עותר חרדי מבקש מבג"ץ לחייב את ממשלת נתניהו לגייס גם את בני המיעוט הערבי לשירות אזרחי מכוח עקרון השוויון החוקתי. בג"ץ העניק לממשלה 60 ימי חסד כדי שתקדם חוק שיגייס גם ערבים
השוויון בנטל צריך להיות שוויון המוחל על כלל אזרחי המדינה, ולא רק 'מס שפתיים' שתכליתו לנגח את הציבור החרדי ולנסות לשנות, בכוח הזרוע, הכפייה והאונס, את אורחיו חייו. כך טוען הרב עקיבא מאיר, חסיד גור מבני ברק, בעתירה שהגיש השבוע לבג"ץ נגד החוק שאושר בכנסת לגיוס המוני של בני הישיבות הקדושות לשורות צה"ל. שופט בג"ץ עוזי פוגלמן הורה לממשלת נתניהו ולשר הביטחון להגיש לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה בתוך חודשיים, אולי כדי שבינתיים הממשלה תחייב בחוק לגייס גם את הערבים.
הרב מאיר מבקש משופטי בג"ץ למנוע מהממשלה "הפליית בני הציבור החרדי לרעה בכל הנוגע לחובת השוויון בנטל בכלל, ובנוגע לחובת השירות האזרחי בפרט, וינהגו בשוויון בינם לבין מגזרים אחרים בישראל הפטורים מחובת השירות בצבא", דוגמת הערבים. בעתירה מצוינת הצהרת והנחיית היועץ המשפטי לממשלה שניתנה בעבר לבג"ץ, עוד בשנת 1999, לפיה יש לנהוג שוויון בין חרדים ובני מיעוטים בסוגיית גיוסם לשאת בנטל הלאומי. העותר החסידי דורש מבג"ץ לחייב את הממשלה לחוקק לאלתר חוק שיחיל את השירות האזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי או הסדר דומה גם על הציבור הערבי ועל יתר הגברים שנפטרו מחובת השירות בצה"ל.
עוד קובל הרב מאיר מדוע לא יקבעו לאלתר קריטריונים שווים, אחידים וגלויים גם לחובת שירותם של גברים שאינם חרדים שנפטרו מחובת השירות בצה"ל בשירות אזרחי, ויאכפו אותם באופן שוויוני וללא הפליה? בעתירה נטען כי הציבור החרדי מופלה לרעה בנוגע לחובת השירות שלהם בשירות האזרחי, ולרצון להשתית עליהם סנקציות פליליות חמורות, על מי מהם שלא יעמוד בתנאים שקבעה הממשלה.
הרצון להכות בחרדים
הרב עקיבא מאיר, בן 42 ואב לשניים, הוא בן למשפחה חסידית של גור שנמנתה עם ראשוני המתיישבים בבני ברק. מאיר עצמו שירת בצבא, ואילו סבו סגן-אלוף הרב יצחק מאיר היה ממקימי הרבנות הצבאית ושימש כמ"מ הרב הראשי לצה"ל. לאחר שלמד דיינות במשך 12 שנה, לאחרונה מאיר סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון במשפטים, בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו. הוא גם מתנדב בארגוני חסד שונים, ויסד בית מדרש במרכז בני ברק, המהווה אבן שואבת לכ-180 מתפללים ולומדי תורה.
בעתירה לבג"ץ טוען הרב מאיר, באמצעות עוה"ד ד"ר אביעד הכהן ואברהם ישעיהו, כי המהלך האחרון לגיוס החרדים "אינו יכול לחול רק על בני המגזר החרדי. מן הדין להחילו על כל אזרח שפטור משירות צבאי, מסיבה זו או אחרת, ויהא זה חילוני, משוחרר מטעמי מצפון, ערבי, או אדם עם מוגבלות. החלתו באופן סלקטיבי, מעוררת בלב העותר חשש כי לא טובת העניין עומדת לנגד עיני יוזמי המהלך, אלא הרצון לפגוע באופן מעשי ותדמיתי בציבור החרדי".
הרב מאיר טוען בעתירה כי "הסיבה היחידה לאפלייתם לרעה של בני הישיבות היא אורח חייהם הדתי, אמונותיהם ודעותיהם. רצונם של בני הישיבות לעסוק בתורה, והיא אומנותם בשנות בחרותם וראשית חייהם, היא הסיבה היחידה שמונעת מהם לשרת בצה"ל בגיל 18, הגיל שבו נכנסים לשירות שאר בני גילם. אפלייתם לרעה של בני הישיבות, בין השאר באמצעות הטלת סנקציות על מי מהם שלא יצטרף לשירות הצבאי או האזרחי – סנקציות שאינן מוטלות על פטורי השירות הדומים להם, דוגמת החילוניים שנפטרים משירות ובני המיעוטים – היא אפליה פסולה, שנעוצה רק באורח חייהם השונה ודבקותם בערכים שמהווים יסוד מוסד בחירות הביטוי שלהם, בזכותם לאוטונומיה ולניהול חייהם על פי השקפותיהם ודעותיהם".
למרבה האבסורד והאירוניה, נראה כי מעבר לפגיעה בעקרון השוויון ההסדר המפלה של חובת השירות האזרחי יביא גם לפגיעה קשה ביכולת השתלבותם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה ובתחום הלימודים האקדמיים, בניגוד לכל היגיון חברתי וכלכלי, ובניגוד למדיניותה המוצהרת של ממשלת נתניהו. "בשל אורח חייו, נישאים בני המגזר החרדי בגיל צעיר יחסית, ומקימים משפחות שבדרך כלל הן משפחות ברוכות ילדים", מוסבר בעתירה לבג"ץ. "השתת חובת השירות האזרחי עליהם כתנאי לתחילת לימודיהם או שילובם בשוק העבודה, תדחה את שילובם בלימודים אקדמיים או בשוק העבודה לגיל מבוגר יותר, שבו רבים מהם כבר יהיו בעלי משפחות גדולות. במצב דברים זה יקשה עליהם להיכנס למסגרת לימודים אקדמיים או לעבודות הדורשות התמקצעות רבה, והם ינותבו, בעל כורחם, לעיסוק בעבודות הדורשות מעוט ידע וממילא שכרן בדרך כלל נמצא בסולם התחתון של ההכנסות. מצב זה רק יעמיק את מעמדם הסוציו-אקונומי הנמוך של בני הציבור החרדי, וינציח אותו".
יצוין כי סקרים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים כי כ-90% מבני המגזר הערבי היו שמחים לשרת בשירות אזרחי רק אם ניתנה להם אפשרות כזו. ואילו החוק החדש מחייב שירות אזרחי – שסנקציות חריפות בצדה – רק על פטורי השירות מקרב הציבור החרדי, אך אינו מחיל – ללא כל טעם או סיבה ראויים – חובת שירות אזרחי דומה גם על פטורי השירות שאינם נמנים עם בני הציבור החרדי. הפליית החרדים מתבטאת גם בהגבלות השונות שמוטלות על בחורי ישיבה פטורי גיוס לעומת מקביליהם תלמידי ישיבות ההסדר בתקופת שהותם בישיבה קודם גיוסם לצבא.
הנשיא גרוניס מזרז גיוס חרדים?
בתוך כך, לא ברור האם מתווה גיוס החרדים שחוקקה השבוע ממשלת נתניהו ייחל כבר בשבועות הקרובים? נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הורה היום (ד') לממשלת נתניהו ולשר הביטחון בוגי יעלון להשיב עד לצהרי יום שני הקרוב (29.7) לדרישות של העותרים לבג"ץ להתחיל את הגיוס לצה"ל כבר ממחזור הגיוס הקרוב ב-18 לאוגוסט.
לפני כשבועיים הודיעה הפרקליטות לבג"ץ בשמו של השר יעלון כי בכוונתו לבטל את צווי הגיוס שנשלחו לתלמידי הישיבות ילידי שנתונים 1994-1995 שנקראו לשירות סדיר, ואשר הראשונים שבהם אמורים להתייצב לשירות החל מה-18 לאוגוסט. השר יעלון הודיע לבג"ץ שידחה את מועד התייצבותם לצה"ל, בשל ההכנות שנערכות עם הליכי קבלתו של חוק הגיוס על פי המתווה של ועדת פרי, לקראת יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ב-5 לאוגוסט.
העותרים, ביניהם התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר, טענו מנגד כי מדובר בגרירת רגליים נוספת של הממשלה, לאחר שחלפו כשנה וחצי מאז שבג"ץ ביטל את חוק טל והורה לממשלה לחוקק חוק חדש.
הנשיא גרוניס הורה לממשלה להגיב בדחיפות לבקשת העותרים להוציא צו ביניים ולדרישתם לקיים דיון דחוף. שר הביטחון גם הצטווה "להסביר בתשובה כיצד בכוונתו לפעול לגבי תלמידי ישיבות שאמורים להתייצב לשירות החל מיום 18.8 ואילך". החלטת הנשיא גרוניס צפויה לזרז את המועד לתחילת ביצועו של חוק הגיוס החדש כבר ממחזור הגיוס בחודש הקרוב.
(בג"ץ 5186/13)
(בג"ץ 5823/12)
