השופט הישאם אבו שחאדה קיבל את בקשתו של דוד דהן, שהואשם כי דקר עם דוקרן מאולתר צמיגי רכב, לאפשר למומחה מטעמו לצורך גיבוש חוות דעת נגדית לבית המשפט לבדוק את הדוקרן והצמיגים באותו המיקרוסקופ שבאמצעותו ביצעה המשטרה את בדיקתה
נגד דוד דהן הוגש כתב אישום שכלל מספר אישומים ובכללם עבירת חבלה במזיד ברכב. על פי עובדות כתב האישום, דהן חיבל במזיד ברכב בכך שדקר באמצעות דוקרן את צמיגיו. המשטרה הגישה מטעמה חוות דעת, לפיה נמצאה התאמה בין סוג החתכים שקיימים בצמיגים לבין המבנה של הדוקרן שנמצא בכליו של דהן, וכי הוא הכלי שבאמצעותו נגרמו הנקבים בצמיגים.
סנגורו של דהן, עו"ד מיכאל עירוני, ביקש מבית משפט השלום ברמלה להתיר לו לבדוק את הדוקרן והצמיגים באותו המיקרוסקופ שבאמצעותו ביצעה המשטרה את בדיקתה, כדי לגבש חוות דעת נגדית מטעמו. לשיטתו, סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע את זכותו של נאשם לקבלת חומר חקירה ולעיון בו, מתיר את אפשרות ה"שימוש" במיקרוסקופ המשטרתי לבדיקת הדוקרן והצמיגים.
לגופו של עניין, טען עורך הדין כי המיקרוסקופ שבאמצעותו נבדקו הצמיגים הוא בגדר ציוד טכני ייחודי שמצוי בידי המשטרה ובידי אוניברסיטאות לצורכי מחקר, וכי סוג המיקרוסקופ שברשות האוניברסיטאות אינו מתאים לביצוע סוג הבדיקה המבוקשת להוכחת ניקיון כפיו של הנאשם.
המדינה התנגדה לבקשה בטענה שאין מקום להתיר לנאשמים שימוש במעבדות מז"פ ובציוד העומד לרשותן, שכן מדובר במשאבים יקרים, והכניסה למעבדות אינה מותרת לכל אדם ומותנית בסיווג מתאים. בנוסף, נטען כי כניסה של אזרחים למעבדות מז"פ עלולה לפגוע באינטרס הציבורי בשל חשיפת שיטות הפעולה והעבודה של המשטרה.
גשר בין הקרע בצמיגים לדוקרן
השופט אבו שחאדה מבית משפט השלום ברמלה עמד בהחלטתו על הזכות לקבלת "חומר חקירה" בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי וקבע כי הגדרת "חומר חקירה" משתרעת על כל חומר הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, לאישום וליריעה הנפרסת בפני בית המשפט. בפרט נקבע כי בהיות המיקרוסקופ המשטרתי "גשר" המחבר בין הקרע בצמיגים לדוקרן, ושעל בסיסו נקבעו הממצאים והמסקנות הקושרים את הנאשם דהן למיוחס לו, יש להכירו כ"חומר חקירה".
עוד נדרש השופט אבו שחאדה לאנלוגיה מפסיקת בתי המשפט לגבי מכשיר "הינשוף". צוין כי בית המשפט המחוזי קבע באחת מהחלטותיו כי זכותו של המשיב לבדוק את מכשיר הינשוף על ידי מומחה מטעמו גוברת על האינטרס שלא למסור את המכשיר בשל הפגיעה במשאבים לאכיפת החוק. בפרט נדרש בית המשפט להחלטה שקבעה כי הנזק שעלול להיגרם לאינטרס הציבורי בשל העובדה שבפרק הזמן שבו המכשיר יהיה בידי ההגנה לצורך ביצוע הבדיקה הוא זניח ביחס לחשיבות בדיקת אמינות המכשיר על ידי מומחה וביחס לזכות העומדת לנאשם בהליך פלילי להליך ראוי והוגן, וקבע שיש באמור כדי להוביל למסקנה כי "השימוש" במיקרוסקופ המשטרתי לצורך בדיקת הדוקרן והצמיגים נכלל בגדר זכות ה"עיון" בחומר החקירה.
'שוויון באמצעי הלחימה'
השופט אבו שחאדה אף התבסס בהחלטתו על "המשפט המשווה", באמנה האירופית לזכויות אדם ובדין האנגלי, בנוגע למהות הזכות לקבלת "חומר חקירה" בהליך פלילי בשיטות משפט אחרות, עם התייחסות ספציפית לסדרי הדין הנוגעים לחובת הגילוי של חוות דעת מומחים.
"בפסיקה של בית המשפט האירופי לזכויות אדם נקבע כי הזכות להליך הוגן בהליך הפלילי, על פי האמנה, מגלמת בתוכה את העיקרון לפיו שני הצדדים צריך שיהיה ביניהם 'שוויון באמצעי הלחימה' (equality of arms)", קבע השופט אבו שחאדה. "הווה אומר, לנאשם בהליך פלילי צריכה להיות ההזדמנות הסבירה לטעון להגנתו בפני בית משפט על פי תנאים שאינם מציבים אותו בנקודה נחותה משמעותית מזו של יריבו. שני הצדדים צריכים להגיע לבית המשפט כאשר הם מצוידים באמצעים שווים, לרבות חובת התביעה למסור את חומר החקירה לנאשם".
'זה נהנה וזה לא חסר'
בהחלטתו, נענה כאמור השופט אבו שחאדה לבקשת הנאשם דהן וציין: "לא שוכנעתי שקיים נימוק סביר שלא להתיר את 'העיון'. במילים אחרות, על פניו, מדובר בסיטואציה של 'זה נהנה וזה לא חסר' ". בית המשפט קבע כי אפשרות הגישה למיקרוסקופ והכניסה למעבדה המשטרתית תצומצם אך ורק למומחה מטעם ההגנה, ואינה כוללת את הנאשם או כל אדם אחר מטעמו.
עם זאת נקבע כי ההחלטה תיכנס לתוקפה רק ביום 8.9.13, כדי לאפשר ללשכת התביעות המשטרתית בירושלים לשקול את עמדתה לעניין הערעור על ההחלטה.
