בראיית בתי המשפט למשפחה, הנישואים הם חוזה שבעל הנמשך לגברים הטעה בכך את אשתו במזיד ועליו לפצותה. ואילו בבתי הדין הרבניים רואים לרוב בבעל שיצא מהארון "בעל מורד", המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו, ומחויב בתשלום מלא של כתובתה
בגידות בחיי הנישואין הן אחת הסיבות השכיחות לגירושין, ואינספור תיקים נערמים על שולחנות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, בשל חשיפת בגידה של אחד מבני הזוג.
כשגבר נשוי מתועד כשהוא מקיים רומן מחוץ לנישואין, הוא יחויב על פי רוב, על ידי בית הדין הרבני, לשלם לאשתו את מלוא סכום הכתובה שעליה חתם מתחת לחופתם, מכיוון שהאשמה על פירוק המשפחה מוטלת על שכמו. אולם, מה הדין לגבי בעל הומוסקסואל שיצא מהארון, והתוודה (או לא התוודה) על נטיותיו, ערב הגירושין? נראה כי החוק המקראי עדיין תקף בבתי הדין הרבניים, אם כי העונש על העבירה איננו דין מוות.
אישה נשואה יכולה לתבוע פיצויים כספיים בשל יציאת בעלה מהארון. תביעות כאלה נדונות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אך המלצתי לנשים שבעליהן יצאו מהארון, ושוקלות להגיש תביעת פיצויים, היא להגיש את התביעה בבית הדין הרבני, שבהם מתייחסים בחומרה רבה יותר לתופעה ולרוב הפיצוי שניתן לאישה יהיה משמעותי וגבוה יותר.
הבעל התאהב בגבר, האישה פוצתה בחצי מיליון שקל
כך למשל אירע כאשר אישה, הנשואה מזה 25 שנה, חשדה כי בעלה מנהל רומן מאחורי גבה והחליטה לעקוב אחריו. לתדהמתה גילתה האישה כיצד בעלה, איש צבא קבע לשעבר, מנהל רומן עם גבר זר, מזה כשנה. הבעל הודה ברומן והתוודה כי במשך כל שנות נישואיהם, הוא בגד באשתו עם מספר גברים, ובשנה האחרונה אף התאהב בגבר שאיתו תפסה אותו האישה.
האישה נועצה בעורכי דין, ופנתה לבית הדין הרבני בתביעה לתשלום כתובתה ולפיצוי נוסף. לא רבים יודעים זאת, אך הכתובה שניתנת לכלה על ידי החתן במעמד טקס הנישואין הדתי, היא מסמך משפטי לכל דבר ועניין, המחייב מתן פיצויים לאישה במקרה של גירושין ומות הבעל. בית הדין הרבני פסק שעל הגבר לשלם לה את מלוא כתובתה, שעמדה על חצי מיליון שקל.
לעומת בית הדין הרבני, שעשוי להחמיר כאמור במקרים בהם נחשפים יחסים חד-מיניים של אחד מבני הזוג, בית המשפט לענייני משפחה מגדיר את התופעה כ"הטעיה", מונח משפטי הלקוח מדיני החוזים. שכן, על פי ראיית בתי המשפט למשפחה, הנישואים הם חוזה לכל דבר ועניין, והעובדה שהבעל ידע שהוא נמשך לגברים, ובכל זאת נישא לאישה, נחשבת לכך שהוא הטעה אותה במזיד.
ואילו בבתי הדין הרבניים מתייחסים לבעל שיצא מהארון כמו ל"בעל מורד", המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו. לכן האישה לרוב תהיה זכאית לקבל את מלוא כתובתה ולתשלומי פיצויים.
גם נשים חד-מיניות בסכנה
חשוב לציין כי גם נשים חד-מיניות עלולות למצוא את עצמן "מקופחות" בהחלטות בית הדין הרבני. במקרה שבו תתועד אישה נשואה כשהיא מנהלת יחסים רומנטיים עם אישה אחרת, היא עלולה להיות מוכרזת על ידי הדיינים כ"אישה מורדת", ובמקרה כזה בית הדין הרבני עשוי לשלול ממנה את כתובתה.
במקרה כזה, הגבר הנבגד אף יהיה זכאי לפיצוי נוסף, בהתאם למספר השנים שבהן חיו בני הזוג בשקר.
חילוקי דעות בין הדיינים
למרות האיסור החמור ביהדות על משכב זכר, וחרף גישתם של בתי הדין הרבניים לפיצוי האישה במקרים אלה, ייתכנו מקרים יוצאי דופן שבהם נחלקות הדעות בין הדיינים. דוגמה לכך ניתן להראות בסיפור הבא: לאחר 30 שנות נישואים ושלושה ילדים, עלו יחסיהם של בני זוג על שרטון והגבר עזב את הבית. האישה תבעה מהגבר את מלוא הסכום הנקוב בכתובתה, 180 אלף שקלים, וטענה כי בידה הוכחות לכך שבעלה מקיים קשרים מיניים עם גברים, וכי זו למעשה הסיבה האמיתית שבגינה עזב את הבית.
בתביעתה לגט טענה האישה כי הבעל בגד בה פעמים רבות עם בני מינו, וכי היא אף חוששת שהדביק אותה במחלת מין. הבעל הודה בקשרים אלה, אך טען מנגד כי אשתו לא התנגדה להם – טענה שהיא עצמה הכחישה.
בבית הדין הרבני נחלקו הדיינים בדעותיהם. דיין אחד טען כי מכיוון שיחסיו של הבעל עם גברים אחרים אינם מונעים מהאישה יחסי אישות, קשה לכפות על הגבר במקרה זה לתת גט לאשתו. אותו דיין גילה כלפי הגבר הבנה וטען כי הומוסקסואל אינו אשם בהעדפותיו המיניות, וכי מדובר בנטייה חריגה, ומוטלת עליו החובה להתגבר עליה.
באותו בית דין טענו הדיינים האחרים כי מדובר בהומוסקסואל שעובר איסורי תורה חמורים ופוגע בהתנהגותו בחיי האישות שלו עם אשתו, וכי רוב הנשים לא יסכימו לחיות עם בעל כזה.
בסופו של דבר, פסיקת בית הדין הרבני קבעה כי יש לחייב את הבעל בתשלום מלוא כתובתה של האישה, משום ש"במעשיו השליליים פירק את משפחתו".
הכותבת עוסקת בדיני משפחה וענייני גירושין
