חדשות

עו"ד משה רבי, שייצג לקוחה בתביעת פיצויים על תאונת דרכים, הגיע להסכם פשרה עם חברות הביטוח, שלימים נתבעו על ידי הביטוח הלאומי. משלא הסביר את משמעות הסכם הפשרה ללקוחה, הוא חויב לשלם במקומה פיצוי כפול

בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעה שהגיש המוסד לביטוח הלאומי נגד חברות הביטוח הדר, הפניקס ואבנר לשיפוי בשל גמלאות שאותן שילם המוסד לנפגעת תאונת דרכים. השופט עבאס עאסי קבע כי בהתקיים קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי לתאונה, חל הסכם השיבוב בין הצדדים. כמו כן, התקבלה הודעת צד ג' של חברות הביטוח נגד הנפגעת בתאונה, מכוח הסכם הפשרה שחתמו עימה והודעת צד ד' לעורך דינה משה רבי בשל רשלנותו בטיפול מקצועי בעניינה.

הביטוח לאומי הגיש תביעת שיבוב נגד חברות ביטוח, מכוח הסכם רב שנים עימן, בגין קצבת נכות ששילם לנפגעת בתאונת דרכים. חברות הביטוח הגישו הודעת צד ג' כנגד הנפגעת לנוכח הסדר הפשרה שחתמו עימה, הקובע כי סכום הפיצוי שישולם לה בסך של 73,437 שקל כולל תביעות מיטיבים כלשהם ומחייבה לפצותן באם תוגש נגדן תביעה בנוגע לתאונה. בפרט טענו כי הנפגעת הציגה מצגי שווא כוזבים כדי לקבל פיצוי כפול, וכי לא ידעו או יכלו לדעת על התגמולים שקיבלה ומשכך אף לא דרשו לנכותם מהפיצוי שניתן.

קשר סיבתי

הנפגעת הגישה הודעת צד ד' נגד עורך הדין שייצג אותה בתביעת הפלת"ד, משה רבי, וטענה נגדו לעילת התרשלות והפרת חובותיו המקצועיות כלפיה. לטענתה, עוה"ד רבי הפר את חובתו כלפיה כשידע על פנייתה לביטוח הלאומי ולא הסביר לה על משמעויות הסכם הפשרה. בפרט טענה כי על עוה"ד רבי היה לציין בהסכם הפשרה שהפיצוי הוא מעבר לתקבולי הביטוח הלאומי, וכי אסור היה עליו לסיים את התיק בפשרה בסכום זעום, כאשר יש לנכות בנוסף את תקבולי הביטוח הלאומי.

מנגד, טען עוה"ד רבי כי הסביר לנפגעת את תוכנו של הסכם הפשרה ואת העובדה כי הוא מהווה סילוק סופי של תביעתה. לטענתו, התגמולים ששולמו לנפגעת על ידי הביטוח הלאומי שולמו בגין כלל בעיותיה הרפואיות שאין ביניהן לבין התאונה קשר סיבתי.

השופט עאסי קיבל כאמור את התביעה וההודעות ששלחו חברות הביטוח לנפגעת ולעורך דינה. בית המשפט נדרש לתנאי שקיים בהסכם השיבוב לגבי קשר סיבתי לתאונה, וקבע כי במקרה זה נוכח הראיות וחוות הדעת שהונחו בפניו, קיים קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה על ידי ועדות הביטוח הלאומי לתאונת הדרכים שעברה הנפגעת.

לגבי ההודעה לצד ג', נדרש בית המשפט להוראות הסכם הפשרה וקבע כי נוכח הוראותיו המפורשות ומשאין חולק על תוכנו – יש לחייב את הנפגעת להשיב לחברות את הסכום ששולם לה על פי ההסכם.

מאומנות ומיומנות

עוד קבע השופט עאסי כי גם דין ההודעה לצד ד' להתקבל, שכן "על פי הפסיקה, אחריותו של עו"ד כלפי לקוחו נשענת על בסיס חוזי ובסיס נזיקי. הבסיס החוזי נסמך על הסכם שקיים בין עורך דין ללקוח, שעל פיו מתחייב עורך דין להגיש ללקוח שלו שירותים של עריכת דין בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. הסכם זה כולל בתוכו הבנה והתנאה מכללא כי לעו"ד המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח יש מידה נדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות או מאומנות הגורמת נזק ללקוח, עשויה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו של כלפיו וכלפי לקוחו".

בית המשפט פסק כי אין מחלוקת שהנפגעת הגישה את תביעתה לביטוח הלאומי כאשר תביעתה נגד חברות הביטוח התנהלה בבית המשפט באמצעות עוה"ד רבי. אין גם מחלוקת כי עו"ד רבי הכין מכתב עבור הנפגעת המופנה לביטוח הלאומי, שבו ציין כי טרם נתקבלו פיצויים בתביעת הנפגעת. תביעת הנפגעת לקצבת נכות התקבלה בביטוח הלאומי, והיא התחילה לקבל קצבת נכות כללית בתחילת שנת 2003, בעוד שהסכם הפשרה נחתם בתחילת שנת 2004, לאחר כשנה מהמועד שבו התחילה הנפגעת לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי.

בתצהיר שהגישה הלקוחה הנפגעת של עוה"ד רבי כי ציינה כי הפרקליט מעולם לא מסר לה שיש השפעה או קשר בין התביעה בבית המשפט לבין תשלומי הביטוח הלאומי, וכי עו"ד רבי לא התעניין בתוצאות ההליך בביטוח הלאומי למרות שידע עליו. הנפגעת אף ציינה בתצהירה שהיא לא זומנה על ידי עוה"ד רבי לחתום על הסכם הפשרה, אלא רק זומנה למשרדו כדי לקבל שיק שנמסר לה בלובי של המשרד, אפילו מבלי לשבת.

במהלך חקירתה בבית המשפט סיפרה הנפגעת כי היא ובעלה היו עולים חדשים, וזו פעם ראשונה בחייהם שהם נדרשו להליכים בבית המשפט, ולכן הם הסתמכו באופן מלא על עוה"ד רבי. הנפגעת מסרה בחקירתה כי כאשר היא ציינה בפני עוה"ד רבי את הניתוח שעברה ולא הצליח, עוה"ד רבי השיב לה: "קחי מה שנותנים לך, ותגידי תודה".

בית המשפט קבע כי במקרים כאלה נושא עוה"ד באחריות לפצות את הנפגעת בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהטיפול הרשלני בתביעתה. נפסק כי עוה"ד רבי לא קיים את חובתו כלפי הנפגעת להסביר את תוכנו ומשמעותו של הסכם הפשרה ובפרט את סוגיית הניכויים והגמלאות מהביטוח הלאומי, הגם שידע על תשלום הקצבה כבר במועד הגשת התביעה. השופט עאסי ציין כי "עדותם של התובעת ובעלה, ובעיקר בעלה, עשו עלי רושם מהימן ומשכנע. ניתן היה להתרשם כי מדובר באנשים פשוטים שאינם מתמצאים ברזי החוק והמשפט, ואשר בזמן התאונה נתנו את כל ביטחונם בעו"ד רבי".

בית המשפט פסק כי חברות הביטוח ישלמו לביטוח הלאומי את סך הפיצוי של 74,532 שקל, הנפגעת תשלם לחברות הביטוח את סכום הפשרה בסך של 73,437 שקל ואילו עוה"ד משה רבי ישלם לנפגעת את הסכום שבו היא חויבה, בסך של 73,437 שקל, לשלם לחברות הביטוח, כולל שכר טרחת עו"ד, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ.

(ת"א 8786-07)