שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סוכנת נסיעות שפוטרה בגלל עוקץ של לקוח – תפוצה ב-125 אלף שקל

חדשות

סוכנת נסיעות שפוטרה בגלל עוקץ של לקוח – תפוצה ב-125 אלף שקל, צילום: השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ. צילום: באדיבות אתר בתי המשפט
סוכנת נסיעות שפוטרה בגלל עוקץ של לקוח – תפוצה ב-125 אלף שקל
12/08/2013, עו"ד לילך דניאל

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ הוקיעה את המנהג שבו נוהגים מעסיקים להחתים עובדים בעת קבלתם לעבודה על מסמך התחייבות לפיצוי המעביד על נזקים שייגרמו למעביד, וחייבה את סוכנות הנסיעות "כנפי משק תור" בפיצוי נוסף על פיטורים שלא כדין

"העובד והמעביד לאו שווי מעמד הם", פסקה עקרונית השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ מבית הדין לעבודה בתל אביב. "בין העובד והמעביד קיים אי-שוויון כוחות. העובד מבקש להתקבל לעבודה או בהמשך מבקש הוא להמשיך לעבוד ולכן, כאשר המעביד מגיש לו מסמך התחייבות, אין לעובד ברירה אלא לחתום עליו מאחר שכאמור, מבקש הוא להמשיך ולעבוד".

בית הדין לעבודה הוסיף והבהיר כי "במסמך התחייבות לשיפוי פוגע המעביד בקניינו של העובד ומאלץ את העובד לפגוע בממונו. לטעמנו, יש להוקיע את המנהג שבו נוהגים המעבידים בעת קבלת עובדים לעבודה להחתים אותם על מסמך שבו מתחייב העובד לשפות את המעביד בגין נזקים שייגרמו למעביד. ואין נפקא מינה האם הוחתם בתחילת עבודתו או במהלכה, מאחר שהעובד תמיד נמצא בעמדת נחיתות מול מעבידו והוא מבקש להמשיך ולעבוד ואין צורך כלל להוכיח כפיה, אילוץ או עושק. הסכם שכזה הוא void ואין צורך לתת הודעת ביטול".

במישור הפרטני של המקרה הנדון, קבע בית הדין לעבודה כי "עובד המשתכר אלפי שקלים בודדים בחודש אינו אמור לפצות את המעביד בעשרות אלפי שקלים או במאות אלפי שקלים. מסמך מעין זה הוא חוזה אחיד, מאחר שהוא מועבר לכלל העובדים ולכן תנאי השיפוי הוא תנאי מקפח ודינו להתבטל או למצער על המעביד להביא את המסמך לאישור בית הדין לחוזים אחידים, שאם לא כן אין כל נפקות משפטית".

עוקץ של לקוח

בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה של סוכנת הנסיעות, מורן קירש, שפוטרה לאחר 10 שנות עבודה בסוכנות הנסיעות "כנפי משק תור" בטענה להפרות משמעת חמורות אותן ביצעה ותוך חיובה לשאת בעלויות הנזק שנגרם לסוכנות עקב חילול שיקים שמסר לקוח. בין היתר נקבע כי העובדת לא ביצעה כל הפרות משמעת וכי מסמך עליו הוחתמה בו התחייבה לשפות את הסוכנות בגין נזקים שייגרמו לה – חסר תוקף משפטי. לאור האמור, נפסקו לעובדת פיצויי פיטורים וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרשי שכר בגובה כ-102 אלף שקל.

קירש הועסקה כאמור קרוב לעשר שנים כסוכנת נסיעות בסוכנות "כנפי משק תור", חברה העוסקת באספקת שירותי תיירות בארץ ובחו"ל. בין היתר, חתמה קירש על מסמך שלפיו ידוע לה שנאסר עליה למסור ללקוחות שירותים שהזמינו, כגון כרטיסי טיסה וחבילות נופש, עד ששילמו את מלוא התמורה וחתמו על מסמך ההזמנה. עוד נקבע במסמך כי מקום בו העובד הפר את הוראות החברה האמורות, הוא מתחייב לשאת בעלות חובו של הלקוח, שינוכה משכרו ומתשלומים נלווים המגיעים לו. עוד נאמר כי הפרת ההתחייבויות היא הפרת משמעת חמורה שתוצאותיה פיטורים ושלילת דמי ההודעה המוקדמת או חלף ההודעה המוקדמת.

באחד הימים, ביצע לקוח הזמנה בחברה לטיסות ונופש בתאילנד לו ולעשרה אנשים, בעלות כוללת של כמה עשרות אלפי דולרים. הלקוח שילם בתשע המחאות וקירש כרטסה לו את הכרטיסים. בהמשך, ביצע אותו לקוח הזמנה נוספת אצל סוכנת אחרת, וגם עבורה שילם בהמחאות. התברר, כי ההמחאות שניתנו בשתי ההזמנות חוללו. נוסף לכך, ביצעה קירש הזמנה באמצעות כרטיס אשראי זר, שהתברר כי היה מזויף.

על רקע זה הוזמנה קירש לשימוע לפני פיטורים, בטענה כי לא עמדה בנהלי החברה, ובהמשך נמסר לה מכתב פיטורים. היא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי פיטוריה בשל תרגיל עוקץ שנעשה על ידי הלקוח נעשו שלא כדין, ותוך הפלייתה מול עובדים אחרים. קירש עתרה לקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים לה, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עמלות שטרם שולמו לה, סכומים שקוזזו, וזכויות נוספות הנובעות מתקופת עבודתה.

החברה טענה מנגד כי קירש פוטרה עקב הפרה חמורה של נוהלי העבודה שנקבעו ועל פי התחייבות בכתב מצידה. לדברי החברה, קירש קיבלה שיקים מלקוחות פרטיים ללא הרשאה ואף שלחה יד בכספי לקוחות באמצעות כרטיסי אשראי שהיו במערכת. נוסף לכך, הגישה החברה תביעה שכנגד בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לה, בסך השיקים שחוללו, העסקה שביצעה קירש בכרטיס אשראי של לקוחה ללא רשות, כרטוס כרטיס על ידי קירש ללקוח לא מוכר באמצעות כרטיס אשראי מזויף וההוצאות שנגרמו לחברה בגין ההליך.

תנאי מקפח

השופטת גילצר-כץ קבעה כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. ראשית, נדרש בית הדין לנפקות חתימתה של קירש על מסמך ההתחייבות להחזר כספי בגין הפרת התחייבויות כלפי החברה. לדעת בית הדין, בהתחשב בפערי הכוחות בין המעביד לעובד המבקש להתקבל לעבודה – יש להוקיע את המנהג שבו נוהגים מעבידים להחתים עובדים בעת קבלתם לעבודה על מסמך התחייבות לשיפוי המעביד בגין נזקים שייגרמו למעביד.

הודגש כי אין נפקא מינה האם העובד הוחתם על ההתחייבות בתחילת עבודתו או במהלכה, מאחר שהעובד תמיד נמצא בעמדת נחיתות מול מעסיקו והוא מבקש להמשיך ולעבוד. עוד הודגש כי בהסכם כאמור פוגע המעביד בקניינו של העובד ואין סיבה כי עובד המשתכר אלפי שקלים בודדים בחודש יפצה את מעבידו בעשרות או מאות אלפי שקלים. לפיכך, קבע בית הדין כי הסכם כזה בטל מעיקרו. לחילופין, תנאי השיפוי הוא בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד, אשר חסר נפקות משפטית אם לא הובא לאישור בית הדין לחוזים אחידים.

עוד המשיך בית הדין וקבע כי על פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר,  קיימת רשימה סגורה של מקרים שבהם ניתן לקזז סכומים משכרו של עובד. עם זאת, לא יעלה על הדעת כי מעביד יחליט על דעת עצמו כי קיים חוב ויקזז משכרו של העובד. הודגש, כי חוב חייב להיות קצוב ומוסכם על ידי הצדדים, ולכן במקרה דנן אין לתובעת כל חוב כלפי החברה. עוד נדרש בית הדין לשאלה האם קירש התרשלה או ביצעה הפרת משמעת עת קיבלה שיקים מהלקוח ולא הנפיקה טופס הזמנה. בעניין זה, עלה מהעדויות כי אותו לקוח היה לקוח ותיק ששילם בעבר בשיקים, ולא ניתנה כל הוראה מטעם החברה שלא לקבל שיקים ממנו.

נוסף לאמור, הוכח מעל לכל ספק כי החברה נהגה ככלל לקבל שיקים מלקוחותיה. משכך, נקבע כי לא דובר בהפרת משמעת על ידי קירש. עוד הוכח כי טופס ההזמנה לא היה רלוונטי במקרה של אותו לקוח, ולכן גם בעניין זה לא הוכח כי קירש התרשלה. אשר לטענת ההפליה שהעלתה קירש, קבע בית הדין כי מהעדויות התברר שלמרות שקיימים עובדים אחרים אשר שיקים שניתנו להם על ידי לקוחות חוללו – לא הופעלה כל סנקציה כנגדם, לא קוזז סכום כלשהו משכרם והם לא פוטרו. לפיכך, המסקנה היא כי קירש אכן הופלתה מול עובדים אחרים עת התבקשה לשלם את נזקי החברה.

גם בעניין כרטיס האשראי הזר קבע בית הדין כי קירש לא ביצעה כל הפרת משמעת, שכן החברה לא הוכיחה כי קיים נוהל כתוב לפיו אסור לעובדים לקבל כרטיסי אשראי זרים. כמו כן, מהעדויות התברר כי הכרטיסים ששולמו ע"י כרטיס האשראי המזויף בוטלו, ולכן לא נגרם לחברה כל נזק בגין כך. נוסף לאמור, נושא חיוב כרטיס האשראי של לקוחה על ידי קירש שלא ברשות אף לא עלה בשימוע. לסיכום, קבע בית הדין כי לא היה ממש במעשים שיוחסו לתובעת, וכי לא מדובר בהפרת משמעת אשר יש בה כדי להשליך על תשלום פיצויי הפיטורים. לא זו אף זו, בית הדין אף התרשם מהעדויות כי קירש הייתה עובדת מוערכת ופוטרה רק משום שסירבה לשלם את נזקי החברה. על כן, נקבע כי על החברה לשלם לתובעת את פיצויי הפיטורים המגיעים לה.

עוד עלה כי פיטורי קירש נעשו שלא כדין, שכן כל הטענות שהועלו נגדה בתביעה דנן לא עלו כלל בשימוע, למעט אחת. אשר על כן, פסק בית הדין לתובעת פיצוי בסך של משכורת אחת בגין פיטורים שלא כדין. עוד נפסקו לתובעת הפרשי שכר. כפועל יוצא מהקביעות לעיל, נדחתה התביעה שכנגד.

התביעה העיקרית התקבלה, וסוכנות הנסיעות חויבה לשלם לקירש 102,844 שקל, בתוספת 22 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

(ס"ע 49886-03-11)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:78
קומיט וכל טופס במתנה