנהגות הפרועה של עובדי הנמל במהלך הדיון האחרון. בשל ההתפרעות של העובדים השופטים נאלצו להפסיק את הדיון לעשרים דקות. לפי העדויות כמה עובדים איימו על סגן מנהל אגף התקציבים באוצר שאול מרידור והשליכו חפץ שפגע בפרקליטה מיכל לייסר. בהחלטה נכתב כי בית הדין רואה בחומרה רבה את התנהגותם שלוחת הרסן של עובדי הנמל. הודגש כי התנהגות פסולה זו ראויה לגינוי ומקומה לא יכירנו באולם בית המשפט ומחוצה לו.
האינטרסים של העובדים מול זכויותיהם
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אשר עתר (21.7.13) לביה"ד הארצי לעבודה כנגד כוונת ההסתדרות ועובדי הנמלים להשבית את נמלי הים באשדוד ובחיפה, כתוצאה מכוונת המדינה לפתח תשתיות ורציפי נמל חדשים, בירך על החלטת ביה"ד הארצי לעבודה שלא לעכב את המכרזים להקמת רציפי נמל חדשים. עם זאת, עוה"ד לין מדגיש כי ביה"ד לא השכיל לעשות את האבחנה הראויה בין האינטרסים של העובדים לבין זכויותיהם, בארבעה היבטים מרכזיים:
הראשון, ביה"ד הארצי לעבודה קבע חד-משמעית שהמדינה לא צריכה לקבל את הסכמת העובדים כשהיא מחליטה על פיתוח תשתיות, גם אם משמעות הדבר יצירת תחרות לעובדים במקומות העבודה הקיימים. "אין ספק שהקמת רציפי ים תהווה תחרות לנמלים הקיימים", מסביר עוה"ד לין, "עם זאת ביה"ד קיבל החלטה נכונה מאחר שכל קביעה אחרת היתה מפקירה את הציבור כולו ואת משרד האוצר ברצונם הטוב של העובדים, ובסופו של דבר היתה גורמת לעיכובים בפיתוח התשתיות והיתה עולה לאוצר כסף רב ובעקיפין גם לציבור הרחב".
ההיבט השני נוגע לזכות השביתה. לדעתו של עוה"ד לין, ביה"ד טעה בהחלטתו משום שגם כאשר יוצרים תחרות למקומות עבודה קיימים אין זה אומר שקיימת זכות שביתה. ביה"ד לא השכיל לעשות את האבחנה הראויה בין האינטרסים של העובדים לבין זכויותיהם. "אין כל ספק שלעובדי נמלי הים יש אינטרסים שהם לא יוצבו בפני תחרות ושהם ישמרו על מעמדם המונופוליסטי, אבל עצם קיומו של אינטרס לא יוצר זכות מוקנית. לאף עובד במדינת ישראל אין זכות מוקנית לפיה הוא ימשיך לעבוד בחברה מונופוליסטית או שהוא לא יהיה חשוף לתחרות או שתנאי עבודתו לא יושפעו מתחרות. אם היינו נוקטים בגישה זו גלגלי המשק היו נעצרים בחריקה מחרידה והיינו מידרדרים לאחור, שכן פיתוחו של המשק מותנה בפיתוח ויצירת תחרות".
ההיבט השלישי, "הידברות עם העובדים היא בהחלט מהלך חיובי שעל המדינה לעשותו כדי לבחון את פיתוח המשק ואת ההשפעות של מהלך זה על העובדים. אך חייבים להבדיל בין הידברות הבוחנת את ההשפעות על העובדים ומה המדינה יכולה לעשות בפתרון הבעיות שעולות לבין ניהול משא ומתן המחייב להגיע להסכמות שהוא בבחינת תנאי להמשך פיתוח התשתיות".
ובהיבט הרביעי, עוה"ד לין הדגיש כי עתירת המדינה ולשכת המסחר לבג"ץ על ההחלטה הראשונית של ביה"ד הארצי לעבודה שהורה על הקפאת המכרזים לתקופה של 30 יום אינה מתייתרת, משום שעדיין עומדת על הפרק השאלה המרכזית האם בנסיבות העניין יש לעובדי הנמלים עילה לגיטימית להשבית את עבודת הנמלים. לדבריו, "יש לזכור שאין מדובר בשביתה רגילה אלא בשביתה שהיא מכוונת מול המגזר העסקי והציבור כולו על ידי עובדים שמצויים במקום עבודה מונופוליסטי החייב להציע שירות חיוני למשק כולו. זכות השביתה של עובדי הנמלים לא יכולה להיות דומה לזכות השביתה של אלה העובדים במקומות עבודה רגילים".
(סק"כ 40815-07-13)
