השופט חננאל שרעבי דחה את תביעתו של עו"ד אשר בז'רנו, שהחליק ושבר את קרסול רגלו השמאלית בצאתו מהמקלחת, וקבע כי בעלת הצימר "לא היתה צריכה להדריך את התובע, עו"ד במקצועו, ואדם סביר בעיניי, כי עליו להיזהר מסכנת החלקה טבעית ממים בחדר המקלחת, לאחר שעושים בה שימוש... עליו לדאוג מבעוד מועד לכפכפי גומי מונעי החלקה"
עונת החופשות: כאשר עורך הדין אשר בז'רנו התארח לפני כחמש שנים עם בת זוגתו, ברוריה טל, בצימר בישוב הפסטורלי "גבעת יואב" שברמת הגולן, השניים לא פיללו לעצמם שכך תסתיים חופשתם. להפתעתם, כשיצא מחדר המקלחת, החליק ונפל עוה"ד בז'רנו. כתוצאה מההחלקה נגרם לו נזק בקרסול רגלו השמאלית, והאורטופד שבדק אותו קבע שההחלקה הותירה בעוה"ד בז'רנו 10% נכות.
בתביעה נזיקית שהגיש נגד בעלת הצימר רינה חזון, וחברת הביטוח שלה הפניקס, טען עוה"ד בז'רנו כי בעלת הצימר לא נקטה באמצעים הנדרשים כדי למנוע את החלקתו, וביניהם התרשלה בכך שלא דאגה לרצף כראוי וכמותאם לחדר מקלחת, לא הציבה מעקה אחיזה או שטיחון גומי ולא הדריכה אותו לנהוג בזהירות בצאתו מחדר המקלחת.
הצימר נועד לאנשים בריאים
השופט חננאל שרעבי דחה את התביעה שהגיש עוה"ד בז'רנו וקבע כי מדובר בסיכון טבעי וצפוי. נפסק כי אמנם אין מחלוקת באשר לחובת הזהירות המושגית המוטלת על בעל מקרקעין ביחס למתארחים בשטחו, אולם סכנת החלקה לאחר שימוש במקלחת, היא סכנה רגילה וטבעית, ולכן איננה מהווה הפרת חובת זהירות של בעל מקרקעין.
תחילה נדרש בית משפט השלום בחדרה להכרעה בסוגיית נסיבות התאונה, והאמין לגרסתו של עוה"ד בז'רנו כשקבע כי החלקתו אכן התרחשה באותו מועד כנטען ואירעה בעקבות ריצפה רטובה ממים. בית המשפט ציין כי ככלל קיימת חשיבות רבה לגרסה שאותה מוסר הנפגע בתאונה לגורם הרפואי הראשון שטיפל בו, אולם במקרה זה עובדת אי-פירוט נסיבות התאונה בטופסי האשפוז אינה עומדת לעוה"ד בז'רנו כרועץ, שכן עצם תיעוד תאריך התאונה מספיק בכדי לתמוך בגרסתו.
ואילו בסוגיית הרשלנות של בעלת הצימר קבע בית המשפט כי באשר לטענת עוה"ד בז'רנו שהיה עליה להציב מעקה אחיזה הרי שלאור מיקום נפילתו סמוך לדלת היציאה מהמקלחת – גם אם היו מותקנות מבעוד מועד ידיות אחיזה, לא היו אלה מונעות את הנפילה. זאת ועוד, כלל לא הוכחה חובה חוקית להתקין מוטות אחיזה כאלה, שכן עסקינן בצימר שיועד לאנשים בריאים ולא נכים או מוגבלים בתנועתם הזקוקים לתמיכה. לכן פסק בית המשפט כי לא הוכח קשר סיבתי בין היעדר המוטות לבין הנפילה.
די במגבת רגליים
נוסף לכך נדחו טענתיו של עוה"ד בז'רנו לגבי אמצעי המניעה הנדרשים, כמו רצפה המותאמת לחדר המקלחת, מגבת רגליים, שטיחון גומי וכדומה. השופט שרעבי פסק כי לא קיימת כל הוראה חוקית המחייבת הימצאותו של שטיחון וכי מגבת רגליים אכן סופקה כראוי לעוה"ד בז'רנו.
גם באשר לשאלה האם היה צורך בהדרכה או אזהרה בטרם שימושו בחדר המקלחת, השיב בית המשפט בשלילה. בית המשפט בחן את הפסיקה בדבר גורם ההחלקה ופסק כי מים מצויים בחדר המקלחת באופן טבעי, ומכאן שסכנת החלקה במקלחת היא סכנה טבעית ורגילה שאיננה בגדר סיכון בלתי סביר המהווה הפרת חובת זהירות של בעל מקרקעין, כי אם סכנה רגילה וצפויה שעל כל אדם סביר להיות מודע אליה.
עם זאת, חרף דחיית התביעה בית המשפט נמנע מלפסוק הוצאות משפט לטובת מי מהצדדים.
