הנשיא אשר גרוניס פסק תקדימית את רף הפיצוי המקסימלי בחוק בשל הפרת זכויות יוצרים באפליקציות, כדי להרתיע ביעילות מפרים פוטנציאליים
בשעה שאפליקציית הניווט Waze גוזרת קופון במיליארדי דולרים מעבר לים, נראה כי המתחרה שלה iGO מתנחמת בפיצוי מקומי של 100 אלף שקל בשל הפרת זכויות יוצרים.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורן של החברות Nav N Go Kft וג'י.פי.אס ויותר בע"מ, בעלות הזכויות בתוכנת הניווט iGO, אשר הוגש בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז אשר חייב את המפר בתשלום פיצוי בסך 30 אלף שקל ותשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
הרכב שופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס קבע כי הפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים של החברות אשר נפסק בבית המשפט המחוזי הוא בלתי-סביר בנסיבות העניין וחייב את המפר לשלם לחברות פיצוי בסך 80 אלף שקל והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.
ראשיתה של הפרשה באוגוסט 2009, אז השיקו החברות את אפליקציית הניווט iGO בחנות האפליקציות האינטרנטית של חברת Apple, הידועה בשם AppStore. משיקולים מסחריים שנבעו מכך שבמועד זה טרם הושק מכשיר ה-iPhone בישראל, השיקו החברות באותו מועד את האפליקציה עם מפות אירופה, וכן צפון ומרכז אמריקה בלבד, כאשר את השקת האפליקציה עם מפות ישראל בחרו להשהות עד להשקתו הרשמית של ה-iPhone בישראל, בדצמבר 2009.
אולם אז הצליח דימיטרי גולצמן לפרוץ את ההגנות של האפליקציה שהושקה ו"הלביש" עליה מפות של ישראל ומדינות נוספות, וכך למעשה יצר עותקים פרוצים ולא חוקיים של אפליקציות iGO עם מפות ישראל ומדינות אחרות, וזאת זמן רב לפני שהחברות עצמן השיקו את האפליקציות האלה בחנות האפליקציות AppStore. כתוצאה ממעשי ההפרה, נחשפו אלפי גולשים ברשת האינטרנט לעותקים פרוצים ולא חוקיים של האפליקציה הפרוצה והלא-חוקית ורבים מהם אף הורידו אותה ועשו בה שימוש.
בערעור שהגישו החברות לבית המשפט העליון נכתב כי אם יעמוד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתוקפו, תונחת מכה אנושה על אפקטיביות ההגנה על זכויות יוצרים. שכן לדידה פסק הדין לא רק שאינו מרתיע מפרים פוטנציאליים אלא שהפיצוי שנפסק במסגרתו אף מתמרץ מפרי זכויות יוצרים לעשות זאת "בגדול".
פרקליטיהן של החברות, עורכי הדין גל אראל ואלון פלס, מסרו בתגובה כי הם מברכים על קבלת הערעור. "זהו יום חשוב להגנה על זכויות היוצרים. פסק הדין מחזיר את האוויר לריאות של בעלי זכויות היוצרים. הלכה ידועה היא כי היקף ההתערבות של ערכאת ערעור בגובה הפיצויים וההוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית הוא מצומצם ביותר, ודווקא לנוכח הלכה זו העובדה שבית המשפט העליון מצא לנכון להתערב במקרה זה בגובה הפיצויים וההוצאות והגדילם בצורה משמעותית צריך שתהווה בת קול לערכאות הדיוניות שלא לקפוץ ידן יתר על המידה בפסיקת פיצויים והוצאות שכן זוהי הדרך הטובה והנכונה ביותר להשגת הרתעה יעילה נגד מפרי זכויות יוצרים".
עוד הוסיפו עורכי הדין פלס ואראל כי "בפסק הדין ניתן ביטוי לשתי מגמות היסוד שבדיני זכויות היוצרים: האחת – פיצויו של בעל הזכות שהופרה; השנייה – הרתעתם של המפר ושל מפרים פוטנציאליים אחרים, מגמות שלא קיבלו ביטוי די הצורך בפסיקת בית המשפט המחוזי".
מנהל החברות, דודי וירניק, מסר בתגובה: "אנו שמחים שבית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש. יותר מכך, אנו מברכים על שבית המשפט העליון שב ועיגן בפסיקתו עקרונות יסוד בכל הנוגע להרתעת מפרי זכויות יוצרים – עקרונות שהתעלמות מהן היתה מהווה פגיעה אנושה בבעלי זכויות יוצרים בישראל".
(ע"א 7950/11)
