שבוע לאחר שהסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, יצא חוצץ נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, החליט היועמ"ש להתנגד לבקשת ההצטרפות להליך שמתנהל נגד נוהל שבחסותו מאפשר כליאה ממושכת של מהגרים תוך פגיעה בזכויותיהם החוקתיות
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הגיש אמש התנגדות לבקשת הסנגור הציבורי הארצי, עו"ד ד"ר יואב ספיר, להצטרף כ"ידיד בית המשפט" העליון בהליך רשות ערעור שמתנהל בעניינו של מסתנן ששמו נאסר בפרסום נגד התנהלות רשות האוכלוסין במשרד הפנים.
כפי שדווח בתקדין, בצעד חריג, שלא לומר נדיר, החליט לפני שבוע הסנגור הציבורי ד"ר ספיר להצטרף כידיד בית משפט לעתירה נגד נוהל הכליאה החדש של מסתננים שאושר על ידי היועץ וינשטיין. הנוהל מאפשר כליאה ממושכת של המהגרים – גם אם אלה רק נחשדו בעבירות קלות ולא הורשעו בדין. הסנגוריה הציבורית, המעניקה ייצוג משפטי חינם למיעוטי יכולת מקרב החשודים והנאשמים בכ-100 אלף הליכים מדי שנה, רואה בנוהל "עקיפת המשפט הפלילי לצורך טיפול במסתננים".
אמש הודיעה לבית המשפט העליון עורכת הדין יוכי גנסין מהפרקליטות, באישור היועץ וינשטיין, שיש לדחות את בקשת ההצטרפות. "אין כל מקום לאפשר לסנגוריה הציבורית להצטרף להליך, מקום בו אין מדובר באחד מן ההליכים המנויים בחוק הסנגוריה הציבורית, המקימים זכות או חובת ייצוג משפטי על ידי הסנגוריה, לא כל שכן מקום בו המבקש בענייננו כבר מיוצג, ועוד על ידי ארגון ציבורי, אשר לו ניסיון מקצועי בסוגיות העולות לכאורה מן הבקשה".
עוה"ד גנסין מוסיפה, באישורו של היועץ וינשטיין, כי "כל זאת עוד מבלי שנתייחס לשאלה הרחבה עוד יותר, אשר אינה מעניינו של המקרה דנן, בדבר גדר סמכויותיה של הסנגוריה הציבורית, וכפיפותה ככל רשות מינהלית אחרת לעקרון חוקיות המינהל". נראה כי כוונת היושבים בבניין משרד המשפטים ברחוב סאלח א-דין בירושלים היא שיש יותר מטעם לפגם מינהלי בכך ששתי זרועות של אותו גוף – משרד המשפטים: הסנגוריה הציבורית מזה והפרקליטות המדינה מזה – נלחמים באותו תיק עקרוני שהתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון.
כליאה ל-3 שנים
כפי שדווח לפני כשבוע בתקדין, הסניגוריה הציבורית הגישה, באמצעות עוה"ד איילת עוז ורתם רוזנברג, לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך שתוקף את חוקיותו וחוקתיותו של נוהל שהוצא על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, המאפשר להעביר מהגרים מסודאן ואריתריאה לכליאה ממושכת – גם אם הם חשודים בעבירות קלות וללא שהורשעו בדין.
הבקשה הוגשה במסגרת הליך שיזם "מוקד סיוע לעובדים זרים", המייצג בהליך אזרח סודני, אב לשלושה ילדים קטינים, שנכלא לאחר שאזרח סודן אחר התלונן כי הוא שדד אותו. המבקש טען שהוא אינו מכיר את המתלונן, אך עוד לפני שנערך עימות בינו לבין המתלונן, הוא הועבר לכליאה בלתי מוגבלת בהתאם לנוהל "מסתננים המעורבים בהליך פלילי" של רשות ההגירה והאוכלוסין.
הנוהל, שעודכן לאחרונה, מאפשר להעביר לכליאה ממושכת – וככלל, לתקופת מינימום של שלוש שנים – כל מי שהוגדר כ"מסתנן" ונחשד בביצוע עבירות פליליות. מאז חודש יוני 2012 נכלאו על סמך הנוהל מאות מהגרים מסודן ואריתריאה, רבים מהם יוצגו בשלבים שונים של ההליך הפלילי על ידי הסניגוריה הציבורית.
בעמדה שהוגשה לבית המשפט העליון טענה הסניגוריה הציבורית כי הנוהל יוצר למעשה מערכת אכיפת חוק אלטרנטיבית, המופעלת רק כלפי מסתננים. בניגוד להגנות הפרוצדורליות והמהותיות העומדות לכל אדם על-פי הדין הפלילי, המערכת האלטרנטיבית שקובע הנוהל מאפשרת כליאה ממושכת ללא הקפדה על הליך הוגן ועל שמירת זכויות הפרט. הנוהל מוביל לפגיעה חריפה בזכות לחירות, מבלי שנקבעו בו הגנות פרוצדורליות בסיסיות, שנדרשות לפגיעה כזו: כך למשל, הנוהל קובע רף ראייתי נמוך לצורך שלילת חירות ממושכת, הוא שולל את הזכות לעיון בחומר חקירה, אינו מאפשר הבאת ראיות ועדי הגנה, חותר תחת זכות הייצוג, ואף אינו כולל כל ביקורת שיפוטית יעילה.
שיקולים זרים להליך הפלילי
מעבר לכך, קיומה של מערכת נפרדת זו, טענה הסניגוריה הציבורית, מחדיר שיקולים זרים להליך הפלילי עצמו ומאפשר ניצול לרעה של ההליך הפלילי, באופן שמחליש עוד יותר את אוכלוסיית הזרים, ומעמיד אותם בעמדת פגיעות קיצונית. נוכח קיומו של "ההליך המהיר" שקובע הנוהל, לרשויות החקירה אין תמריץ להשקיע בפעולות חקירה אלמנטריות, או לבחון באופן ביקורתי ומעמיק את הראיות על מנת להגיע לבירור האמת. כל שנדרש מהן מבחינת איסוף הראיות הוא רק להגיע לרף מספק לסגירת התיק שלא מחוסר אשמה. הסניגוריה אף מביאה בעמדתה דוגמאות למקרים בהם הופעל הנוהל כלפי מסתננים מבלי שבוצעו פעולות חקירה בסיסיות, אשר יכולות היו להצביע על חפותם.
הסניגוריה הביאה בעמדתה נתונים לפיהם הנוהל מוביל לעקיפת המשפט הפלילי לצורך אכיפת החוק נגד מסתננים. בשל הנוהל, ייצוגה של הסניגוריה את לקוחותיה המסתננים בשלב המעצר הפלילי למעשה מאבד מערכו: גם במקרים בהם מורה בית המשפט על שחרור הלקוח, כך שהסניגור הצליח כביכול באופן מלא בתפקידו, הרי שזה עובר למסלול המנהלי ונכלא לשנים ארוכות. כאמור בעמדת הסניגוריה: "אין כל פליאה מכך שרשויות האכיפה מעדיפות לנקוט בהליך שבו אין ייצוג, אין רף ראייתי גבוה, אין מגבלות של קבילות, ובמיוחד – אין בית משפט".
הסניגוריה הציבורית טענה עוד בעמדתה כי הנוהל מהווה חריגה מסמכות, הוא מהווה יישום לא-שוויוני של הסמכות להפקעת מעמד ולכליאה ממושכת, וכי הוא עושה שימוש בלתי חוקי במעצר הפלילי.
הבקשה והעתירה עצמה ידונו השבוע, ב-1 לאוגוסט.
(בר"ם 4135/13)
