שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרקליטות מחוז ירושלים תפצה נאשם בכ-30 אלף שקל על הליך סרק

חדשות

פרקליטות מחוז ירושלים תפצה נאשם בכ-30 אלף שקל על הליך סרק
פרקליטות מחוז ירושלים תפצה נאשם בכ-30 אלף שקל על הליך סרק
18/08/2013, עו"ד אורי ישראל פז

השופטת שרון לארי-בבלי ביקרה בחריפות את התנהלות הפרקליטות בהעמדה לדין של אליהו שמואלי, בגלל חוב בדוי בסך 10,000 שקל שחייבו לשלם לגרושתו דיין אחד בדעת מיעוט לא מחייבת, זיכתה את שמואלי מכל רבב כי "כתב האישום נולד בחטא" ואף סללה לפניו את הדרך לתביעה אזרחית נוספת נגד הפרקליטות

פרקליטות מחוז ירושלים תפצה נאשם שהועמד לדין בהתבסס על עובדות שגויות בכ-30 אלף שקל. כך פסקה השופטת שרון לארי-בבלי, מבית משפט השלום בירושלים, וקיבלה חלקית את תביעתו של אליהו שמואלי.

בשנת 2009 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד שמואלי בשל עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה ובידוי ראיות – לאחר שפסק דין של בית הדין הרבני בירושלים, המחייב כביכול את שמואלי להחזיר לגרושתו סכום של 10,000 שקל, הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת הליכים אלה טען שמואלי כי פרע חובו זה מכבר לאבי גרושתו, מנשה ישראלי. שמואלי צירף כהוכחה לביצוע התשלום העתק של המחאת צ'ק, הכולל צילום גב ההמחאה שעליו מתנוססות חתימת המתלונן וחותמת בנק דיסקונט סניף 65, וגם ליווה את צירוף עותק ההמחאה בתצהיר חתום בפני עו"ד המאמת את האמור. כל אלה נעשו, על פי המיוחס לשמואל בכתב האישום, כדי ליצור מצג שווא בהליכי ההוצאה לפועל.

השופטת לארי-בבלי זיכתה את שמואלי וקבעה כי "כתב האישום נולד בחטא, לאחר שעובדה שגויה (אשר נדמה כי לא נבחנה דיה על ידי הפרקליטות), גלגלה לפתחו של בית משפט זה הליך מיותר". בית המשפט זיכה את שמואלי לפני כחודשיים מעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה ובידוי ראיות, לאחר שהפרקליטות לא עמדה ולו במעט בנטל הוכחת אשמתו. חמור מכך, הפרקליטות עמדה על ניהול משפט נגד שמואלי כאשר כתב האישום התבסס על עובדה שגויה עליה התריעו שמואלי וסנגורו כבר בדיון הראשון בהליך.

טען שישה פעמים, אך הפרקליטות החרישה

לאחר שזוכה לחלוטין ובעקבות הביקורת הנוקבת של בית המשפט על התנהלות הפרקליטות, הגיש שמואלי בקשה לפסוק לזכותו את הכספים שנאלץ להוציא מכיסו למימון ייצוגו המשפטי. השופטת לארי-בבלי קבעה כי על-פי החוק הקיים, זיכוי כשלעצמו או ביטול כתב האישום אינו מצדיק סעד של פיצוי אלא אם נמצא כי כתב האישום הוגש ללא יסוד לאשמה או כאשר קיימות נסיבות אחרות שמצדיקות את מתן הפיצוי, שאז רשאי בית המשפט לצוות על תשלום לנאשם בגין הוצאות הגנתו ופיצוי בגין מעצרו או מאסרו. במקרה של שמואלי, הוא לא נעצר או נאסר בשל האישום ממנו זוכה ומשכך הוא אינו זכאי לפיצוי.

עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת לצוות על שיפוי בגין תשלום הוצאות הגנתו. השופטת לארי-בבלי הפעילה את סמכותה במסגרת החוק וציוותה על שיפוי בגין תשלום הוצאות הגנתו בפועל של שמואלי ובהתאם לקבלות שצירף לבקשתו.

"במקרה דנן נגד המבקש הוגש כתב אישום רעוע ונטול בסיס", פסק בית המשפט, "באשר עניינו נסוב סביב המחאה אותה הציג המבקש בפני ההוצאה לפועל במסגרת הליכים שמקורם בחטא המשיב. ביום 27.5.2010 התקיימה ישיבת הקראה ראשונה בתיק. בתשובתו לאישום כפר המבקש בסעיף 1 לכתב האישום והצביע על כך כי בבסיס כתב האישום נפלה טעות שכן פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי לא חייב אותו לשלם לגרושתו סכום של 10,000 שקל והחיוב המתיימר להיות ככזה אינו אלא דעת מיעוט. טענה זו חזרה והועלתה בפני מותבים שונים בבית משפט זה ולא פחות משישה פעמים, אלא שהפרקליטות עמדה על האישום ועל המשך ניהול ההליכים נגד המבקש".

הפרקליטות טענה בתגובתה כי אין בעובדה שהמדובר בדעת מיעוט בכדי לזכות את שמואלי. אבל השופטת לארי-בבלי קבעה כי מדובר בתפיסה "שגויה", כהגדרתה. "אוסיף ואומר למעלה מן הצורך, כי גם אם טעתה הפרקליטות לחשוב כי חיובו של שמואלי בדין הוא, היה עליה לבחון את טענותיו עוד מישיבת ההקראה הראשונה ולא להתבצר בעמדתה השגויה ולנהל הליך שגוי מיסודו".

השופטת לארי-בבלי הוסיפה כי כבר "בניסוח כתב האישום נגד שמואלי עמד פסק דין חלוט של בית הדין הרבני בו נכתב באותיות של קידוש לבנה כי חיוב המבקש להחזיר לגרושתו סך 10,000 שקל, הוא דעת מיעוט גרידא, והלכה למעשה לא חויב המבקש לשלם לגרושתו את הסכום האמור. ברי שהפרקליטות יכולה גם יכולה היתה להגיע לאותה המסקנה אליה הגעתי בפסק הדין", קבעה השופטת לארי-בבלי.

הפרקליטות לא עמדה ולו בניצוץ של הוכחת אשמה

למעלה מן הצורך התייחסה השופטת לארי-בבלי לטענת הפרקליטות לפיה תשתית העובדות שהונחו לפניה עובר להגשת כתב האישום נגד שמואלי הייתה משכנעת ומספקת. "לא כך הוא הדבר", קבעה השופטת לארי-בבלי. "התשתית הראייתית שהונחה לפני הפרקליטות ערב הגשת כתב האישום נגד שמואלי, חייבה כל תובע סביר להגיע למסקנה כי אין בידו ראיות לכאורה לביסוס ההרשעה... בידי הפרקליטות לא נמצאו כלל הפלטים של חשבונות המבקש והמתלונן להוכחת פירעונה וסליקתה או אי-פירעונה ואי-סליקתה של ההמחאה, זאת בשעה שהיה עליה להמציא פלטים המתייחסים לששת החודשים שלאחר מועד ההמחאה. בנוסף, הפרקליטות לא טרחה לברר או לבדוק מול בנק דיסקונט את מקור החותמת המופיעה על גב ההמחאה והאם היא אותנטית. הפרקליטות גם לא טרחה לחקור גורמים רלוונטיים הקשורים בתיק נשוא בקשה זו, היינו גרושת המבקש שהיא בתו של משיב. וחמור מכל אלה, הפרקליטות לא אימתה את גרסת המתלונן מול פסק דין חלוט שניתן על ידי בית הדין הרבני".

לכן דחתה השופטת לארי-בבלי את עמדת הפרקליטות, וקבעה כי "מקובלת עלי טענת המבקש כי המדינה לא עמדה ולו בניצוץ של הוכחת אשמתו". בית המשפט עמד על דרך החתחתים שהעבירה הפרקליטות את שמואלי ואפיין כיצד שמואלי, נשוי בשנית ואב לילדים, "מצא עצמו מתגונן מפני אישום שווא והליך סרק ובכך נאלץ להוציא הוצאות מיותרות להוכחת חפותו. כמו כן, נאלץ שמואלי לנהל הליכי משפט שנמשכו למעלה מ-5 שנים, כאשר טענותיו המקדמיות אינן נבדקות כלל. בנוסף, לא אוכל להתעלם מהעובדה ששמואלי עשה כל אשר לאל ידו להוכחת חפותו, הן על ידי שיתוף פעולה עם גורמי החקירה והן במהלך המשפט, בעדותו ובהגשת מסמכים רלוונטיים כדוגמת חוות דעת של גרפולוג מומחה".

פרקליטות מחוז ירושלים חויבה לשלם לשמואלי עבור ההוצאות הכספיות שהוציא בפועל, בסך של 28,050 שקל, שישולמו בתוך חודש. עם זאת, בקשתו לחייב את הפרקליטות בסכומים נוספים עבור שכר טרחת עורך דין נדחתה, שכן השיפוי בגין שכר טרחת עו"ד גלום בסכום שנקבע ואין מקום לכפל שיפוי. אבל השופטת לארי-בבלי סללה בפני שמואלי את הדרך להגיש נגד הפרקליטות גם תביעה נזיקית, וקבעה: "מאחר והפניה ללשכת הוצאה לפועל נעשתה ביודעין ועל סמך מסמך שגוי, ייתכן ויש בכך משום עילה לתביעה אזרחית".

 

(ת"פ 4577/09)

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150