כ-70% מהסכסוכים בין הורים גרושים בחופשת הקיץ הם סביב השאלה מי יישא בעלות הקייטנה. ואכן, מי מחליט כיצד לשמור על הילדים ולהעסיקם? ותחת איזה סעיף בהסכם הגירושין יש לשייך את ההוצאות המיוחדות הללו?
שנת הלימודים הסתיימה, חופשת הקיץ החלה וההורים העובדים, שלא זוכים לחופשה בתקופה זו של השנה, מוצאים את עצמם מחפשים פתרונות להעסקת הילדים, ולפיקוח עליהם. מטפלת, שמרטפית או מסגרות חינוכיות חלופיות כקייטנות – כרוכות לרוב בתשלום כבד שאותו משלמים ההורים כדי להמשיך בשגרת העבודה שלהם.
סכסוכים קשים בין בני זוג גרושים פורצים לאחרונה על רקע הזינוק ביוקר המחיה, והסכומים הבלתי מבוטלים שנגבים עבור קייטנות בישראל. סכסוכים אלה נסבים סביב השאלה: מי אמור לשאת בעלויות? מי מחליט כיצד לשמור על הילדים ולהעסיקם? ותחת איזה סעיף בהסכם הגירושין יש לשייך את ההוצאות הללו?
הוצאות מיוחדות
ההוצאות החריגות, או ה"מיוחדות", בסעיף דמי המזונות שבהסכם גירושין, הן בעיקר הוצאות שלא היו יכולות להיות צפויות מראש. בין ההוצאות הללו יכולים להיכלל תשלומים על חוגים לילדים, קייטנות, צהרונים בחגים ובמהלך שנת הלימודים, טיפולים רפואיים שונים כמו: טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים וכיוצא באלה.
במצב האידיאלי, כאשר קיימות הבנה והסכמה בין ההורים, הם מחליטים במשותף מי משלם על מה וכמה. ההסכמות הללו מופיעות בהסכם גירושין כולל, בהסכם מזונות וכיו"ב. כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע לעמק השווה בכוחות עצמם, נעשית פנייה לבית המשפט במסגרת תביעת מזונות ומתן פסק דין. בית המשפט דן בכל מקרה לגופו, ומכריע על פי רוב תוך הסתמכות על יכולת ההשתכרות (גם העתידית) של הצדדים.
לרוב, אם כי קיימים מקרים חריגים, בתי המשפט מחייבים את הצדדים לשאת בתשלום ההוצאות החריגות בחלקים שווים, אך חלק מהכרעות בתי המשפט, בעיקר הכרעות מהעבר, היו כלליות למדי. כך לדוגמה, ניתן למצוא פסקי דין שפסקו כי "הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות של הקטינים". ניסוח גורף זה עלול לגרור את הצדדים לסכסוכים, ולעיתים קרובות מתבקש לפנות לעזרתו של בית המשפט להבהרת החלטתו.
לכן מומלץ לפרט בהסכם הגירושין את טיב ההוצאות המיוחדות: באיזה חוג מדובר, בכמה חוגים, מהן העלויות עליהם, תשלום עבור קייטנה מדי קיץ וכיוצא באלה.
חלוקת הנטל בהוצאות המיוחדות
חשיבותו של סעיף ההוצאות המיוחדות ידועה כיום גם לכמה שופטים בבתי המשפט למשפחה, והשופטים טורחים לפרט בפסק דינם את עניין ההוצאות החריגות. השופטים, כמי שמודעים לבעייתיות הסעיף, מפרטים כיצד ישולמו חיובים אלה ועל ידי מי, וזאת בכדי למנוע מההורים הגרושים את הצורך בפנייה מחודשת לערכאות שיפוטיות, והגשת תביעות שונות ומשונות בגין חיובים אלה.
חשוב שבני זוג העומדים בפני חתימה על הסכם הגירושין, יזכרו כי לא די רק בניסוח סעיף ההוצאות המיוחדות. לעתים, ההורים אינם מביאים בחשבון את העלויות הגבוהות של קייטנות וחוגים לילדים, וחותמים מבלי משים על סעיף זה, שייתכן כי בעתיד לא יוכלו לעמוד בו. לכן מומלץ להגביל בהסכם הגירושין את נושא הקייטנות והחוגים, אם בסכומים או בכמויות.
ניתן להגביל את מספר החוגים עד לשני חוגים לכל ילד. הדבר נכון גם לגבי עלויות הקייטנה. כדאי מאוד לבדוק עלויות של מספר קייטנות ואף להסכים מראש על השתתפותו של הילד בקייטנה מסוימת, שעלותה אינה גבוהה.
כמו כן, רצוי לציין בהסכם הגירושין שהוצאות אלו ישולמו בתשלום יחסי, בהתאם ליכולתם הכלכלית של האב והאם, מפני שבמקרים בהם קיימים פערי הכנסה משמעותיים, יש מקום לחלק את העלויות הללו בצורה לא שווה.
יש להדגיש ששום הורה אינו יכול להחליט חד-צדדית על ההוצאות המיוחדות, וכל הוצאה כספית שכזו, חייבת להיות מתואמת מראש בין ההורים, אחרת נוצרים סכסוכים המגיעים, כשנגדשת הסאה, שוב, לפתחו של בית המשפט.
קודם כל שתשיג הנחות וסבסוד
מה קורה אם אחד ההורים מסרב לקחת חלק בהוצאות החריגות המוסכמות? במקרה כזה, ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל בגין אי-תשלום ההוצאות המיוחדות, וניתן לפעול בתיק לגביית החוב באמצעות עיקולים וכדומה.
בנוסף, כל דרישה של אחד הצדדים להשתתפות ההורה האחר במימון חוג, קייטנה או טיפולים מיוחדים לילד, מחייבת את הצד הדורש למצות את כל הדרכים וההליכים להשגת מימון, סבסוד ומתן הנחות והטבות עבור הפעילות המיוחדת. רק לאחר שההורה המשמורנית בדקה מול כל הגורמים העשויים להוזיל או לסבסד את ההוצאה, יוכל ההורה לדרוש מההורה השני לשלם את חלקו בהוצאה האמורה, ולדרוש מבית המשפט לחייבו לקחת חלק בהוצאה החריגה.
להערכתי, כ-70% מהסכסוכים בין הורים גרושים בחופשה נסובים על ההוצאות המיוחדות, ויתרתן נסבים בעיקר על סיכול הסדרי הראייה מצד אחד ההורים או שניהם, ולכן חשוב לדעת את המציאות בפרקטיקה ובחוק, ומומלץ לפעול על פיהם.
הכותבת עוסקת בדיני משפחה וסכסוכי גירושין
