חדשות

נאשם שערער על פסק דין מרשיע לבית המשפט המחוזי הגיש בקשות חוזרות ונשנות על תנאי עיכוב ביצוע גזר הדין, והעסיק בבקשותיו שמונה שופטי מחוזי ושלושה שופטי עליון. השופט יצחק עמית קורא לתקן את החוק כך שערר לביהמ"ש העליון לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן בשלום יצריך מתן רשות ערעור

בית המשפט העליון דחה ערר שהגיש עודה חדר, אשר ביקש לצאת לחו"ל טרם שמיעת הערעור על פסק דינו, ואף השית עליו הוצאות לאוצר המדינה בסך של 20 אלף שקל.

חדר שימש כמנהל חברה שעסקה במסחר בפסולת מתכת. החברה לא דיווחה על עסקאות למע"מ וחדר הורשע בשימוש במרמה או תחבולה כדי להתחמק מתשלומי מסים.

הקלות הבלתי נסבלת

השופט יצחק עמית עמד בהחלטתו על התופעה שאותה כינה "הקלות הבלתי נסבלת של הליכי ערר בפלילי בפני בית המשפט העליון", והחליט כי "ענייננו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט השלום, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, שנעתר לבקשה הרבה לפנים משורת הדין – לאחר שהעורר לא התייצב חודש ימים לריצוי מאסרו – והתנה את עיכוב הביצוע בתנאים סבירים, שלא לומר מקילים. על תנאים אלה, הגיש העורר בקשות חוזרות ונשנות שהעסיקו שמונה שופטים בבית המשפט המחוזי ושלושה שופטים של בית המשפט העליון. ולא רק זאת, אלא שהעורר פיצל את בקשותיו. תחילה הלין על סכום ההפקדה ובנושא זה הגיע פעמיים לבית המשפט העליון, ולאחר מכן הלין על צו עיכוב היציאה מהארץ".

"דומה כי העורר סבור שההליך הפלילי הוא מעין תוכנית כבקשתך", אפיין השופט עמית, "כאשר כל אימת שחשקה נפשו בדבר-מה (טיול לתורכיה או קיום העומרה לראשונה בחייו דווקא ערב שמיעת הערעור) הוא פוצח במסע שתחילתו בבית המשפט המחוזי וסופו בבית המשפט העליון, למרות שכמעט בכל אחת מהתחנות, הובהר לו על ידי בית המשפט כי המדובר בבקשות סרק".

השופט עמית חייב את חדר לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 20 אלף שקל, וציין כי מדובר ב"חמקן סדרתי", ש"בהתנהלותו גרר את המשפט על פני מספר שנים".

בית המשפט העליון קבע כי המקרה של חדר ממחיש את הצורך בתיקון החוק, באופן ש"ערר לבית המשפט העליון בנוגע לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן בבית משפט השלום יצריך מתן רשות ערעור". ערעור על החלטת בית משפט השלום למעצר עד תום ההליכים מצריך בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השופט עמית סבור כי כך צריך להיות ההליך לגבי החלטה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט השלום. במצב הדברים כיום, מוגש ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי ובמסגרת הערעור מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום וכך נוצר מצב בו בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור הראשונה שדנה בהחלטת בית המשפט המחוזי. 

(בש"פ 5540/13)