חדשות

לשוטר הוותיק שי קריאף היה מנהג קבוע לסחוט שירותי מין מיצאניות שהכיר במסגרת תפקידו, כשהוא מופיע בפתח דלתן לבוש במדי משטרה ומאיים במעצרן ובחיסול עסקיהן אם לא יקבל מהן בתמורה שוחד מיני

בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה הפרקליטות והחמיר בעונשו של השוטר שי קריאף, שאיים על נשים פרוצות וסחט אותן מינית, תוך שהוא עושה שימוש במדיו ובכוח הגלום בתפקידו כקצין משטרה. עונשו של קריאף הוחמר מ-24 חודשי מאסר בפועל ל-36 חודשי מאסר בפועל וחיוב לשלם פיצוי של 10,000 שקלים למתלוננות בשלושה אישומים.

המחוזי: "לא סטה מהשורה"

בכתב האישום שהוגש נגד קריאף נטען כי במסגרת תפקידו כקצין במשטרת חדרה הוא הגיע למספר דירות של נשים שנהגו לספק שירותי מין תמורת תשלום, ודרש מהן לקיים עמו יחסי מין – אחרת יורה על מעצרן ויסגור את המקום.

שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה גזרו על קצין המשטרה "החרוץ" שנתיים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. בשיקולי גזר הדין התייחסו שופטי המחוזי לתקופה הארוכה שבה בוצעו המעשים, למעמדו של קריאף כעובד ציבור, ולאופייה של עבירת הסחיטה באיומים, במסגרתה חוששים הקורבנות לחשוף את שאירע להם בפני רשויות החוק, דבר המחייב ענישה מרתיעה. בית המשפט הקל בעונשו בשל הודאתו במעשים המיוחסים לו והחיסכון בזמן השיפוטי, העובדה שהמעשים לא כללו שימוש בכוח, ושקריאף לא סטה מהשורה כנגד השוחד שקיבל, שערכו מבחינה כלכלית אף לא היה רב.

עוד ציין בית המשפט המחוזי את החרטה והצער שהביע קריאף, את עברו הנקי והנורמטיבי, מסוכנותו הנמוכה ותרומתו לחברה. כמו כן, נלקחו בחשבון הפגיעה במשפחתו וילדיו, עובדת היותו מובטל, ואת האפשרות הקרובה לוודאי כי ישללו ממנו זכויות סוציאליות שצבר במשך עשרות שנות שירותו במשטרה.

תשלום מופחת

על גזר הדין של שלושת שופטי בית המשפט המחוזי הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון, הן מצד הפרקליטות והן מצידו של קריאף. בעוד שקצין המשטרה ערער על חומרת העונש שקיבל, הלינה הפרקליטות על קולת עונשו.

הגם שהשופט אורי שוהם, המפורסם כשופט פליליסט מחמיר במיוחד בעונשי עבריינים, ציין את ההלכה המושרשת לפיה ערכאת הערעור לא תטה ככלל להתערב ברף הענישה שגזרה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים של סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הראויה או כאשר נפלה טעות מהותית בגזר הדין. אולם, לדעתו של השופט שוהם המקרה הזה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים החמרה בעונשו של הקצין. שכן, בית המשפט המחוזי נתן משקל מופרז לנסיבותיו האישיות של הקצין וליתר השיקולים להקל בעונשו, אך לא נתן משקל ראוי להיבטי החומרה הניכרים בהתנהגותו של קריאף. בפרט להיותו קצין משטרה ותיק שניצל את מעמדו ואת תפקידו כדי לסחוט שירותי מין מיצאניות תוך שהוא מאיים עליהן במעצר או בחיסול עסקיהן אם לא יענו לדרישותיו המיניות.

בית המשפט העליון הוסיף כי העובדה שהקצין הציע ליצאניות סכום מופחת עבור שירותיהן אינה מעלה ואינה מורידה, שכן אין ספק שהן לא היו נענות מרצונן לדרישתו שעה שהוא הופיע בפתח דלתן לבוש במדי משטרה. השופט שוהם ציין, בהסכמת המשנה לנשיא מרים נאור והשופט יורם דנציגר, כי הסכמתן של היצאניות לקיום יחסי המין נבעה כל כולה מחששן מהאיומים שהשמיע קריאף באוזניהן וממה שעלול לקרות להן אם יסרבו לסיפוקו המיני.

בית המשפט עמד על כך שהתנהגותו המבישה של הקצין נמשכה על פני תקופה של כשלוש שנים, תוך שהוא "מבאיש במעשיו את ריחם של לובשי המדים ומערער את האמון שיש לתת במשרתי הציבור בכללותם". לאור האמור, ולאחר שעמד על חומרתן של עבירות הסחיטה באיומים והשוחד ועל מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה, קבע בית המשפט העליון כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של הקצין, כך שתחת העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי ירצה מאסר בפועל של שלוש שנים, ויחויב בתשלום פיצוי בסך של 10,000 שקל לכל אחת מהמתלוננות.

(ע"פ  799/13)