יהודיה גנבה זרע ממוסלמי נשוי, קיבלה ממנו תשלומי מזונות בסך 750 שקל, אך תבעה להגדילם במקביל להזנחת בתם המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נזף בה והטיל עליה הוצאות חריגות בסך 10,000 שקל
רווקה יהודיה ניהלה קשר רומנטי עם גבר מוסלמי, נשוי ואב לשלושה, וכעבור מספר חודשים, נכנסה ממנו להיריון, למרות שהשניים קיימו יחסי מין מוגנים. עם היוולד בתה, הוכח בבדיקת DNA כי הגבר המוסלמי הוא אכן האב, ובית המשפט לענייני משפחה התבקש לצוות עליו לשלם מזונות לילדה.
מרגע שהוכחה אבהותו, החל הגבר להתקרב אל בתו, ביקר אותה לעיתים תכופות ושיתף פעולה עם האם לגבי חינוכה. "מתוקף היותו אדם אחראי ומוסרי, מרגע שהוכחה אבהותו מעל לכל ספק, שם הגבר בצד את העלבון שבידיעה המאוחרת, ואת השקר לגבי יחסי המין המוגנים שחשב שקיים – והתרגל לרעיון אבהותו החדשה", אומר פרקליטו עו"ד אליעזר גריסרו.
הבדלי הדת של ההורים
אלא שעניין גניבת הזרע והוכחת האבהות היוו רק את קצה הקרחון בדיון המשפטי המסועף, אשר עסק בבעייתיות שבקביעת המזונות, בשל הבדלי הדתות בין ההורים. "מצד אחד, הדין השרעי מחייב אב בתשלום מזונות רק ביחס לילדיו שנולדו לו מאשתו, או במידה שהאב מכיר בילד כבנו או כבתו", אומר עו"ד גריסרו. "מצד שני, הדין העברי אינו מכיר באפשרות של אב מוסלמי ואם יהודיה, מה שיצר בעיה בהתמודדות עם הסוגיה".
האם טענה בדיון כי האב מכיר בבתו, ביקר אותה מספר פעמים, ואף הציע לה עזרה כספית בגידולה. על כן, לדבריה, מתקיים התנאי בדין השרעי, לפיו האב מכיר בילדה כבתו, ויש לפסוק לו תשלום מזונות עד לנשואי הבת – כאמור בחוק השרעי.
מנגד, טען עו"ד גריסרו כי לצורך הליך ההכרה, אין די בכך שהאב מכיר בבתו בחיי היומיום, ואין די באבהות טבעית. הליך ההכרה, לדבריו, אמור להיעשות בפני בית הדין השרעי, ומכיוון שלא נעשה הליך כזה, לא ניתן לכפות על האב תשלום מזונות על פי הדין המוסלמי. פרקליטו הוסיף בדיון כי בשל הבעייתיות שבקביעת המזונות עקב הבדלי הדת של ההורים, יש לקבוע אותם לפי הדין האזרחי, כלומר: על פי הכנסותיהם של ההורים וצרכי הילד.
בדיון על צורכי הילדה, בעוד שהאם העריכה את סכום המזונות החודשי הנדרש לגידולה בכ-4,100 שקל, וכללה בהם הוצאות רבות ובהם משפחתון, טען האב כי מדובר בהוצאות מוגזמות ובפועל צרכיה ההכרחיים של הילדה עומדים על 1,400 שקל בלבד. האב טען כי שכרו עומד על כ-4,100 שקל נטו בחודש. לדבריו, הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בבית אמו הקשישה, ושכר זה מפרנס את כל המשפחה, לרבות אמו. בהיעדר כל רכוש או הכנסה נוספת, נותרת בידו בסוף כל חודש הכנסה פנויה בסך 600 שקל. עו"ד גריסרו טען כי הכנסתה של האם גבוהה משלו, ובבעלותה חשבון חיסכון וכן יתרת זכות בגובה של כ-40 אלף שקל.
לאור זאת, פסק בית המשפט מזונות בסך 750 שקל בחודש בהם יישא האב, למורת רוחה של האם – כמחצית מהמזונות המינימליים הנפסקים בין בני זוג יהודים. אבל האישה, שלא הייתה מרוצה מההחלטה, חיכתה תקופה לא קצרה עד שהשופט שפסק בעניינה עבר לבית משפט אחר, ומיהרה לבקש לעדכן את רף המזונות של הילדה, כיום כבת שבע.
חיכתה שהשופט יתחלף
כשלוש שנים מאוחר יותר, החלה האֵם לקיים זוגיות עם גבר יהודי. לטענת הגבר המוסלמי, ככל שהיחסים בין האישה לבן זוגה התהדקו, כך החלה האישה להתנכר לו, למרות שלאורך השנים המשיך לקיים קשר רציף עם בתו.
לדברי עו"ד גריסרו, במקביל לכך שהאישה החלה להתנכר לאבי בתה, היא גם החלה לנסות ולחבל במערכת היחסים שלו עם בתם. כך למשל, מנעה האם מבתה לשוחח עם אביה בטלפון הנייד, טלפון אותו רכש לה בדיוק למטרה זו.
האם אסרה על האב להגיע אל ביתה, ולבסוף קטעה לחלוטין את הקשר שלו עם הילדה. לדברי עו"ד גריסרו, הנתק הקיצוני מחיי בתו האהובה, דרדר את מצבו הנפשי של האב. במקביל, החלה האם להזניח את הבת עצמה, והתפרצה עליה לעיתים תכופות.
במקביל, החלה הבת להידרדר קשות בלימודים, והחלה להתרועע עם נוער מפוקפק. האב שחזה בחוסר אונים בהידרדרות בתו, הפציר באם לחזור לשתף פעולה בגידול הילדה. אך האם, לא רק שלא נענתה להצעה, אלא אף הגישה נגד האב תביעה להגדלת דמי המזונות. לדברי עו"ד גריסרו, קשה להתעלם מצירוף המקרים בין הגשת התביעה של האישה להגדלת המזונות לבין העברתו של השופט שפסק לה את המזונות הנמוכים לבית משפט אחר, שאירע בסמוך להגשת התביעה.
אך לקראת הדיון האחרון שהתנהל לבקשת האם להגדלת דמי המזונות, התברר לעו"ד גריסרו כי הילדה כלל איננה מתגוררת עם אמה, וכי היא עברה להתגורר באופן קבוע בביתם של סבה וסבתה. לדברי עו"ד גריסרו, הוא הזדעזע מהעובדה שהאם המשיכה לנהל את ההליך המשפטי כנגד אבי בתה, זמן רב אחרי שידעה כי אין כל הצדקה להגדלת המזונות, כיוון שבתה כבר לא גרה איתה יותר, והיא אינה מפרנסת אותה. מדובר בהתנהלות מקוממת ובעזות מצח", אומר עו"ד גריסרו.
כשנתפסה האם בקלקלתה וביקשה למשוך את תביעתה, התעקש עוה"ד גריסרו על כך שתשלם לאב הוצאות משפט, בשל ההליכים המיותרים שניהלה נגדו.
ואכן, בית המשפט נזף באישה, ואף הטיל עליה הוצאות משפט חריגות בסך של 10 אלף שקל.
