הרכב שופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס פסק כי "אין הצדקה להתערבותנו בהליכי החקיקה של הכנסת בעודם בעיצומם", והפנה את העותרים "להעלות את תעצומותיהם במישור הציבורי והפוליטי"
בג"ץ דחה אמש את העתירה שהגישו ארבעה אבות למשפחות ברוכות ילדים נגד הקיצוץ החד של ממשלת נתניהו בקצבאות הילדים. השופט נעם סולברג, בהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופט חנן מלצר, דחה את העתירה על הסף – בהיותה "עתירה מוקדמת".
בשלב הראשון להגשת העתירה העביר השופט סולברג את הדיון בה להרכב של שלושה שופטים והורה לפרקליטות להגיב בתוך חודש. מתגובת המדינה התברר כי החלטת הממשלה לקיצוץ חד בתשלומי קצבאות הילדים היא חלק מהכנת טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2014-2013, שהיא הצעת חוק ממשלתית רגילה הנדונה בכנסת.
"העותרים רשאים להעלות את תעצומותיהם במישור הציבורי והפוליטי, אך אין מקום בשלב זה לביקורת שיפוטית", פסק השופט סולברג, בעצמו אב לחמש בנות, שהוסיף כי "אין לדעת האם הצעת חוק ההסדרים תאושר בסופו של דבר בכנסת במתכּונתהּ הנוכחית. אין הצדקה להתערבות מצדנו בהליכי החקיקה של הכנסת בעודם בעיצומם. לכשיושלמו הליכי החקיקה, ובאם תהא לעותרים עילה לעשות כן, יוכלו אז להעמיד את הוראות החוק הרלוונטיות לביקורת שיפוטית".
לפני כחודשיים הגישו ארבעה אבות למשפחות ברוכות ילדים (6-8 ילדים), מרביתן חרדיות מאשדוד ומקרית-גת, עתירה לבג"ץ נגד החלטת ממשלת נתניהו לאשר הצעה שגיבש משרד האוצר לתיקון חוק הביטוח הלאומי לקיצוץ חד בקצבאות הילדים. מסתמן כי לפי החלטת הממשלה, החל מבעוד חודשיים קצבת הילדים תהיה אחידה ללא תלות במיקומו של הילד בסולם המשפחה ובמועד הלידה שלו, וסכום הקצבה החודשית יעמוד על 140 שקלים בלבד.
העותרים טענו, באמצעות עוה"ד רמי אברמוב וחפצית ברק-הובר, כי החלטת הממשלה על הקיצוץ בקצבאות הילדים היא בלתי סבירה נוכח היעד שהציבה לה הממשלה במסגרת התקציב השנתי לחיזוק הצמיחה ולצמצום הפערים לטובת כלל הציבור ולטובת הילדים בפרט. הממשלה התעלמה מחובתה להתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים בתחום לפני "קיצוץ כה חד וקשה בקצבאות הילדים, ובטרם ייבחנו לעומקם כל הסיכונים הטמונים בנקיטת הצעד הקיצוני", נטען בעתירה לבג"ץ. "עולה ריח חריף של שימוש בשיקולים זרים המפלים בין מגזרים שונים באוכלוסייה".
לטענת העותרים, ההחלטה אינה חוקתית, אינה סבירה, בלתי מידתית והתקבלה תוך חריגה מסמכות. העותרים טענו כי ההצעה נגועה בשיקולים זרים של הפליה בין מגזרים שונים באוכלוסייה, וכי נועדה לפגוע במשפחות ברוכות ילדים במגזר היהודי-החרדי ובמגזר הערבי, שבהם אחוז גבוה של משפחות ברוכות ילדים. עוד נטען כי החלטת הממשלה התקבלה בהתעלמות מהתוצאות הפוגעניות והקשות שעלולות להתרחש מהקיצוץ שיגרור 40-50 אלף ילדים אל מעגל העוני.
העותרים התבססו בעתירתם גם על חוות הדעת של המוסד לביטוח לאומי, לפיה הביטוח הלאומי הוא לא הזרוע הארוכה של משרד האוצר לגביית מסים מהאזרחים וכי הקיצוץ המסתמן הופך את העלאת דמי הביטוח הלאומי שמשלמים האזרחים לעומת הפחתת הגמלאות למס על משפחות דלות אמצעים תוך פגיעה בביטחון הסוציאלי של האזרחים. "קצבאות הילדים משמשות בפועל לקיום בסיסי לכל דבר ועניין", טענו העותרים, "אין מדובר במותרות או תוספות שניתן לחיות בלעדיהם בכבוד".
העותרים אף חשפו בעתירתם כי בקביעת סך שווה של 140 שקל לכל ילד, ללא הבדל במקומו של הילד במשפחה, מתכוונת ממשלת נתניהו להגביל את הילודה בניגוד למעמד החוקתי של הזכות להרות לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. "הזכות להרות ולהביא לעולם כמה ילדים שיחפצו בכך הינה מצווה גדולה ובסיסית ביהדות", נטען בעתירה, ו"הקיצוץ בקצבאות הילדים, ככלי להגבלת הילודה, לא מתיישב עם זכות היסוד לחופש הדת ולעקרונותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
(בג"ץ 3863/13)
