ביהמ"ש המחוזי גזר 4 שנות מאסר על טל יגרמן, בשל מעורבותו בקריסת קבוצת פלד-גבעוני בשנת 2002. ביהמ"ש העליון דחה את בקשתו לעכב את תחילת המאסר וקבע כי "קיימת סכנה מוחשית לכך שיבצע עבירות נוספות ככל שמאסרו יעוכב"
לאחר שבע שנים של דיונים בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על טל יגרמן 4 שנות מאסר בפועל וקנס של 20 אלף שקלים. כתב האישום נגד יגרמן ושלושה נאשמים נוספים רפי פלד, מפכ"ל המשטרה לשעבר ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר אריה גבעוני ודודי הבי הוגש לאחר קריסה של קבוצת חברות פלד-גבעוני בשנת 2002. הנאשמים השתלטו על שמונה חברות ציבוריות בתוך מספר חודשים באמצעות מינוף משמעותי מצד הבנקים שהעניקו להם אשראי בנקאי. כאשר הגיעה השעה לפדות את ההלוואות שניטלו לצורך ההשתלטות על החברות הציבוריות, נעשה שימוש בכספן של החברות הציבוריות. בית המשפט הרשיע את גבעוני, הבי ויגרמן בעשרות עבירות של גניבה בידי מנהל, מרמה, הפרת אמונים ועבירות ניירות ערך. על רפי פלד הוטלו שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 100 אלף שקלים, על אריה גבעוני נגזרו שנתיים מאסר וקנס של 200 אלף שקל ודוד הבי נדון לשנת מאסר וקנס של 20 אלף שקל.
יגרמן הגיש בקשה בפני בית המשפט העליון לעכב את תחילת המאסר. השופטת אסתר חיות דחתה את הבקשה בשל קיום סכנה מוחשית לביצוע עבירות נוספות עם עיכוב המאסר. השופטת חיות הדגישה את חומרת מעשיו וכתבה כי "לחומרה הרבה שנמצאה במעשי המבקש, יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד הכולל שתי הרשעות בעבירות דומות והמעיד על כך שהמבקש אינו נרתע מביצוע מעשים פליליים במסגרת פעילותו העסקית והכלכלית עד כי קיימת סכנה מוחשית לכך שיבצע עבירות נוספות ככל שמאסרו יעוכב".
יגרמן יתחיל לרצות את תקופת המאסר ב-1 באוקטובר.
בשנת 2000 יזם יגרמן מהלך עסקי במסגרתו רכשה קבוצת משקיעים בראשותם של פלד וגבעוני, אליהם הצטרף בהמשך הבי, את השליטה בחברת ז'ק מיטרני, אשר הפכה לקרן פלד השקעות. לאחר מכן הקבוצה רכשה שליטה במספר חברות ציבוריות. פלד, גבעוני והבי איישו את המשרות הניהוליות הבכירות במרבית החברות הציבוריות בקבוצה ויגרמן היה היועץ שלהם ושימש כמנהל הכספים של מרבית חברות הקבוצה. קבוצת החברות כללה את פויכטוונגר ומשב שהיו חברות יציבות ועתירות מזומנים. יגרמן, הבי וגבעוני משכו 35.5 מיליון שקלים לצורכיהם הפרטיים באמצעות חברות פרטיות. מערכת יחסים פיננסית מורכבת בין פלד, גבעוני והבי לבין יגרמן שכללה החלפת צ'קים ומתן הלוואות גרמה לקריסתה של כל הקבוצה. בעקבות הקריסה בית המשפט נתן צווי הקפאת הליכים למרבית החברות הציבוריות ומינה להן מנהלים מיוחדים. שופט בית המשפט המחוזי חאלד כבוב כתב בפסק הדין כי "הנאשמים עשו שימוש ציני בכספי החברות, לא בחלו באמצעים והעבירו עשרות מיליוני שקלים לעסקיהם, תוך הותרת בעלי המניות מהציבור מחוץ למעגל".
למרות שיגרמן לא היה בעל תפקיד רשמי בית המשפט שוכנע כי הוא הניע את המהלכים בקבוצה, מאחורי הכלאים. "יגרמן נמצא בקטגוריה אחרת מיתר הנאשמים ביחס לחומרת מעשיו. הוא התעלם בצורה שיטתית מהוראות החוק", כתב השופט כבוב בגזר הדין והוסיף כי "עברו הפלילי מראה שהוא אינו חושש מרשויות אכיפת החוק ושהוא מתעלם מהמקובל בשוק ההון. הוא הגה את התוכנית והוציא אותה לפועל, והכניס את יתר הנאשמים לתמונה רק בשלב מאוחר יותר".
ת"פ 40213-05
