מועמד למשרת פרמדיק
בתעשייה האווירית נפסל בשל מוצאו המזרחי ויפוצה בכ-60 אלף שקל. כך פסקה השופטת
סיגל דוידוב-מוטולה לטובת מישל מלכה, שמועמדותו נדחתה מבלי שזומן לראיון עבודה, אך
זומן לאחר ששלח את קורות חייו בשם בדוי. התעשייה האווירית בתגובה לתקדין: שיקולינו
ענייניים בלבד
בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע שהתעשייה
האווירית הפלתה מועמד לעבודה בשל מוצאו המזרחי, וחייב אותה לפצות אותו בסך של 50
אלף שקל. מישל מלכה הגיש בשנת 2008 מועמדות למשרת פרמדיק בתעשייה האווירית. ראש
תחום רפואה דחופה בתע"א, גיל-רון בראון, הודיע למלכה שהתקשר לברר לגבי
מועמדותו, כי המשרה אינה אקטואלית.
מלכה, בן ה-30 מאשדוד ובוגר תואר ראשון ברפואת
חירום מאוניברסיטת בן-גוריון שאף התנדב שנים במד"א כמדריך, לא ויתר על החלום
לעבוד בתעשייה האווירית, ושלח את טופס קורות חייו פעם נוספת ורק שינה את שמו לשם
בדוי "מאיר מלכיאלי". והפלא ופלא: הפעם בראון החליט כן לזמן אותו
לריאיון עבודה.
מלכה הגיש תביעה נגד התעשייה האווירית לבית
הדין לעבודה באמצעות עו"ד אייל שטרנברג מעמותת "תמורה" הפעיל
משפטית למניעת אפליה. חברו של מלכה, מיכאל גולדנשלוגר, שעבד כפרמדיק בחברה בת של
התעשייה האווירית, העיד מטעמו בבית הדין כי הוא מסר את קורות חייו של מלכה לבראון,
ובתגובה אמר לו ראש תחום הרפואה הדחופה: "מה זה השם הזה? מי זה הערס הזה
שהבאת לי לעבודה?". גולדנשלוגר שיחזר: "הייתי מופתע למדי מתגובה בוטה
זו, שניחוח חריף של גזענות מדיף ממנה וקיוויתי כי מדובר בהלצה בלבד. עלו בי ספקות
כבדים באשר למידת נכונותו של בראון לבחון את מועמדות מלכה למשרה בשל שמו ובשל
זהותו המזרחית".
ערס? אמירה
סטריאוטיפית!
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קיבלה את התביעה
שהגיש מלכה נגד התעשייה האווירת ופסקה כי "תגובתו האינסטינקטיבית של בראון
לקורות החיים של מלכה לוותה באמירה סטריאוטיפית". בית הדין לעבודה החליט
שמלכה עמד בכך בנטל הראשוני ונטל ההוכחה הועבר לכתפי התעשייה האווירית. אולם,
נציגי התעשייה האווירית לא הציגו את רשימת הדרישות והכישורים למשרה הרלוונטית, ואף
לא ניסו לטעון כי מלכה אינו עומד בתנאים ובכישורים הנדרשים על ידה מבחינה מקצועית.
בראון טען כי החליט שלא לזמן את מלכה לריאיון
עבודה בעקבות שיחה טלפונית עם עמיתו של מלכה לעבודה, שאמר כי יש לו "בעיית
יחסי אנוש". אולם השופטת דוידוב-מוטולה קבעה כי התעשייה האווירית לא הוכיחה
עובדתית שהשיחה הזאת אכן התקיימה לפני שבראון דחה את המועמדות של מלכה לתפקיד
הנחשק. יתרה מזו, לאחר קבלת קורות החיים הבדויים של מאיר מלכיאלי, בראון הזמין את
המועמד לריאיון עבודה לפני שקיבל לגביו חוות דעת כלשהי.
"לא הובאה כל הצדקה עניינית לאי-זימונו של
מלכה לראיון, ולא נסתר היחס המפלה העולה מתגובתו האינסטינקטיבית של בראון
לשמו", קבע הרכב בית הדין לעבודה והוסיף כי "איננו מקבלים את טענת
הנתבעת לפיה הביטוי 'ערס' אינו מלמד כי בראון קישר את מלכה למוצא מזרחי דווקא.
מבלי להיכנס לניתוח תרבותי או לשוני נרחב, נראה כי 'ערס' היא מילת גנאי המקושרת
להתנהגות וולגרית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטראוטיפית".
בית הדין לעבודה פסק כי "אין מחלוקת
שמעסיק אינו מחויב להזמין כל מועמד שהציג את קורות חייו לריאיון, וכי הוא רשאי
להפעיל מנגנון סינון כלשהו בעת בחירת המועמדים שיוזמנו לראיון. עם זאת, ראוי –
בעיקר כאשר עסקינן במעסיק גדול ובחברה ממשלתית דוגמת הנתבעת – כי מנגנון הסינון
יהא מנגנון מובנה, שקוף ואובייקטיבי, וכי ינוטרלו במסגרתו ככל הניתן השפעות לא
מודעות".
בית הדין חייב את התעשייה האווירית לשלם למלכה
פיצוי של 50 אלף שקל והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 שקל.
תגובות
לאשכנזי סיכוי גדול
על המזרחי ב-34%
מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה,
שהשתתפה בהליך המשפטי הזה, נמסר בתגובה כי "אפליית מזרחים היא תופעה קיימת
שיש לה ביסוס מחקרי ואקדמי מוצק, אך אינה זוכה להכרה חברתית ומשפטית, והדבר מונע
בפועל אפשרות לתקנה".
לפי נתוני הנציבות, למועמד אשכנזי סיכוי גדול
יותר ב-34% להתקבל לעבודה מאשר למועמד ממוצא מזרחי. לדברי עו"ד שרון
אברהם-ויס, נציבה אזורית תל-אביב והמרכז, "פסק הדין מאותת למעסיקים כי בתי
הדין לעבודה רואים בחומרה אפליה בשל השתייכות קבוצתית, ומבהיר שוב כי יש לאפשר
שוויון הזדמנויות אמיתי ולקבל מועמדים ומועמדות לעבודה בהתאם לכישוריהם".
התעשייה האווירית:
שיקולינו ענייניים בלבד
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה לפניית תקדין כי
"עמדתנו היא כי בית הדין לעבודה שגה כשקיבל את התביעה. התע"א בוחנת את
מועמדותם של עובדים לעבודה על-פי כישוריהם והתאמתם, ועל בסיס שיקולים ענייניים
בלבד, וכך עשתה גם במקרה נשוא התביעה. בתעשייה האווירית נקלטים, ומועסקים עובדים
מכלל המגזרים, ללא קשר למוצאם העדתי, וזאת אף בשדרת הניהול הבכירה ביותר. מועמדותו
של מישל מלכה לעבודה בתע"א הוסרה לאחר שניתנה על אודותיו חוות דעת שלילית,
ללא כל קשר למוצאו העדתי. התע"א תלמד את תוכנו של פסק הדין ותשקול את המשך
צעדיה".
(תע"א 3816-09)
