שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "אסף הרופא" יפצה בכחצי מיליון שקל על ניתוח לייזר להסרת משקפיים

חדשות

"אסף הרופא" יפצה בכחצי מיליון שקל על ניתוח לייזר להסרת משקפיים, צילום: צילום: Getty images Israel
"אסף הרופא" יפצה בכחצי מיליון שקל על ניתוח לייזר להסרת משקפיים
06/08/2013, עו"ד נעמה זינגר

בית משפט השלום קיבל חלקית תביעת נזיקין של מטופל שראייתו נפגעה כתוצאה מניתוח לייזר להסרת משקפיים שעבר בבית החולים "אסף הרופא". השופט ישראל פבלו אקסלרד קבע כי למרות שבית החולים לא התרשל בניתוח עצמו, חלה עליו החובה להסביר את כל המידע על הסיכונים האפשריים מהניתוח

כמו רבים אחרים שעוברים בשנים האחרונות ניתוח לייזר כדי להיפטר מהמשקפיים, גם אברהם גלילי רצה להסיר את משקפיו. הוא בדק מקומות שונים והשווה מחירים, עד שהחליט לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים בעינו הימנית בבית החולים "אסף הרופא" מסוג "לאסיק". גלילי עבר את הבדיקות המקדימות, והרופאים ניתחו את עיניו.

לאחר הניתוח, דיווח גלילי למנתחים על ירידה בראיה, ולאחר כשלושה חודשים מאז ניתוח הלייזר בוצע בעין תיקון, ללא שיפור בראייתו. לכן בהמלצת אחד מרופאיו הוא טס איתו לגרמניה, וגם שם הוא עבר ניתוח שלא שיפר את מצבו.

ניתוח לייזר בשיטת לאסיק

בתביעת הנזיקין שהגיש נגד בית החולים ומשרד הבריאות טען גלילי כי תוצאות הבדיקות המקדימות שעבר כחמישה חודשים לפני הניתוח הראשון, ניתוח הלייזר בשיטת "לאסיק", הצביעו על התוויה נגד ביצוע הניתוח להסרת משקפיים. בבדיקה עלה חשד למחלת הקרטוקונוס בעין שמאל, מצב שמקשה לבצע את הניתוח בעין ימין. ולכן הרופאים היו צריכים לטענתו להימנע מלבצע את ניתוח הלייזר בעין ימין. לדבריו, בית החולים התרשל וגרם לו לנכות בראייה, המזכה אותו בתשלומי פיצויים בשל נזקיו.

לטענתו, בשל ממצאי הבדיקה והעובדה כי מדובר במחלה דו צדדית ופרוגרסיבית, היה על ביה"ח להימנע מן הניתוח גם בעין ימין. לשיטתו, בעקבות הניתוח הפכה המחלה שהייתה בעין ימין מרדומה לגלויה. לחילופין טען גלילי כי גם אם ניתן היה לנתח אותו, על הצוות הרפואי היה להביא את הדבר לידיעתו ולהחלטתו, שהרי מדובר בניתוח קוסמטי-אלקטיבי. אי-גילוי המידע היווה הפרה של חובת הגילוי לפי חוק זכויות החולה, טען גלילי, כמו גם מניעת הזכות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת.

מנגד טען משרד הבריאות כי גלילי חתם על טופס הסכמה מדעת, שבו צוין כי קיים סיכוי לעכירות ולנסיגה בראייה. בפרט טען משרד הבריאות כי החובה להסביר ולתת מידע לחולה מתייחסת, על פי פסיקת בתי המשפט, לסיכונים שהם מהותיים בנסיבות העניין. ואילו במקרה זה, לא היה צורך או חובה להודיע לגלילי על החשש לקרטוקונוס, שכן החשש נשלל.

במשרד הבריאות גם הכחישו את הטענה שהמחלה היתה רדומה בעין ימין, וטענו כי בבדיקות לא התגלה כל ממצא ואין הניתוח יכול לעורר מחלה שלא הייתה קיימת. משרד הבריאות טען לניתוק הקשר הסיבתי בין המחלה שהתגלתה לאחר הניתוח לבין מצבו של גלילי לפני כן. בנוגע לניתוחים הנוספים שבוצעו בעין ימין, נטען כי לא כל ניתוח מצליח ואין טענה שהמנתח פעל בניגוד לפרקטיקה הרפואית. לעניין הנזק, חלקה המדינה על אחוזי הנכות הנטענים וטענה כי אין לקבוע נכות צמיתה.

הליך אלקטיבי

השופט ישראל פבלו אקסלרד מבית משפט השלום בקרית גת קיבל חלקית את התביעה. לאחר שקבע כי גלילי לא הצליח לשכנע שהצוות הרפואי התרשל בקביעתו שיש לבצע את הניתוח בעין ימין, כאשר בית המשפט הסתמך על חוות הדעת של המומחית שמונתה מטעמו, פרופ' ענת לבנשטיין, אשר קבעה כי לא הייתה כל רשלנות מצד הצוות הרפואי, כמו גם על העובדה כי לא קיימת כל טענה שהניתוח בוצע שלא במיומנות הנדרשת בנסיבות המקרה.

בפרט קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שבעין ימין שנותחה לא נמצא כל ממצא שקשור למחלה וגם לחשד לה. לעניין עין שמאל נקבע כי הצוות הרפואי שעסק בבדיקות הטרום ניתוחיות, נהג במיומנות ובזהירות וביצע את כל הבדיקות הדרושות כדי לבצע את הניתוח בעינו של גלילי, וכי שיקוליו היו סבירים ונאותים בנסיבות.

אולם, בית המשפט נדרש לטענתו החלופית של גלילי לכך שלא הסכים שינתחו את עיניו בלי ליידע אותו על החשד למחלתו, וקבע כי בנסיבות המקרה הסכמתו לניתוח, ללא קשר לשאלת קיומו או העדרו של החשד למחלה, ניתנה שלא מדעת. נקבע כי הצוות הרפואי לא מסר לו שעלולה להתפתח תופעה של אקטזיה בעין המנותחת. השופט אקסלרד קבע כי למרות שלא הייתה על בית החולים החובה להעמיד את המנותח בפני הסיכון הקיים בהתפרצות הקרטוקונוס, חלה עליו החובה לתת את המידע על הסיכון לאקטיזיה בעקבות הניתוח, במקרה שבו הסיכון כלל לא נרשם בטופס ההסכמה מדעת שנחתם.

בית המשפט נדרש לחובת הגילוי החלה על הצוות הרפואי ועל הרחבתה בהיות ההליך אלקטיבי, וקבע כי המידע בדבר האפשרות ללקות באקטזיה היה רלוונטי, שנדרש לקבלת החלטה מושכלת ומודעת האם לעבור את הניתוח אם לאו. עוד נקבע קיומו של קשר סיבתי במקרה זה בין הפרת חובת הגילוי לנזק שנגרם לעין התובע ולהנחה כי הוא לא היה עובר את הניתוח אילו רק הועמד בפניו הסיכון כי מצב עינו יהיה כפי שהוא כיום.

בבחינת שיעור הנכות נדרש בית המשפט לחוות הדעת של המומחית מטעם ביהמ"ש, וקבע כי לגלילי נותרו 10% נכות בגין פגיעה בחדות הראייה, 5% נכות בשל מצב אחרי ניתוח קטרקט ו-5% נכות נוספים בשל אישון מורחב באופן קבוע. בהתחשב בקביעת שיעור הנכות, העריך בית המשפט את נזקי התובע בסך כ-360 אלף שקל.

בנוסף לכל הוצאות המשפט שנגרמו לגלילי, שישולמו על ידי משרד הבריאות ובית החולים אסף הרופא, נפסקו לטובתו עוד 70,800 שקל עבור שכר טרחת עורך דין.

 

(ת"א 694-05)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:93
קומיט וכל טופס במתנה