שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תקדים מחייב: הליך גילוי מסמכים אפשרי גם בענייני משפחה

חדשות

תקדים מחייב: הליך גילוי מסמכים אפשרי גם בענייני משפחה
תקדים מחייב: הליך גילוי מסמכים אפשרי גם בענייני משפחה
08/09/2013, עו"ד לילך דניאל

במסגרת בקשת רשות ערעור נגד החלטה לגילוי מסמכים בתביעה רכושית בין בני זוג, קבע לראשונה בית המשפט העליון כי בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לתת צווים לגילוי מסמכים במקרים המתאימים, ושם קץ לאנדרלמוסיה ששררה עד היום בענייני משפחה בכל הנוגע לסדרי דין פרוצדורליים

"בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים להורות על גילוי ועיון במסמכים, ככל שהוראה כאמור נדרשת בנסיבות העניין. הוראות אלו ייעשו בדרך שבית המשפט ימצא לנכון, בהתחשב בשיקולים השונים". כך פסק לראשונה בית המשפט העליון, ושם קץ לאנדרלמוסיה ששררה עד היום בענייני משפחה בכל הנוגע לסדרי דין פרוצדורליים. בית המשפט העליון פסק בהלכה תקדימית ומחייבת כי לא רק שיש מקום להליך של גילוי מסמכים בענייני משפחה, אלא שבהשוואה לעניינים אזרחיים רגילים – אף יש מקום להרחיב את אפשרויות הגישה למסמכים השונים שבידי המתדיינים.

"אין בו כדי לגרום עיוות דין"

תחילת הפרשה בסכסוך בין בני זוג לשעבר, שחיו יחד שנים רבות ללא נישואים והביאו לעולם ילד משותף. בשלב מסוים עלו היחסים על שרטון, והאישה פתחה בהליכים משפטיים נגד בן הזוג בבית המשפט לענייני משפחה, שעניינם בתביעת משמורת, מזונות וזכויות רכושיות. במסגרת התביעה, ביקשה האישה להצהיר כי היא זכאית למחצית הרכוש שצבר האיש במהלך חייהם המשותפים ולכן עתרה לצו שיורה על חשיפת מלוא המסמכים שלא צורפו לכתבי טענותיו של האיש. בית המשפט נענה לבקשתה, תוך שדחה את טענות האיש בדבר הצורך בשמיעת ראיות בנוגע לטיב היחסים בין הצדדים וקבע כי די בכך שהצדדים חיו יחד כידועים בציבור תקופה ממושכת לצורך מתן הצווים.

על כן, הורה בית המשפט על מתן צו גילוי מסמכים באופן הדדי ועל הסרתם של חסיונות העומדים לצדדים זה כנגד זו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש האיש נגד החלטה זו, הן לאור היותה החלטה המנויה בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) והן לגופו של עניין לאחר שנקבע כי גילוי המסמכים ההדדי אינו עומד בניגוד לדין ואין בו כדי לגרום עיוות דין, בשים לב לכך שהתבקש מידע באופן מידתי ומאוזן.

להרחיב את אפשרויות הגישה למסמכים

האיש לא ויתר על זכויותיו המשפטיות וביקש סעד מבית המשפט העליון. השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז ציינה כי תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי מעמידה במרכזה את חובתם של בעלי הדין בבית המשפט לענייני משפחה לצרף לכתבי הטענות את רשימת המסמכים שעליה הם נסמכים, אך מנגד קובעת כי ההוראות בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה. מכאן, מתעוררת השאלה שטרם הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון –האם יש בכך כדי לסתום לחלוטין את הגולל על האפשרות של גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט העליון פסק כי הדרך הנכונה לפרש את הוראת תקנות סדרי הדין היא שהליכי גילוי המסמכים בבית המשפט לענייני משפחה צריכים להיעשות במתכונת פורמלית פחות שתאפשר לו לסטות מההסדרים הפרוצדורליים המקובלים בהליכים אזרחיים רגילים. הוזכר כי המסגרת הדיונית בבתי המשפט לענייני משפחה עוצבה על ידי המחוקק במתכונת גמישה יותר מזו שנוהגת בבתי המשפט הכלליים, על יסוד התפיסה כי "הצדדים" בבתי משפט אלו הם בני משפחה ולא "יריבים" קלסיים. מטעמים אלו, נקודת המוצא היא של שקיפות רבה יותר מזו שנוהגת בהליך אזרחי, תוך הכרה בחובות גילוי מוגברות שבהן נושאים הצדדים.

מקור נוסף לסמכותו של בית המשפט למשפחה להורות על גילוי מסמכים מצא בית המשפט העליון בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה– ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את תקנות סדרי הדין לאורו של החוק, כך שקריאת נוסחה של תקנה 258ט לתקנות הסד"א לאור לשונו ותכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה מוליכה למסקנה כי כוונתה של התקנה היא להרחיב את אפשרויות הגישה למסמכים בהשוואה להליך אזרחי רגיל.

סמכות רחבה לפעול

אשר למקרים שבהם ההסדר הפרטני של סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה אינו נותן מענה לצורך הדיוני בגילוי הדדי של מידע, סבר בית המשפט כי סעיף 8(א) מקים לבית המשפט סמכות רחבה לפעול, וכל מסקנה אחרת לא הייתה מאפשרת לו להתמודד עם מורכבותם של הסכסוכים שמגיעים לעתים לפתחו. בית המשפט הוסיף כי גם מבחינה נורמטיבית תקנה 258ט, בהיותה חקיקת משנה, אינה יכולה לסייג את הסמכות שנקבעה בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המצויה במדרג נורמטיבי גבוה יותר.

בשולי הדברים ציין בית המשפט כי מחוץ לשאלת הסמכות עצמה, על בית המשפט לשקול בכל מקרה ומקרה האם ההליך של גילוי מסמכים אכן דרוש בנסיבות העניין, כמו גם את האיזון הנכון בין הצרכים הדיוניים לבין זכותם של בעלי הדין לפרטיות וכמובן בשים לב לאופיו האישי של הסכסוך. עם זאת, הוער כי אין בזכות לפרטיות כשלעצמה כדי להוביל לשלילה מוחלטת של הליך הגילוי, בין היתר בהתחשב בכך שהליכים בבתי המשפט לענייני משפחה ממילא נערכים בדלתיים סגורות.

אקרובטיקה בפרשנות

לפסק דינה של השופטת ברק-ארז הצטרפו גם הנשיא אשר גרוניס והשופט אליקים רובינשטיין. רובינשטיין עם זאת, סבר כי הבסיס לסמכות בית המשפט להורות על גילוי מסמכים מצוי לא בסעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה כי אם נשאבת בעיקר מפרשנותה של הוראת תקנה 258ט(א) לתקנות הסד"א. שכן,תנאי לתחולתו של סעיף 8(א) הוא שמדובר בנושא "שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה", ואילו תקנה 258ט(ד) שהותקנה לפי החוק, קובעת כי ההוראות בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.

"אין לכחד כי הפרשנות מחייבת 'אקרובטיקה' מסוימת בגלל הוראתה של תקנה 258 ט(ד)", פסק השופט רובינשטיין, "אך נראה כי הדבר נחוץ כדי לקיים את התכלית. ואכן, גם אם תקנה 256 ט(ד) שוללת הליכים גילוי

אזרחיים 'רגילים' ומקביליהם והמנגנון המורכב הכרוך בהם (למשל, פניה בשאלונים),לא ננעלה הדלת, כפי שתואר מעלה, להצגת תמונה מלאה בהוראת בית המשפט". השופט רובינשטיין אף ציטט מדבריו של החוקר האמריקאי  Martin Redishשטען כי "בדרכים רבות, מזכיר גילוי את המצאת האש. כמו האש, אם משתמשים בה כראוי עשויה שיטת הגילוי לשפר דרמטית את מצבנו; אך אם מנצלים אותה לרעה, הגילוי עלול לגרום נזק בל ישוער". לכן מציע רדיש להעביר את עלות הגילוי מן המגלה אל מבקש הגילוי. אולם, לדידו של השופט רובינשטיין, "בדיני המשפחה אצלנו בחר המחוקק להטיל על שני הצדדיים גילוי מראש, ודומני כי דרך זו הוגנת ויעילה".

עם זאת, לשיטת השופט רובינשטיין סעיף זה מסייע בהתחקות אחר כוונתו הכללית של המחוקק, שהיא כוונת הגמישות הדיונית והשקיפות בין הצדדים. עוד הוסיף השופט רובינשטיין כי פתיחת פתח רחב לפי סעיף 8(א) שלא כלשונו משמעה חופש דיוני גמור לבית המשפט, אשר אינו רצויה. לפיכך, הצטרף השופט רובינשטיין למסקנתה של השופטת ברק-ארז, ושניהם יחדיו קראו למחוקק להבהיר את העניין מפורשות בתקנות.

 

(בע"מ 4738/13)

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150