החופש הגדול מזמן לא רק ימי כיף ונופש. בחודשי הקיץ החמים, האווירה עלולה להתלהט בין הורים גרושים, המתעמתים על חינוך הילדים, לעתים מבלי לראות לנגד עיניהם את טובת ילדיהם. טיפים להתמודדות חכמה
זוגות גרושים רבים נקלעים בתקופת החופש הגדול לסכסוכים משפטיים על רקע חילוקי דעות קשים סביב נושא בחירת אופי מוסד החינוך או הזרם הדתי שבו ילמדו ילדיהם, בעיקר כאשר אחד מבני הזוג עובר התפתחות אמונית, אם לכיוון אדוק יותר ואם לאדוק פחות.
אמונה דתית היא עניין דינאמי, ורבים משנים את יחסם לדת במהלך שנות הנישואין. על בסיס זה מתגלעים חילוקי דעות רבים, שלא פעם מסתיימים בגירושין.
לאחר הליך הגירושין, הפער בין בני הזוג לגבי חינוך ילדיהם לא רק שאינו הולך ומצטמצם אלא רק הולך וגדל. לרוב, סוגיית הרישום לבית ספר חדש מציתה את חילוקי הדעות, שגולשים לעתים קרובות לעירוב בית הדין למשפחה, ואף לעירוב המשטרה.
על פי החוק, רק חתימה של שני בני הזוג על הסכמה לרישום ילדם לבית ספר חדש תהיה תקפה. אם אחד מבני הזוג לא חותם, לא ניתן לרשום את הילד וקיים חשש לעבירה פלילית של ההורים בשל אי-ציות להוראות חוק חינוך חובה. כשחולפת שנה שבמהלכה הילד אינו משנה מסגרת חינוכית, אין צורך בחתימת ההורים.
נושא החתימה מעלה מחלוקות קשות, ולרוב הסכסוך סביב סוגיית החינוך מתגבר בחודשי החופש הגדול, כאשר מגיע המועד שבו יש לרשום את הילדים לבתי הספר. חילוקי הדעות על חינוך הילדים עלולים פעמים רבות להגיע לכדי משבר, בעיקר כאשר מדובר בגירושין קשים ומכוערים. המתח והמאבק, הקיימים גם כך בין בני הזוג המסוכסכים, עולים מדרגה והילדים הם שנמצאים בתווך ונפגעים מכך.
צמתים מועדים לפורענות
יש לציין כי צמתי הכרעה, המצריכים שיתוף פעולה של שני ההורים, קיימים לאורך כל שנות התפתחותו של הילד: כאשר הילד נרשם לראשונה לגן, בהמשך ברישומו לבית הספר היסודי, לחטיבה ולתיכון. מעברים אלה מצריכים, כאמור, את הסכמתם של שני בני הזוג.
נקודת חיכוך מוכרת אחרת היא כאשר יש צורך לרשום את הילד למסגרת לימודים מיוחדת או כאשר האם, שהיא לרוב המשמורנית, מחליטה לעקור את ביתה ליישוב אחר. מצב כזה עלול לגרום למשבר מול האב הגרוש. שכן, לעתים בית הספר והישוב שאליו עוברת האישה מרוחקים מביתו של האב, והדבר עלול לפגוע קשות בהסדרי הראייה שלו עם ילדיו.
מצב שבו האישה עוברת מישוב אחד בישראל ליישוב אחר, מרוחק יותר, מכונה בלשון משפטית "הגירה פנימית". למעשה, מדובר בניתוק גיאוגרפי של האב מילדיו. במקרים כאלה, יכול האב, לדוגמה, להתנגד לאופי המוסד החינוכי ביישוב שאליו עוקרת גרושתו ולנסות לכפות על האישה להשאיר את הילדים במסגרת החינוכית הקיימת, זו הקרובה יותר לביתו. כך הוא למעשה מונע את הנתק שעלול היה להיווצר בינו לבין ילדיו, אם היתה גרושתו עוקרת עימם לישוב מרוחק. אם כי יצוין שהתנגדות כזו לרישום איננה מן העניין, ולא בטוח כי תתקבל בעין יפה על ידי בית המשפט.
האם חילונית, האב דתי – והילד בין הפטיש לסדן
לא מעט מחלוקות על רישום למוסדות לימודים מגיעות לבתי הדין ולבתי המשפט, ואפילו עד למשטרה. כך היה במקרה של בני זוג שהסתכסכו קשות על חינוך ילדם. הגבר התחזק באמונתו והחל לנהל אורח חיים דתי, האישה נותרה בחילוניותה ואילו ילדם נקרע בין העולמות. בבית אמו חי הילד כחילוני לכל דבר, ללא שמירת שבת וכשביקר אצל אביו מדי שבועיים, נהג כדתי, קיים מצוות ושמר שבת.
עובדה זו הציתה סכסוך קשה בין הוריו הגרושים, אלא שהמשבר החריף כשהבן הגיע לגיל חטיבת הביניים, ובחר ללכת בדרכי אביו ולהירשם לבית ספר דתי. הילד התעקש, חזר ואמר שהוא מעוניין ללמוד במסגרת דתית, חרף התרעומת הרבה שעוררו דבריו אצל אמו, שסירבה לחתום על טפסי ההרשמה לבית הספר.
הדברים הגיעו למצב קיצון, כאשר בשבוע הראשון ללימודים, לאחר שהילד לא התייצב בשום מסגרת חינוכית, הגיעו שוטרים לבית אביו ולבית אמו כדי לברר מדוע הילד לא מגיע לבית הספר. מדובר בעבירה על חוק חינוך חובה, המהווה עבירה פלילית. האב עתר מיד לבית המשפט לענייני משפחה, שפסק כי המשמורת על הילד תועבר מהאם לאב וכי מוסד הלימודים ייבחר על-פי רצונו החופשי של הילד, המבוגר מספיק כדי להחליט היכן ללמוד.
השופט נימק את החלטתו להוצאת המשמורת מהאם בכך שהזניחה את הילד. בדברי השופט נאמר כי התעקשותה של האם שבנה ילמד במסגרת החינוכית שבה רצתה, אף במחיר היעדרותו של בנה מלימודים בכלל, מנוגדת לטובת הילד.
חשוב להבין שבסכסוכים על בחירת מסלולי החינוך של הילדים, מעוניינים בתי המשפט להכריע כמה שיותר מהר בסוגיה, לא רק מפני שחוק חינוך חובה מחייב לרשום את הילדים למסגרות חינוכיות, אלא בעיקר כדי להפסיק את הבלבול הקשה שבו נתונים הילדים בין בני זוג המחזיקים באמונות סותרות על החיים.
בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?
לאיזו ערכאה כדאי לפנות בעת סכסוך בנושא חינוך הילדים? זאת שאלה חשובה. בית הדין הרבני נוטה לפסוק כי ילדים המגיעים מחינוך דתי ימשיכו במסלול זה. אם הילדים מגיעים מחינוך חילוני, לרוב הדיינים יפסקו שעל הילדים להמשיך להתחנך במגמה דומה. לכן, מומלץ להורה מרקע דתי, להגיע לפתחו של בית הדין הרבני, שם ודאי יפסוק בית הדין להמשיך בחינוכו ההלכתי.
בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, מגלה תפיסה ליברלית יותר ושואל פעמים רבות לדעתו של הילד עצמו, באיזו מסגרת חינוכית יעדיף ללמוד. בית המשפט ינסה גם הוא לרוב להניע את הצדדים לפשרה, אך לבסוף יכריע על-פי עיקרון 'טובת הילד'. בכך יתחשב בית המשפט בשיקולים חברתיים, כמו חבריו של הילד העוברים עימו מבית הספר היסודי לתיכון, שהייה רבה יותר בבית האם לעומת בית האב ועוד.
לסיכום, נראה כי החופש הגדול מזמן לא רק ימי כיף ונופש. בחודשי הקיץ החמים, האווירה עלולה להתלהט בין הורים גרושים, המתעמתים על נושא חינוך הילדים, לעתים מבלי לראות לנגד עיניהם את טובת הילדים עצמם.
עו"ד אבי גפן עוסק בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות וחלוקת רכוש, ניהול עזבונות וירושות
