השופטת לימור מרגולין-יחידי זיכתה את בועז יעקב, שהציג צוואה לפיה אישה מבוגרת בודדה הורישה לו כ-50 מיליון דולר ולטענת הפרקליטות הוא זייף את הצוואה כדי להשתלט על הכספים. ביהמ"ש: "קיימים חורים או חוסרים במארג הראיות בנרטיב של המאשימה שאין להם הסבר המעוגן בראיות (להבדיל מהשערות), ודי בהם כדי לבסס את הספק הסביר"
נגד בועז יעקב הוגש כתב אישום שייחס לו זיוף צוואה של רחל מיכקשווילי כדי לרשת ממנה במרמה רכוש הנאמד בכ-50 מיליון דולר כיורש הבלעדי שלה.
הפרקליטות טענה כי יעקב התקשר עם אישה שהציגה את עצמה כמנוחה בפני עורך דין וחתמה בשמה על צוואה. מיכקשווילי נפטרה כשנה לאחר מכן, ויעקב הגיש בקשה לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה בתל אביב. במסגרת ההליך, הוא גם הגיש תצהיר שבו נטען כי הוא הכיר את המנוחה באופן אישי, סעד אותה וטיפל בה.
הראיות נסיבתיות? דרושה מסכת ראייתית מפלילה
בית משפט השלום בתל אביב זיכה את יעקב מכל העבירות שיוחסו לו, מחמת הספק. השופטת לימור מרגולין-יחידי כתבה בפסק דינה כי התיק "בנוי כולו על ראיות נסיבתיות" והסבירה ש"ראיות נסיבתיות יכולות להוות בסיס להרשעה, באותם מקרים אשר בהצטרפן זו לזו, הן יוצרות מסכת ראייתית נסיבתית מפלילה, עד כי המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק היא שהנאשם אחראי בפלילים ולא קיים הסבר אפשרי אחר השולל אחריות פלילית". השופטת קבעה כי "תצרף הראיות הנסיבתיות בתיק זה, מאפשר לכל אחד מהצדדים בתיק לספר את סיפור המעשה באופן שונה, ולהעביר את הראיות דרך פריזמה אחרת".
השופטת מרגולין-יחידי ציינה כי הנרטיב של הפרקליטות הוא "שלא הייתה כלל היכרות בין הנאשם למנוחה, וממילא לא היה בין השניים קשר, ואין אפשרות שהמנוחה החליטה להוריש את רכושה לנאשם, או הסכימה להוציא את הרכוש מחוץ למשפחה". כדי לבסס נרטיב זה, הפרקליטות הדגישה את קנאותה של המנוחה לרכוש המשפחתי, את אופייה המסוגר והחשדני, חוות דעת מומחה המצביעה על כך שהחתימה על הצוואה מזויפת ועוד.
לעומתה, צוות ההגנה של יעקב, עוה"ד אביגדור פלדמן ומיקי חובה, הציג את סיפור היכרותם וידידותם של המנוחה ויעקב על רקע יחסי עוינות עמוקים שהיו לה עם אחייניה. כמו כן, יעקב הציג חוות דעת מומחה במטעמו לפיה החתימה על הצוואה לא זויפה.
דרושה הכרעה מובהקת ונטולת השערות
בית המשפט קבע כי "התמונה שנפרשה לנגד עיני מבססת חשדות כבדים מאד כלפי הנאשם, והנאשם ניצב בחקירתו הנגדית לא פעם כשאין בפיו מענה ממשי לשאלות, לתמיהות ולתהיות שהוטחו בו". עם זאת, השופטת מרגולין-יחידי קבעה כי "קיימים חורים או חוסרים במארג הראיות בנרטיב של המאשימה שאין להם הסבר המעוגן בראיות (להבדיל מהשערות), ודי בהם כדי לבסס את הספק הסביר".
השופטת מרגולין-יחידי ציינה עוד בהכרעת הדין כי "הסיפור שמסופר על ידי ההגנה אינו מספק הסבר חלופי מלא וקוהרנטי, ואילו הייתי נדרשת להעדיף את אחד הנרטיבים על סמך סבירותם והיתכנותם, הייתי מעדיפה את הנרטיב של המאשימה. אך לא בהעדפה ממין זה עוסק המשפט הפלילי, אלא הוא דורש לשם הרשעה הכרעה מובהקת מעל לספק סביר".
ת"פ 1004-09
