לראשונה החמירה השופטת קלרה רג'יניאנו במתחם הענישה של קנסות עד לרף של 1.75 מהסכום שהתקבל ממתן שוחד של רוני אבוטבול לבודקים ביטחוניים במחסום אריאל כדי להעביר ביצים מזויפות לישראל
בית המשפט המחוזי מרכז אימץ את מתחם הענישה על
קנסות שהציעה הפרקליטות וקבע כי המתחם שבין פי 1.5 לבין פי 3 מהסכום שהתקבל בעבירה
הוא מתחם ראוי. הקביעה הראשונית ניתנה במסגרת כתב אישום שהוגש נגד רוני אבוטבול על
מתן שוחד לבודקים ביטחוניים במחסום אריאל, כדי שיעבירו ביצים עם חותמות מזויפות
לשטחי ישראל.
על אבוטבול הושתו 5 שנות מאסר, והוא נקנס בסך
של 380 אלף שקל – פי 1.75 מהסכום שהתקבל בעבירה, או 24 חודשי מאסר תמורתו.
לפי חוק העונשין, הקנס המקסימלי על כל עבירה
הוא פי 4 מגובה העבירה, אלא אם נקבע בחוק מיוחד קנס גבוה יותר. הפרקליטות טענה,
באמצעות עו"ד איתן פינקלשטיין, שזו צריכה להיות נקודת הייחוס לקביעת המתחם,
כמו במקרה של קביעת עונש מאסר. מתחם הענישה שהוצע לנאשם במצב כלכלי טוב הוא בין פי
2 לבין פי 3.5, ובמצב כלכלי קשה הקנס נע בין פי 1.5 לפי 3 מגובה העבירה, כאשר
התנועה בתוך מתחם זה קשורה לעבר הפלילי ולנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם.
בית המשפט אימץ בפסיקה ראשונית בנושא מתחמי
הענישה הראויים בעונש מסוג קנס, את מתחם הענישה שהציעה הפרקליטות. השופטת קלרה
רג'יניאנו ציינה כי בעבירות כלכליות "בשל הסיכוי הנמוך להיתפס, על הקנס להיות
בשיעור כזה שיהיה בו כדי ליצור מוטיבציה לעבריינים בכוח לא לבצע עבירות, שכן אם
ייתפסו, הקנס יהיה גבוה מכלל הרווחים שהפיקו עד שנתפסו". השופטת קבעה כי
במקרה של אבוטבול יש לדחות את "השיקולים האישיים מפני האינטרס הציבורי",
ודחתה את עתירת ההגנה להימנע מהטלת קנס ולחילופין להסתפק בקנס סמלי.
במקביל לענישה הכלכלית, על אבוטבול נגזר עונש
מאסר של ארבע שנים ושמונה חודשים בשל העבירות שביצע בפרשה, כאשר על שותפו לעבירה,
אלון מנע, גזר בית המשפט עונש מאסר של ארבע שנים וארבעה חודשים בתוספת קנסות
וחילוטים בסך של למעלה מחצי מיליון שקל.
בפרקליטות מציינים בסיפוק כי מדובר בענישה
משמעותית המביאה לביטוי את חומרתה של עבירת מתן השוחד, כמו גם את החומרה שיש לייחס
לתופעת הברחת הביצים מהרשות הפלשתינית. סך הקנסות והחילוטים בפרשה זו הגיע לכשמונה
מיליון שקל.
