תם עידן ה"חבר מביא חבר" בבתי המשפט? בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של מוראני מאיסאנה, מועמדת להתמחות בביהמ"ש העליון שהתקבלה אך נפסלה בידי מנהל בתי המשפט בהיותה בתו של רשם בימ"ש השלום בקריות
מוראני מאיסאנה, שהייתה סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה, הגישה את מועמדותה לתפקיד מתמחה בבית המשפט העליון. מאחר שאביה כיהן כרשם בבית משפט השלום בקריות, היא צירפה לבקשתה הצהרה בדבר קירבה משפחתית לעובד במערכת בתי המשפט.
השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר זימנו אותה לראיונות קבלה להתמחות בלשכתם, והשופט ג'ובראן אף קיבל אותה להתמחות. אבל לאור הצהרתה בדבר קרבתה המשפחתית לרשם, הועברה בקשתה של מאיסאנה לבחינתו של מנהל בתי המשפט, בהתאם לנוהל לאיתור וקליטת מתמחים ונוהל להעסקת קרובי משפחה במערכת בתי המשפט. מנהל בתי המשפט לא מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות בגינן יש לאשר למאיסאנה להתמחות חרף קרבת המשפחה, ולכן הודיע לה השופט ג'ובראן כי הוא מנוע מלקבל אותה כמתמחה על אף שנמצאה מתאימה לכך.
בניגוד לנהלי המערכת?
מאיסאנה לא ויתרה ופנתה באמצעות בא-כוחה למנהל בתי המשפט בטענה כי יש לראות בעצם זימונה לראיונות בפני השופטים כאישור לכשרות מועמדותה, וכי פסילת בחירתה להתמחות מבלי שניתנו לה הסברים ומבלי שניתנה לה זכות הטיעון מנוגדת לנהלי מערכת בתי המשפט. משנדחו טענותיה על ידי היועצת המשפטית של מערכת בתי המשפט, היא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
בית הדין קבע כי ההחלטה על פסילת מועמדותה של מאיסאנה כמתמחה הייתה החלטה סבירה המצויה בתחום שיקול דעתו וסמכותו של מנהל בתי המשפט. בתוך כך, דחה בית הדין את עתירתה של מאיסאנה לביטול נוהל העסקת עובדים ונוהל המתמחים בכל הקשור להעסקת עובדים בעלי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לעובדים במערכת בתי המשפט, בקובעו כי מדובר בפגיעה מידתית העומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד חופש העיסוק. עוד נדחתה טענתה לפיה הזמנתה לראיונות בפני השופטים יצרו אצלה ציפייה והסתמכות, וכי למרות שאכן היה צורך להעביר את בקשתה לאישור בטרם זומנה לראיונות – במאזן השיקולים העומדים על הפרק יש לתת עדיפות למניעת העדפה שאינה עניינית של קרובי משפחה, מניעת מצבים של ניגוד עניינים ושמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת בתי המשפט. נוסף לאמור, נקבע כי אין לקבל את טענתה של מאיסאנה לפיה נשללה ממנה זכות הטיעון, מאחר שבמסגרת מכתבים שנשלחו מטעם בא-כוחה למנהלי מערכת בתי המשפט, ניתנה לה הזדמנות נאותה להעלות את טענותיה.
נורמה מחמירה
מאיסאנה לא ויתרה על הזכות שנפלה בחלקה להתמחות בבית המשפט העליון – שהיא כידוע ההתמחות הנחשקת והמקדמת ביותר בתחומי העיסוק בעריכת דין – וערערה על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה לבית הדין הארצי בירושלים. השופט עמירם רבינוביץ' דחה את הערעור, וקבע כי ברקע לקביעת הנהלים בדבר העסקת מתמחים וקרובי משפחה במערכת בתי המשפט עומד דו"ח מבקר המדינה משנת 2004 שמצא פסול בכך שלא נמצא הסדר בנהלים לקבלת מתמחים שהם קרובי משפחה של עובדים בכירים במערכת. לאור מסקנות אלו, הוצאו שני נהלים על ידי מנהל בתי המשפט דאז, משה גל, שקבעו כי על המועמד להתמחות בבתי המשפט להצהיר בעניין קרבת משפחה למי משופטי או עובדי מערכת בתי המשפט, וכי מועמד שיצהיר כך תועבר מועמדותו לאישור מנהל בתי המשפט. הוראות דומות נקבעו בנוהל העסקת עובדים, לגבי מועמד המבקש להתמנות כעובד מערכת בתי המשפט.
עוד איזכר השופט רבינוביץ את כללי שירות המדינה לגבי הסייגים למינויים בקרבה משפחתית, שעיגנו את הנורמה שנקבעה בנהלי הנהלת בתי המשפט, וציין כי נהלי בתי המשפט קבעו נורמה מחמירה יותר מזו שנקבעה לגבי יתר יחידות שירות המדינה. שכן, בעוד שבשירות המדינה נאסרה העסקה באותו משרד או יחידה מנהלית במקרים מסוימים, במערכת בתי המשפט נאסרה העסקת קרוב משפחה מדרגה ראשונה בכל מקרה.
עם זאת, נקבע כי במקרים חריגים בלבד ניתן לקבל קרובי משפחה לאחר אישור מיוחד של מנהל בתי המשפט. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי יש להחיל את שני הנהלים על מאיסאנה, שכן נוהל העסקת עובדים קבע מפורשות כי הוא יחול על "כל מועמדות למשרה במערכת בתי המשפט", וכן ראוי להחיל את העקרונות אותם נועד הנוהל ליישם גם על מועמדים להתמחות.
למניעת ניגוד עניינים
בנוגע למידת הסבירות של החלטת מנהל בתי המשפט בעניינה של מאיסאנה, סבר השופט רבינוביץ כי אין להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לעבודה לפיה ההחלטה הייתה במתחם הסבירות ולא נמצא בה כל פגם היורד לשורשו של עניין. הובהר כי בסמכות מנהל בתי המשפט להפעיל את שיקול דעתו בכל הקשור להעסקת קרובי משפחה של עובדים במערכת בתי המשפט, וכי בקביעת הנהלים הללו באה לידי ביטוי המדיניות לפעול למניעת מצבים של ניגוד עניינים בהעסקת עובדים במערכת בתי המשפט, נוכח התופעה הרווחת בעבר של העסקת קרובי משפחה.
במקרה זה החליט מנהל בתי המשפט כי אין נסיבות חריגות המצדיקות לאשר את העסקתה של מאיסאנה כמתמחה בבית המשפט העליון, בהתחשב בביקוש הרב לתפקיד הנחשק, סוג הקרבה המשפחתית ומהות תפקידו של אביה כרשם בבית משפט השלום בקריות.
בית הדין הארצי אף דחה את הטענות של מאיסאנה בדבר פגיעה בחופש העיסוק שלה, וקבע כי אין לראות בהוראות הנהלים כמטילות מגבלה על זכותה להתמחות.