בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור חברת שירותי אבטחה כנגד משרד הכלכלה בשל סירוב המשרד לספק לחברה רישיון, וקבע כי "לא ניתן להעביר רישיון קבלן שירות או כוח אדם במסגרת עסקה לרכישת מניות חברה. העברה או רכישה מעין זו אינה מתיישבת עם הוראות החוק"
במשרד הכלכלה חשדו שנציגי חברת TQS
מנסים להטעות את חוקרי אגף ההסדרה, וכי החברה מעסיקה עובדים ומספקת שירותי שמירה
ללא רישיון ושמאחורי הבקשה מסתתר אדם המנוע מלהחזיק ברישיון עקב הפרות זכויות
עובדים בעבר, והחליטו לפסול את בקשת החברה לרישיון. חברת TQS עתרה לבית הדין הארצי לעבודה,
שדחה את הערעור על החלטת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה וחייב את החברה
בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בדצמבר האחרון ביטל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד
הכלכלה את רישיונה של חברת TQS, לאחר שגילה כי בוצעה עסקה שבה הועברו מניותיה
לבעלים חדשים, מבלי לדווח על כך לאגף ההסדרה כנדרש ומבלי לקבל אישור מבעוד מועד.
בעקבות כך, הגישו הבעלים החדשים בקשה חדשה לרישיון קבלן שירותים בתחום השמירה,
שנדחתה בחודש מאי 2013, לאחר שמממצאי החקירה עלה חשד כי העומד מאחורי החברה בפועל
הוא אדם המנוע מלהחזיק ברישיון ולכן קיים חשש להפרות מהותיות של זכויות העובדים.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי "אין לשמוע
לטענה כי ניתן למכור ולרכוש חברות 'על רישיונן' כמטבע עובר לסוחר. לא ניתן להעביר
רישיון קבלן שירות כמו גם רישיון קבלן כוח אדם במסגרת עסקה לרכישת מניותיה של
חברה. העברה או רכישה מעין זו אינה מתיישבת עם הוראות החוק, לא כל שכן עם תכליתו
הברורה והמפורשת... משהוחלף בעליה של החברה, יש לבחון התקיימותם של התנאים מחדש,
וממילא לא ניתן להסתמך על רישיון המבוסס על קיומם של תנאים אצל מי שאין לו עוד כל
מעמד בחברה".
על פי עמדת המינהל, המבוססת בראיות, עלה חשד כי
העומד מאחורי פעילות החברה בפועל – שניהל בעבר חברות שמירה כושלות ואחרות שפעלו
ללא רישיון – פעל להסתיר זהותו מפני המינהל, בהיותו מנוע מלהחזיק ברישיון קבלן
שירות על פי חוק, שכן הוא היה הבעלים של חברת שירותי האבטחה "יבטח",
שהחזיקה בעבר ברישיון קבלן שירותים בתחום השמירה והאבטחה. רישיונה של חברת
"יבטח", שנקלעה לקשיים כספיים בשנה שעברה, בוטל בשל פירוקה על ידי בית
המשפט בנובמבר 2012, כמו גם בשל הממצאים שהראו כי בעליה ניהלו במקביל חברת שמירה
אחרת תחת השם "יבטח אבטחה", שפעלה ללא רישיון ובניגוד לחוק.
כן עלה מחומר הראיות כי מגיש הבקשה לרישיון,
ניסה להטעות את חוקרי אגף ההסדרה במשרד הכלכלה גם בכך שהגיש דיווחים שקריים על אי
העסקת עובדים, בעוד שבפועל החברה העסיקה עובדים וסיפקה שירותי שמירה ללא רישיון –
בניגוד לחוק. עניין זה העלה את החשש שמא זכויות העובדים יופרו הואיל והעובדים
מועסקים ללא כל הגנה ומבלי שהחברה הפקידה ערבות בנקאית כנדרש על פי חוק לשם הבטחת
זכויותיהם. לעניין זה הוסיף ביה"ד הארצי לעבודה, כי "לא למותר הוא
להזכיר בחלק זה של הדברים כי הרישיון נועד להבטיח שקבלן השירות יפעל על בסיס כלכלי
איתן, תוך דאגה לזכויות עובדיו".
רבקה מקובר, מנהלת אגף ההסדרה במינהל הסדרה
ואכיפה במשרד הכלכלה, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין כי "פסיקתו של בית הדין
היא מסר רם וברור המחזק את עמדתנו, לפיה לא ניתן 'לקנות' רישיון קבלן שירות, כמו
גם רישיון קבלן כוח אדם, במסגרת עסקה לרכישת מניותיה של החברה, מאחר וזה נוגד את
תכלית החוק והסדר הרישוי. כמו כן, הסתרת אדם המנוע מלהחזיק ברישיון מטעמים שונים
המעוגנים בחוק פוגעת בחובת האמינות והשקיפות של בעלי החברה כלפי הרשות. על הקבלנים
להתנהל כחוק, תוך גילוי אחריות ואמינות כלפי עובדיהם, כמו כן כלפי גורמי הפיקוח
עליהם".