חדשות

חברת אימפקט נטורקס נאבקה בחוב שתבעה ממנה חברת סלקום בהוצאה לפועל כדי להוכיח כיצד זו הסתמכה על חתימת מסירה החשודה כמזויפת וחייבה על שירותים עתידיים שבהם כלל לא השתמשו. "כמה מהתאגידים בישראל משתמשים בכוחם ומהלכים אימים על לקוחות תמימים", מסביר עו"ד דב קיידנוב. "כשתביעות מנופחות כאלה מגיעות לבסוף לבירור משפטי, לרוב יוצא מהן כל האוויר מהמפרשים"

האם חברת הסלולר סלקום חייבה לקוח עסקי בהוצאה לפועל על שירותים עתידיים שבהם כלל לא השתמש? כך עולה מהליך משפטי שהתנהל לאחרונה מול סלקום מצד לקוח עסקי שהצליח להוכיח שחברת הסלולר הסתמכה על חתימת מסירה החשודה כמזויפת, וניסתה לחייב את הלקוח על שירותים עתידיים שבהם, כך על פי דבריו, הוא כלל לא השתמש.

לטענת עו"ד דב קיידנוב, שייצג לקוח עסקי במאבק מול חברת סלקום בהוצאה לפועל, "סלקום ניפחה חוב פעוט בן כמה אלפי שקלים לכ-20,500 שקלים, וסירבה לאורך חודשים ארוכים לפרט את מהות החוב". לדבריו, לאחר שתביעת החוב שלה הגיעה לפתחו של בית המשפט, הסכימה החברה לסגת מדרישתה ולחייב את הלקוח בפחות מ-8,000 שקל.

"כמה מהתאגידים בישראל משתמשים בכוחם ומהלכים אימים על לקוחות תמימים", אומר עוה"ד קיידנוב. "כאשר תביעות מנופחות כאלה מגיעות לבסוף לבית המשפט, לרוב יוצא מהן כל האוויר מהמפרשים".

סירבה לפרט את מהות החוב

הרפורמה בשוק הסלולר בישראל, שיצאה לדרך בתחילת שנת 2011, עשתה טוב לצרכנים רבים, לא רק בשל פתיחת השוק לתחרות שהובילה להורדת המחירים, אלא גם בשל שורת תיקונים צרכניים שנועדו להגן על הלקוח מפני תאגידי הענק הסלולריים. בין שאר התקנות, חויבו חברות הסלולר לשקיפות מלאה מול הצרכן, בדגש על כך שהלקוח יידע בדיוק על מה הוא מחויב, ובמידה שלא חתם על שירות מסוים, לא יהיה חייב לשלם עבורו.

בתביעה לתשלום חוב שהגישה חברת הסלולר סלקום ללשכת ההוצאה לפועל נגד חברת אימפקט נטורקס בע"מ, לקוחתה עד שנת 2010, תבעה סלקום 20,500 שקל בטענה לחיובים שצברה החברה. בכתב התביעה נטען כי בהסכם ההתקשרות שעליו חתמה עם סלקום, חתמה אימפקט נטורקס על הוראה לחיוב חשבונה בתשלום עבור דמי שירות, ציוד, עמלת יציאה ושירותים נוספים, על פי תעריפי סלקום ובהתאם לדרישותיה.

לטענת סלקום, אימפקט נטורקס השתמשה בשירותיה של סלקום, אך נותרה בחוב כלפי חברת הסלולר בסכום של יותר מ-16.5 אלף שקל. לאחר ש'אימפקט נטוורקס' מיאנה לשלם את חובה, ביקשה "סלקום" מההוצאה לפועל לחייב אותה גם בריבית והצמדה, כך שסכום הסכום צמח לכ-20,500 שקל.

מנגד, טענה "אימפקט נטוורקס", באמצעות עוה"ד קיידנוב, כי מדובר בחיובים מופרכים בגין שירותים עתידיים שמעולם לא ניתנו לה. יתרה מכך, על אף בקשותיה החוזרות ונשנות לקבל פירוט חשבונית מ"סלקום", חברת הסלולר התעלמה מבקשתה ולא פירטה את מהות החוב והרכבו.

הנחת שימוש בגין 'שיקול דעת'

כדי להתגונן מול דרישת החוב הכבדה, הוגשה בקשה להאריך את מועד הגשת ההתנגדות לתביעה של סלקום. "מדובר בתביעה קנטרנית שכל עיקרה הוא עשיית עושר שלא במשפט", טען עוה"ד קיידנוב בבקשתו. "לראיה, חברת אימפקט נטוורקס רכשה מ'סלקום' מכשיר בלקברי בשנת 2009 ומשהודיעה על התנתקותה מחברת הסלולר בשנת 2010, עמד חובה עבור המכשיר על סך 750 שקל בלבד. אולם, חברת סלקום דרשה תשלום חוב על המכשיר ושירותים עבורו בסך של 8,219 שקל, שכלל: 3,580 שקל עבור שירות בלקברי עסקי, הנחת שימוש בגין 'שיקול דעת' בסך 580 שקל, חבילת גלישה בלקברי בנדידה בסך 800 שקל, וחיובים נוספים שלא ניתנו בפועל".

יתרה מכך, גם בקשת אימפקט נטוורקס לקבלת ההסכם בינה לבין "סלקום" – זכתה לדברי עוה"ד קיידנוב – להתעלמות. "חברת אימפקט נטורקס מוכנה לשלם ושילמה עבור המכשירים של 'סלקום', עקב התנתקותה מהחברה ב-2010", הוא מבהיר, "אך דרישת התשלום המופרכת היא בגין שירותי תוכן עתידיים שלא ניתנו לה כלל. 'סלקום' המשיכה לחייב את הלקוחה לשעבר בחיובים עתידיים ובלתי ברורים, כאילו 'אימפקט נטוורקס' לא התנתקה ממנה מעולם".

לטענת עוה"ד קיידנוב, אנשי סלקום לא טרחו לוודא כי מכתב ההתראה שנשלח הגיע ליעדו. כמו כן הוא טוען כי מכתבי החוב ששלחה סלקום לחברה, נשלחו לכתובת לא מעודכנת, ובאימפקט נטוורקס כלל לא ידעו שהחברה מצויה בחוב, אלא רק בפברואר 2013.

מעבר לאי-הסדרים הנטענים, טענה החברה העסקית כי חתימתו של בעל המניות בחברה, המופיעה על טופס מסירת מכתב ההתראה, זויפה ככל הנראה, שכן הוא מעולם לא נדרש לחתום על טופס המסירה ומעולם לא חתם עליו.

חובות מלחיצים ומנופחים

לאור כל זאת, רשם ההוצאה לפועל התבקש לדחות את דרישת החוב של סלקום על הסף, ובתום הדיונים הגיעו שני הצדדים לפשרה, מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת הפשרה, הוסכם כי חברת אימפקט נטוורקס תשלם לסלקום סכום של 7,900 שקל בלבד – פחות משליש מהסכום אותו דרשה סלקום, ופחות ממחצית מסכום "החוב המקורי".

"מכתבים מהוצאה לפועל בגין חובות שלא שולמו עלולים להיות מלחיצים, בעיקר כשהם נשלחים על ידי תאגידים חזקים כמו חברות הסלולר", מסביר עוה"ד קיידנוב. לדבריו, "הנטייה בקרב רוב הציבור היא לרוץ ולשלם את ה'חוב', ולהיפטר מההגבלות שהליך ההוצאה לפועל מטיל על בעל החוב. אולם, לדבריו, רגע לפני שאנשים פרטיים, כמו גם עסקים וחברות – שולפים את כרטיס האשראי ופורסים את החוב לתשלומים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. לעתים קרובות החוב אינו כה גדול כפי שהנושים מציגים זאת, ולמעשה, תאגיד לא לוקח על עצמו כל סיכון בכך שהוא מגיש תביעות הגבוהות, לעיתים באופן קיצוני, מגובה החוב האמיתי".