שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הנשיא גרוניס: "הטרידונו לא מעט מעשיה והתבטאויותיה של ח"כ זועבי"

חדשות

הנשיא גרוניס: "הטרידונו לא מעט מעשיה והתבטאויותיה של ח"כ זועבי", צילום: צילום: Getty images Israel
הנשיא גרוניס: "הטרידונו לא מעט מעשיה והתבטאויותיה של ח"כ זועבי"
22/08/2013, עו"ד לילך דניאל

חרף הסכמתם שהשתתפותה של חנין זועבי במשט לעזה התקרבה ל"מסה קריטית" של הראיות המצדיקות את פסילתה מהתמודדות בבחירות לכנסת, בחרו 9 שופטי בית המשפט העליון שלא לפסול אותה. בנימוקים לפסק דינם מדצמבר 2012, המתפרסמים כעת, קבעה השופטת עדנה ארבל כי "הרוצים לבחור ולהיבחר צריכים להקפיד שלא להיות מזוהים עם אלה המבקשים לסלק את המדינה מעל המפה"

בית המשפט העליון פירסם אתמול (21.8.2013) את הנימוקים בגינם החליט לקראת הבחירות לכנסת ה-19 שלא לאשר את החלטתה של וועדת הבחירות המרכזית לפסול את חברת הכנסת חנין זועבי מהתמודדות. תשעת שופטי ההרכב, בראשות הנשיא אשר גרוניס שכתב את פסק הדין המרכזי, פסקו פה-אחד כי לא הוכח במידה הנדרשת שזועבי ביקשה לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או כי מעשיה ובראשם השתתפותה במשט ה"מרמרה" האלים בעזה, עלו כדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה. זאת, על אף שהיו תמימי דעים שפעולותיה התקרבו ל"מסה הקריטית" של הראיות המצדיקות פסילה מהתמודדות.

"בחנו היטב את חומר הראיות שהוצג בעניינה של ח"כ זועבי", פסק הנשיא גרוניס. "הגענו למסקנה שגם ביחס לעילה זו לא הצטברה מסה קריטית של ראיות המצדיקות את שלילת השתתפותה של ח"כ זועבי בבחירות. נודה, עם זאת, כי לא קיבלנו החלטה זו על נקלה. הטרידונו לא מעט מעשיה והתבטאויותיה של ח"כ זועבי בהקשר של המשט לעזה, ובעיקרם, העובדה שבמקרה הנוכחי מדובר בפעולה להבדיל מדיבור גרידא. הפרשה שלפנינו אינה מתמצית בהתבטאויות, נאומים או כתיבה אקדמית ופובליציסטית, אלא בפעולה פיסית של ממש ליישום רעיון תיאורטי הלכה למעשה. אם בכל זאת החלטנו להתיר את השתתפותה של ח"כ זועבי בבחירות ולא לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, הרי זה מפאת חשיבותן של הזכויות לבחור ולהיבחר, ומשום ששוכנענו שחברת הכנסת זועבי לא חברה לארגון ה-IHH במסגרת המשט".

הפרדוקס הדמוקרטי

בשלהי דצמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 שהיו עתידות להתקיים חודש לאחר מכן, הגיש ח"כ אופיר אקוניס בקשה לוועדת הבחירות המרכזית שבה עתר לפסילת התמודדותה בבחירות של חה"כ חנין זועבי מטעם מפלגת בל"ד. בבקשה, עליה היו חתומים 13 חברי כנסת נוספים, נטען כי חה"כ זועבי מנועה מהשתתפות בבחירות בעילות המפורטות בסעיפים 7א(א)(1) ו-(3) לחוק יסוד: הכנסת, שעניינן בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה.

לאחר דיון בבקשה, ובבקשות נוספות לפסילת רשימות, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של חה"כ זועבי ברוב של 19 מחברי הוועדה מול תשעה מתנגדים ונמנע אחד. בהתאם לסעיף 7(א)(ב) לחוק היסוד, הקובע כי החלטת הוועדה לפסילת מועמד טעונה אישור של בית המשפט העליון, נערך דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, אשר החליטו פה-אחד שלא לאשר את החלטת הפסילה, כאשר הנימוקים לכך מתפרסמים רק כעת.

הנשיא גרוניס, אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב, קבע כי אין לאשר את פסילת התמודדותה של חה"כ זועבי בבחירות לכנסת ה-19. הנשיא ציין כי מניעת השתתפותן של רשימות בבחירות מעוררת את מה שמכונה "הפרדוקס הדמוקרטי", המתקבל בעקבות הפגיעה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה על ידי שלילת הזכות להיבחר כדי להגן על הדמוקרטיה מפני הרס מבפנים על ידי רשימות המאתגרות את עצם קיומה או את אופיה של המדינה כמדינה דמוקרטית. עוד סקר הנשיא גרוניס את ההיסטוריה הפסיקתית הנוגעת לסוגיה, החל מפרשת ירדור באמצע שנות ה-60 שבה הכיר בית המשפט העליון בסמכות ועדת הבחירות שלא לאפשר השתתפות רשימה בבחירות על אף היעדרה של הוראת חוק מסמיכה (ע"ב 1/65), דרך פרשות ניימן הראשונה והשנייה של שנות ה-80, בהן עלתה שאלת פסילתה של רשימת כ"ך מהשתתפות בבחירות ושבעקבות הגלגול הראשון בה נחקק סעיף 7א בחוק יסוד: הכנסת שעיגן את האפשרות החוקית לפסילת רשימת מועמדים. בהמשך, בראשית שנות האלפיים, התווספה האפשרות לפסול לא רק רשימת מועמדים, אלא גם מועמד פרטני בהתקיים עילות מסוימות שתוקנו עם הזמן.

אין להסתפק בארבע כתבות אינטרנט

המקרה של זועבי, כך צוין, הוא השני בלבד שבו נדרש בית המשפט העליון לאשר החלטה של וועדת הבחירות לפסול מועמד מהתמודדות בבחירות, כאשר הפעם הראשונה הייתה בבחירות לכנסת ה-16, אז עמדה על הפרק שאלת מועמדותם של ח"כ אחמד טיבי ועזמי בשארה (א"ב 11280/02). בעניינם של טיבי ובשארה, קבע הנשיא דאז אהרן ברק כי יש לפרש את סמכות הפסילה באופן מצמצם ואימץ שורה של אמות מידה פרשניות להפעלתה, המשקפות את חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר. עוד הוסיף הנשיא ברק והדגיש את תפקידו הייחודי של בית המשפט בהליך אישור החלטת ועדת הבחירות לפסול מועמד מהשתתפות בבחירות, השונה מתפקידו ה"קלאסי" בהליכים של ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל, בהם בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות ומבצע ביקורת מרוסנת. בהליך אישור פסילת מועמד מנגד, החלטת וועדת הבחירות אינה סופית עד לאישור בית המשפט, והוא שותף מלא להחלטה ועליו לבחון אם הוא עצמו נכון לאשרה אם לאו.

מכאן, פנה הנשיא גרוניס לבחינת עילות הפסילה הנטענות ביחס לח"כ זועבי וראשית העילה שעניינה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בהתחשב בקביעות מפרשת טיבי בשנת 2006, קבע הנשיא גרוניס כי בארבע כתבות האינטרנט שהובאו לתמיכה בבקשת הפסילה לא קיימים יסודות חדשים או שונים במהותם מאלה שהוצגו לבית המשפט בפרשת טיבי, ולכן אין הצדקה לסטות מהעקרונות הברורים שנקבעו בפרשות אלה. עוד הדגיש הנשיא כי משבאים לבקש שלילה של אחת הזכויות הבסיסיות והיסודיות ביותר בדמוקרטיה, אין מקום להסתפק בארבע כתבות אינטרנט שמספקות לכל היותר הצצה למשנתו של אדם, בייחוד מקום בו מדובר בחבר כנסת מיועד המפרסם בעצמו שורה ארוכה של מאמרים.

עוד נדרש הנשיא לעילת הפסילה של "תמיכה במאבק מזוין" שנטענה על בסיס השתתפותה של ח"כ זועבי במשט ה"מאווי מרמרה" שמטרתו הייתה כזכור לפרוץ את הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. לדעת הנשיא גרוניס, קשה לקבוע ברמת ההוכחה הנדרשת לשלילת השתתפות בבחירות, כי עילה זו אכן הוכחה. למרות שאין ספק כי ח"כ זועבי ומפלגת בל"ד שבה היא חברה רואות עצמן כחלק מהעם הפלשתיני, ולמרות שח"כ זועבי לא חלקה על כך שפעילותה מכוונת בין היתר לשינוי מצבו של העם הפלשתיני בעזה – ספק אם פעילות זו כוללת גם תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה. זאת, למרות שלדעת הנשיא גרוניס פעילותה של ח"כ זועבי, ובייחוד השתתפותה במשט – מתקרבות מאד ל"תחום האסור" אותו נועד סעיף 7א למנוע, אולם עדיין לא חוצות אותו. לאור האמור, הוחלט שלא לאשר את החלטת וועדת הבחירות לפסול את ח"כ זועבי מהשתתפות בבחירות לכנסת ה-19.

פעולה אומללה של בני שיח לשלום

יתר שמונת שופטי ההרכב הסכימו כאמור עם דעתו של הנשיא גרוניס והוסיפו את הערותיהם, ביניהם המשנָה לנשיא מרים נאור והשופטים עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חיים מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן. בעיקר חזרו שמונת השופטים והדגישו את הפרשנות המצמצמת שיש לתת לסמכות פסילת מועמד או רשימת מועמדים מהתמודדות בבחירות דמוקרטיות, וכן הסכימו כי לא הוכח במידה הנדרשת שהשתתפותה של חה"כ זועבי עלתה כדי תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, על אף שמעשיה התקרבו למסה הקריטית המצדיקה פסילתה מהתמודדות בבחירות.

"פסילת מועמד או רשימת מועמדים מהתמודדות בבחירות דמוקרטיות היא אמצעי דרסטי, וסמכות זו צריכה להישמר למקרים חריגים שבחריגים", קבע השופט פוגלמן. ואילו השופט ג'ובראן כינה את ההשתתפות במשט בו נטלו חלק פעילי טרור שביקשו לפגוע באלימות בחיילי צה"ל "פעולה אומללה", והוסיף באמירה פוליטית משלו כי "ההתנגדות למדיניות ישראל כלפי רצועת עזה, באותה העת, הייתה נחלתם של רבים, בישראל ומחוצה לה, יהודים וערבים. אין בעצם ההתנגדות למדיניות מדינת ישראל וברצון לשפר את מצבם של הפלשתינים משום תמיכה במאבק מזוין. זאת, אף אם לגישתם של מקבלי ההחלטות ברשות המבצעת, המדיניות הביטחונית האמורה נדרשת לשמירה על ביטחון הציבור".

בכל הנוגע ליחסיה של חה"כ זועבי עם גורמים בתנועת החמאס, קבע השופט ג'ובראן ש"כידוע, לא פעם דווקא יכולתם של חברי כנסת ליצור קשר עם אויביה של מדינת ישראל היום, הוא שמאפשר את הפיכתם במרוצת השנים לבני שיח ויכול להוביל לסיום הסכסוך. לדעתו של השופט ג'ובראן, "לא הוכח שהקשר חרג מקשר פוליטי גרידא" מצד זועבי. "לא הוצגה כל ראייה הקושרת בין חה"כ זועבי לפעילות של תנועת החמאס, וודאי שלא הוצגה ראיה הקושרת בינה לבין מאבק מזוין של תנועת חמאס".

לא להזדהות עם המבקשים לסלק את ישראל מהמפה

ואילו השופטת ארבל הצטרפה "בהסכמה ולא בלב קל" לפסק דינו של הנשיא גרוניס, והוסיפה כי "לצורך פסילת מועמד או רשימה, נדרשת 'מסה קריטית' של ראיות, כדי להצדיק את הפסילה. לאחר ששבנו ובחנו את הראיות שהוצגו בפנינו, 'מסה קריטית' כזו לא נמצאה. עם זאת, אני מסכימה עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר ב'הצטברות של ראיות משמעותיות ומטרידות במיוחד המתקרבות לגבול האסור'. וכפי שציין חברי הנשיא בחוות דעתו, הוטרדנו ממעשיה והתבטאויותיה של חה"כ זועבי בהקשר של המשט לעזה, בעיקר מהעובדה שהצטרפה לפעולה ולא הסתפקה בדיבור גרידא. פעולותיה של חברת הכנסת זועבי, ובמיוחד השתתפותה במשט, אכן מתקרבות עד למאוד לתחום האסור מפניו מתריע סעיף 7א לחוק היסוד".

במישור העקרוני קבעה השופטת ארבל כי "זכותה של המדינה להגן על קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית מפני אלה המבקשים לנצל לרעה את המשטר הדמוקרטי וממי שמבקש למוטט את אבני היסוד של מהות המדינה, שהן היותה יהודית ודמוקרטית", כפי שכבר נקבע בפרשת טיבי. אולם, "אלה הרוצים לבחור ולהיבחר צריכים להקפיד שלא להיות מזוהים עם אלה המבקשים לסלק את המדינה מעל המפה".

 

(א"ב 9255/12)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:3
קומיט וכל טופס במתנה