ועדת האתיקה הארצית שוב תעמיד לדין משמעתי את עו"ד אברהם עזריאלנט, הפעם בשל פרסום מאמר המייעץ ללקוחות "בדקו שאינכם גוררים עליכם ראיות פשוטות העלולות לחרוץ את גורלכם: בוץ בנעליים הקושרים אתכם לזירת הפשע, בגדים מוכתמים, אבק שריפה על גופכם, אריזות או מכשירים הקשורים לפשע"
בדיוק כשנה לאחר שבית המשפט העליון הוקיע את התנהלותו הלא-אתית של עו"ד אברהם עזריאלנט, בעלי "חברת עורכי הדין עזריאלנט לישראל", בשל פרסומות אסורות בעיתונות הארצית, שוב הוא מועמד לדין משמעתי על ידי ועדת האתיקה הארצית. הפעם בשל פרסום אסור של מאמר באתר חברת עורכי הדין, המייעץ למי שעבר עבירה פלילית לבצע מספר פעולות תכנון, הסתרה ובניית גרסה שקרית כדי להתחמק מהרשעה.
ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי את בעלי משרד עורכי הדין עזריאלנט, עו"ד אברהם עזריאלנט, בגין פרסום "מאמר מקצועי" באתר של משרד עורכי הדין שתוכנו אסור לפרסום. תחת הכותרת "20 עצות למי שעבר עבירה", מייעץ משרד עורכי הדין כיצד ניתן להערים על רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט כדי "לצאת נקי" מפני הרשעה פלילית.
"אל תשדרו אשמה"
כך למשל, סעיף 3 לפרסום מייעץ: "חשבו מהר ככל האפשר על גרסה סבירה ואמינה שתתיישב עם כל העדויות והראיות שאתם מעלים על דעתכם שמישהו יעלה נגדכם...".
סעיף 4 מייעץ: "הקפידו לספר לכולם את גרסתכם ולהיות עקביים. אל תתפתו לשתף אנשים אחרים בסטיות מהגרסה שלכם – שכן מי שיש לו יותר מאמת אחת אין לו אמת כלל".
סעיף 10 מייעץ: "אם עברתם עבירה אל תשדרו אשמה. אל תוכיחו את הפתגם ש'על ראש הגנב בוער הכובע' – פשוט תתנהגו כרגיל. כל התנהגות חריגה תפיל עליכם חשד, ותמשוך תשומת לב מיותרת...".
סעיף 14 מייעץ: "אם אינכם פושעים 'כבדים' אל תיקחו עורך דין שהתפרסם בהגנה על ראשי הפשע המאורגן. עצם הבחירה בו עלולה להזיק לתדמיתכם ויתכן שתכליל אתכם בקטגוריה בלתי רצויה".
סעיף 17 מייעץ: "בדקו אם אינכם מגישים למשטרה את ראשכם על מגש של כסף...".
סעיף 18 מייעץ: "בדקו אם אינכם גוררים עליכם ראיות פשוטות העלולות לחרוץ את גורלכם, כגון: חול או בוץ בנעליים הקושרים אתכם לזירת הפשע, בגדים מוכתמים, שאריות חומרים או אבק שריפה על גופכם, אריזות או מכשירים הקשורים לפשע וכו' ".
שיבוש הליכי משפט
ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החליטה לאחרונה להעמיד לדין משמעתי את בעלי המשרד עזריאלנט, בשל הפרה של סעיף 54 לחוק הלשכה המטיל על עורך הדין חובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט ובשל התנהגות שאיננה הולמת עו"ד. "ההמלצות בפרסום עולות לכדי המלצה לבצע עבירה של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין", נכתב בהחלטת ועדת האתיקה. "פרסום אחר באתר מייעץ למי שחושד שמאזינים או עוקבים אחריו שורה של המלצות המפרות את חובות עורך הדין".
יצוין כי חרף פניית ועדת האתיקה הארצית לעוה"ד אברהם עזריאלנט לקבלת תגובתו, התגובה הסטטוטורית שהוא מסר לוועדת האתיקה לא הודיעה על הסרת הפרסומים מהאתר. מבדיקתנו אף עולה כי אמנם הוסר הפרסום של המאמר על "20 עצות למי שעבר עבירה" מהאתר של חברת עורכי הדין עזריאלנט, ובמקומו נכתב כי "גולשים יקרים, הדף בתהליך של עריכה מחדש. עמכם הסליחה". אולם, כל גולש באתר השייך לחברת עורכי הדין עזריאלנט יכול להגיע בקלות ל"מאמר מקצועי" תחת הכותרת "20 עצות למי שזומן לחקירה", המציע בעצה 1: "קראו בעיון את כל 20 העצות המיועדות למי שעבר עבירה". כמו גם ל"מאמר מקצועי" תחת הכותרת "10 עצות למי שנעצר" – למרות שוועדת האתיקה הארצית רואה בפרסומים מסוג זה בבחינת "שורה של המלצות המפרות את חובות עורך הדין".
"כביש עוקף"
יצוין כי עוה"ד אברהם עזריאלנט הורשע לאחרונה על ידי בית הדין המחוזי המשמעתי בעבירה של עשיית פרסומת אסורה המפארת את הישגיו המקצועיים בעיתונות הארצית בניגוד לכללי האתיקה. הוא אף הורשע בעבירה של פגיעה בכבוד המקצוע ובעבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין. בית הדין המחוזי לאתיקה השית על עוה"ד עזריאלנט שנת השעיה על תנאי מעיסוק בעריכת דין, נזיפה וקנס בסך 20 אלף שקל. לימים, בית הדין המשמעתי הארצי קיבל חלקית את הערעור של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין והשית על עוה"ד עזריאלנט קנס בסך 75 אלף שקל, והותיר על כנם את שאר רכיבי העונש.
עוה"ד עזריאלנט ערער לבית המשפט העליון, אבל ערעורו נדחה על ידי השופט אליקים רובינשטיין (בר"ש 4660/12, 12.7.12). בערעור שב וחזר עוה"ד עזריאלנט על שתי טענותיו: ראשית, חברת עורכי דין איננה כפופה לכללי האתיקה של הלשכה, ובפרט לכללי הפרסומת להם כפוף עורך דין בשר ודם; ולכן לא ניתן לייחס לעוה"ד עזריאלנט אחריות משמעתית לעבירות שבוצעו על ידי החברה. ושנית, כי ננקטה נגדו אכיפה בררנית בכל הנוגע לכללי הפרסומת, שלא נאכפת כלפי עורכי דין אחרים המפרסמים בעיתונות ובאינטרנט.
השופט רובינשטיין לא חסך משבט הביקורת על עוה"ד עזריאלנט, ופסק דברים כדורבנות: "הגם שהמדובר בנושא שיש בו בנותן טעם, כביכול בעיקר טענה שובת לב שאין דינו של גוף משפטי לעניין עבירות משמעת כדינו של האדם החי, ולכן גם 'האדם החי' בתוכו פטור מאחריות – לא מצאתי דופי בהכרעות שלוש הערכאות הקודמות. ואומר כבר כאן: הטענה המרכזית מופרכת ומנוגדת, הן ללשון החוק כנתינתו – בסעיף 59ו – הן לתכליתו; קבלתה תהא משגה שאינו אחראי ואינו הולם. חברת עורכי דין איננה 'כביש עוקף' שבנסיעה בו משוחרר עורך הדין השותף בה מ'חוקי התעבורה' החלים עליו בכביש המרכזי. דבר זה לא יתכן. נזכיר: מטרתו של התיקון בחוק לשכת עורכי הדין אשר כונן את חברת עורכי הדין, ציין את תועלות התיקון לשם 'ריכוז משאבים וידע, חיסכון בהוצאות מינהליות והפקת תועלת בשטחים רבים'. מטרתה לא היתה 'כתב שחרור' מאחריות משמעתית".
"מסך רשות נתונה"
במישור העקרוני פסק השופט רובינשטיין כי "עורך הדין חייב, כפי שהיה מקדמת דנא, בחובות האתיות ובדין המשמעתי, ללא תלות בהיותו חבר בחברת עורכי דין. כל פירוש אחר משחרר הלכה למעשה את עורכי הדין הפועלים בחברה מן הכפיפות לכללי המשמעת; אין לכך כל הצדקה משפטית או מהותית".
בנוגע לטענת האכיפה הסלקטיבית שלה טען עוה"ד עזריאלנט, פסק השופט רובישנטיין כי "לא נגרם לו עיוות דין. כללי הפרסומת נועדו מעיקרם לשמור על כבוד המקצוע ולהגן על התחרות השוויונית בין עורכי הדין. בית הדין הארצי הביא בהרחבה מתוך פרסומי המבקש בעיתונות, כדי לעמוד בין היתר על האופי הפרסומי שלהם, נדמה כי די לעיין בפרסומים אלה כדי להפנים את המסר אותו ביקש בית הדין להעביר. והלא אי-אפשר להיתמם, עם כל התחכום והיצירתיות שרצה המבקש לנקוט; חברת עורכי דין, לא כל שכן כזאת הנושאת את שמו של המבקש, אינה יכולה להיות 'מסך רשות נתונה' לעבירות משמעת לבעליה. המשורר היידי איציק מנגר בשירו 'הייתי שנים נע ונד' (שירות ובלדות, תרגום בנימין טנא) כתב על יהודי העולה ארצה ומבקש לנשק את עפרה, אך אומר 'איך אנשק עפרך? הן אני עפרך, ומי זה נושק את עצמו, רבותי?' ".
תגובות
מוועדת האתיקה הארצית נמסר לפניית תקדין כי בכוונתה להגיש בקרוב לבית הדין המשמעתי קובלנה אתית נגד בעלי משרד עורכי הדין עזריאלנט, אם כי בוועדת האתיקה נמנעו מלציין בפנינו את פרטי מפרסם המאמר.
עו"ד אברהם עזריאלנט טרם מסר את תגובתו לפרסום.
(א"ת 60/12)
