חדשות

השופטת נטע רות קיבלה את התביעה שהגישה אם חד-הורית שהביטוח הלאומי שלל ממנה את גמלת הבטחת ההכנסה משום שקיבלה סיוע של 2,000 שקל בחודש מהוריה. "רק אם סכומי הגמלה בצירוף כספי התמיכה עולים משמעותית על הרף הנדרש לקיום בסיסי בכבוד – ייבחן המשך מתן הגמלה", נפסק לראשונה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לראשונה תביעה שהגישה אם חד-הורית נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי להכיר בתמיכת הוריה כ"הכנסה" באופן המשפיע על זכאותה לקבל גמלת הבטחת הכנסה מהמדינה. בצעד תקדימי נקבע כי אין בצירוף התמיכה המשפחתית לגמלה כדי לחרוג מתכלית החוק באופן שרירותי היא הבטחת מינימום של כבוד, בהתחשב במימד "המספיקות".

אם חד-הורית לתאומות, שעבדה בעבר כהנדסאית רכב ומנהלת מוסך, עתרה כנגד החלטת הביטוח הלאומי לסווג את התמיכות הכספיות של הוריה כ"הכנסה", באופן המשליך על היקף זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה. התובעת עתרה, באמצעות עו"ד עופר בר-לב מהלשכה לסיוע משפטי, להשבת מלוא סכומי הגמלה שנגרעו ממנה בגין התקופה מושא המחלוקת ולביטול החוב הנטען כלפי הביטוח הלאומי בגין החודשים בהם שולמה לה הגמלה. לטענתה, ובהסתמך על ההלכה שנפסקה בעב"ל 691/07 (אהרון בנישו נ׳ המוסד לביטוח לאומי), אין בתמיכות הכספיות האקראיות של הוריה שהסתכמו בסכומים צנועים ונועדו לצרכיה הבסיסיים כדי להיקרא "הכנסה" ולגרוע מזכאותה לגמלה.

מנגד, הפנה הביטוח הלאומי למבחני הפסיקה שנקבעו בעב"ל 176/09 (דוד בלתי ואח׳ נ׳ המוסד לביטוח לאומי), וטען כי יש לסווג את התמיכות הכספיות שניתנו על בסיס קבוע ולאורך זמן כ"הכנסה". עוד נסמך הביטוח הלאומי על ההנחיות המשקפות לשיטתו את עמדת הפסיקה וטען כי דין התמיכה הכספית כדין "הכנסה" נוכח מועדי התמיכה ורציפותם כמו גם סכומם.

מהי "הכנסה"?

השופטת נטע רות קיבלה כאמור את התביעה נגד הביטוח הלאומי ופסקה כי בהתאם לפרשנות תכלית החוק, הוא נועד להבטחת קיומם של אלה שאינם יכולים להתקיים בכוחות עצמם ללא סיוע הציבור וסיפוק צרכיהם החיוניים והבסיסיים הנדרשים לקיום בכבוד. בתוך כך, בית הדין נדרש להגדרת המונח "הכנסה" המעוגנת בסעיף 9 לחוק וקבע כי היות והחוק אינו מתייחס מפורשות לתמיכות משפחתיות, שאלת סיווגן כ"הכנסה" מצריכה פרשנות בהתאם לתכלית החקיקה ובכפוף לעקרונותיו החוקתיים של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שיושמו בהלכה הפסוקה.

צוין כי קיימות גישות שונות לסוגיה הפרשנית הנוגעת להכללת תמיכה משפחתית במונח "הכנסה" הן שתי הגישות המנוגדות עליהן מסתמכים התובעת והביטוח הלאומי. לשיטת השופטת רות, על אף השוני הקיים, שאיפת שתי הגישות היא להכריע בשאלת סיווגה של התמיכה המשפחתית בהתחשב בתכלית החוק – היא הבטחת מינימום של כבוד, בהתחשב במימד "המספיקות".

הזכות לקיום בכבוד מינימלי

בית הדין לעבודה בחן את "מימד המספיקות" שעמד בבסיס החוק ובבסיס האבחנה בין התמיכה האקראית לקבועה, וקבע כי בהתחשב במצב העובדתי הקיים לפיו רבים מהזכאים חיים בתנאי מחייה קשים, אין במתן הגמלה לזכאי כדי לעמוד בתנאי "המספיקות" הנדרש. נקבע כי בהתחשב בעובדה כי לא די כיום בסך הגמלאות המשולם כדי לענות על ההשלמה הנדרשת לקיום בכבוד בהתחשב במימד "המספיקות" – אין לראות  בסכומי התמיכה המשפחתית כעולים על המתחייב ממימד "המספיקות".

בפרט נקבע כי אין מקום להבחנה השרירותית בין הכנסה משפחתית קבועה או ארעית, כי אם בחינת הפער בנסיבות כל מקרה לגופו בין הכיסוי החלקי של הגמלה לבין עלות הצרכים הבסיסיים של הזכאי. השופטת רות ציינה כי אי-ביצוע ההבחנה האמורה, תוך התייחסות לשאלת קביעות התמיכה המשפחתית כחזות הכול, תוביל הלכה למעשה להעצמת התהליך של התפרקות המדינה מחובתה להגן באופן אקטיבי על הזכות לקיום בכבוד מינימלי של האוכלוסיות המוחלשות ביותר.

בית הדין הוסיף ונדרש גם להנחיות הביטוח הלאומי לעניין סווגה של התמיכה המשפחתית כ"הכנסה". נקבע כי יש בקריטריונים האחידים והגורפים לצורך סיווג זה ובכללם מספר חודשי התשלום וגובה התשלום החודשי, כדי להתעלם ממימד "המספיקות" הנגזר מקריטריונים נוספים כדוגמת הרכב המשפחה ומספר הנפשות בה. בית הדין פסק עוד כי הגם שההנחיות נועדו לתכלית ראויה, שהיא שלילת הגמלה ממי שאינו זכאי לה, אין הן עומדות במבחני המידתיות. צוין כי אין בהן לשרת באופן ראוי את תכליתו העיקרית של החוק – היא קיום בכבוד. לחילופין, נקבע כי גם אם יש בהנחיות כדי לקדם באופן יעיל את התכלית של ייעוד הקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות ולניפוי מדויק יחסית של האוכלוסיות שיש בידן אמצעי קיום הרבה מעבר לדרוש לקיום בכבוד, הרי שהפגיעה הקשה שהן פוגעות באותם מבוטחים מועטים שנמנע מהם למצות את זכותם – עולה על הנדרש לצורך השגת התכלית המבוקשת.

סיפוק צרכי מחייה בסיסיים

לאור האמור קבעה השופטת רות כי אין לצאת מנקודת הנחה שסכום הגמלה בצירוף התמיכה הניתנת לזכאי מהווה "הכנסה". נקבע כי על הביטוח הלאומי נטל ההוכחה לפיו סכום הגמלה בצירוף יתר התמיכות הניתנות לזכאי לרבות זו המשפחתית, עולה משמעותית על רף המספיקות – באופן המצדיק התייחסות לתמיכה זו כולה או בחלקה כ"הכנסה". בפרט נקבע כי בנסיבות המקרה דנן לא עמד הביטוח הלאומי בנטל ההוכחה ולא הראה כי היה בגמלה ששולמה לתובעת, בצירוף מכלול התמיכות הנוספות הניתנות לה, כדי לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלה ושל בנותיה.

בסיכומו של דבר, קבע בית הדין כי דין התביעה להתקבל באופן שבו ישיב הביטוח הלאומי לתובעת את מלוא הסכומים אותם קיזז מגמלתה כמו גם ישלם לה את מלוא סכומי הגמלה בגין החודשים בעבורם שולמה לה גמלה מופחתת.

(ב"ל 9128-01-12)