השופט בנימין ארנון קיבל חלקית את התביעה שהגישו החברות "זאבי מימון" ו"זאבי אחזקות" נגד קונסורציום של 7 הבנקים המובילים וקבע תקדימית כי בסמכותם של בתי המשפט להתערב ב"ריבית הפרה" שנקבעה בחוזה ההלוואה בין הבנקים ללקוחותיהם
לא חלפו שבועיים מפרסום פסק הדין התקדימי של השופטת ד"ר דרורה פלפל, שהטילה אחריות חלקית על הבנקים שעוצמים את עיניהם מפני "התאבדות כלכלית" של לקוחותיהם ויישאו במחצית מההפסדים, פסק דין חדשני נוסף מבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד מרענן הבוקר את כללי המשחק בין הבנקים ללקוחותיהם.
כינוס נכסים לצד גביית ריבית
החברות "זאבי מימון" ו"זאבי אחזקות", שנמצאות בשליטתו של איש העסקים גד זאבי, תבעו כ-860 מיליון שקל מקונסורציום של שבעת הבנקים המובילים בישראל – בנק הפועלים, דיסקונט, לאומי, מזרחי-טפחות, הבינלאומי הראשון, מרכנתיל-דיסקונט ובנק איגוד.
התביעה הוגשה בעילה להשבת הגבייה של הבנקים מהחברות של זאבי "ריבית הפרה", בהיקף של כ-860 מיליון שקל, בה חויבו החברות בשל העיכוב שחל בפירעון הלוואה שניתנה להן על ידי הבנקים כדי לממן את רכישת כ-20% מהמניות של חברת "בזק", חיובים שנמשכו לאורך תקופה של למעלה משבע שנים. במהלך תקופה זו מונה כונס נכסים למניות של החברות בבעלותו של זאבי בחברת "בזק", לבקשת הבנקים שנתבעו, וחלו עיכובים בהפרטת המניות של "בזק" על ידי המדינה.
שבעה בנקים העמידו מימון לחברות של זאבי, באחוזים שונים, לצורך רכישת מניותיה של חברת בזק. אחוזי ההשתתפות של כל אחד מהבנקים היו בכך שבנק הפועלים השתתף ב-31%, בנק לאומי 24%, הבנק הבינלאומי הראשון – 16%, בנק דיסקונט – 11%, בנק מזרחי-טפחות – 10%, בנק מרכנתיל-דיסקונט – 4%, ובנק איגוד – 4%.
פיצוי מוסכם
בפסיקה תקדימית קיבל חלקית השופט בנימין ארנון את תביעתן של החברות בבעלותו של זאבי\ וקבע כי על הבנקים להשיב לחברות אלו סכומי כסף המסתכמים במיליוני שקלים, בגין התקופה שחלה מיום 1.1.2007 ואילך, ושלגביה הופחת שיעורה של ריבית ההפרה משיעור של 3% לשיעור של 2.5% (בנוסף לריבית ההסכמית והריבית הנוספת כמוגדר בפסק הדין).
בית המשפט המחוזי הורה לצדדים מורה לצדדים להגיש לבית המשפט בתוך חודש ימים חישוב מפורט ומוסכם של סכום "ריבית ההפרה" שהבנקים חייבים בהשבתו לחברות של זאבי כפועל יוצא מההפחתה בשיעורה של ריבית ההפרה כפי שנקבע בפסק דין. בהיעדר הסכמה ביניהם – החישוב יעשה באמצעות מומחה שימנה בית המשפט.
להערכת באי-כוחו של זאבי – עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, תומר ויסמן ומיטל טויסטר ממשרד ארדינסט, בן נתן ושות' – מדובר בסכום המוערך בכ-50 מיליון שקל בשל ריביות שונות שגבו הבנקים שלא כדין מהחברות של זאבי.
פסק הדין החלקי, המשתרע על פני כ-70 עמודים, קובע קביעה חדשנית כי בסמכותם של בתי המשפט להתערב ב"ריבית הפרה" שנקבעה בחוזה הלוואה בין בנקים ללקוחותיהם מכוח היותה של ריבית זו בגדר פיצוי מוסכם כקבוע בחוק החוזים-תרופות. פסק הדין הארוך עוסק גם בפרשנותם של חוזים וביכולתו של בית המשפט לחלק מחדש את הסיכונים בין הצדדים להסכם, שעה שנוצרו נסיבות חריגות שלא נצפו על ידי הצדדים בזמן כריתתו וקרס מאזן הסיכונים המקורי שבין הצדדים.
תנאי מכללא
"אין חולק כי בגביית ריבית ההפרה הסתמכו הבנקים על הוראותיו של הסכם ההלוואה, ולכן – ככלל, גבייתה של ריבית זו איננה יכולה להיחשב כהתעשרות שלא על פי זכות שבדין", קבע השופט ארנון. "אלא שבנסיבות המקרה הנוכחי, ובהמשך לקביעותי שפורטו, ברי כי יש להפחית את שיעור ריבית ההפרה ל-2.5% בהתייחס לתקופת המימוש שחרגה מציפיות הצדדים בעת כריתת הסכם ההלוואה".
באשר למינויו של כונס הנכסים על החברות של זאבי על ידי הבנקים, קבע השופט ארנון כי "דומני כי ניתן להניח שאילו היו החברות-התובעות מודעות לכך שהליך כינוס הנכסים ומימוש מניותיהן ב'בזק' בדרך של מכירה על ידי כונס הנכסים ימשך זמן כה ארוך, הן לא היו מסכימות כלל לתשלום ריבית הפרה בשיעור שנקבע, כביכול, לאורך התקופה כולה. ניתן לקרוא, אפוא, לתוך הסכם ההלוואה תנאי מכללא לפיו הסכימו הצדדים, כי בחלוף תקופת זמן מוגדרת, כאשר המניות נמצאות בשליטתו של כונס נכסים לאחר השלמת תהליך ההפרטה של מניות בזק על ידי המדינה, יופחת שיעורה של ריבית ההפרה".
הבנקים מוטטו את זאבי
יצוין כי המהלכים שנקטו הבנקים נגד זאבי הביא להתמוטטות עסקיו והוא נאלץ להיפרד מהם במהלך העשור וחצי האחרונים: 30% ממניות המרכז המסחרי "גרנד קניון" בחיפה, בית החולים אלישע בחיפה, ומחברת יפנאוטו המייבאת את רכבי "סובארו" לישראל.
(ת"א 26401-10-09; ת"א 21725-02-10)
