שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נאסר על עיריית יבנה למכור בית של 2 מיליון שקל בגלל חוב של 50 אלף שקל

חדשות

נאסר על עיריית יבנה למכור בית של 2 מיליון שקל בגלל חוב של 50 אלף שקל
נאסר על עיריית יבנה למכור בית של 2 מיליון שקל בגלל חוב של 50 אלף שקל
26/06/2013, עו"ד אורי ישראל פז

השופט עודד מאור הנחה את העיריות ורשמי הוצל"פ לנקוט בהליכי גבייה הדרגתיים לפני מכירת נכסי החייבים בתשלומי ארנונה וחניה. הוצל"פ בתגובה: אין כל חידוש. הארגונים החברתיים מרוצים

בפסק דין עקרוני וחשוב מתח השבוע השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב ביקורת נוקבת על החלטת עיריית יבנה למכור בית בשווי 2 מיליון שקל בגלל חוב לעירייה בסך של 51 אלף שקל. "לאור סכום החוב, ראוי לבדוק אם ניתן לנקוט תחילה בהליכים חמורים פחות בטרם יוצע הבית למכירה", פסק עקרונית השופט מאור, בפסיקה הרלוונטית לכל העיריות והרשויות המקומיות המטילים קנסות מנהליים על התושבים.

בפסק הדין נקבעו עקרונות לפיהם חייבת רשות מקומית (או כל רשות מנהלית) הפועלת בהליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) למצות הליכי גבייה שונים העומדים לרשותה בטרם תפנה למכור נכס מקרקעין של חייב. בית משפט קובע כי על הממונה על הגבייה להניח לפני רשם ההוצאה לפועל תשתית עובדתית מתאימה, המעידה על כך שאין לחייב מיטלטלין מהם ניתן להיפרע לתשלום החוב, ומציין כי הליכי הגבייה המנהליים צריכים להיות מידתיים והדרגתיים.

עוד נקבע תקדימית כי על רשם ההוצאה לפועל לבחון את שאלת מיצוי ההליכים בהתאם לפקודת המיסים (גבייה), מה שלא היה בעבר. חשיבות פסק הדין על כל אותם המקרים שבהם משתמשת הרשות בסמכותה למכור בתים של חייבים על חובות שאינם גבוהים, כאשר ניתן לגבות אותם בהליכים פחות חמורים.

התנהלות כושלת

תחילת הפרשה בחוב שהצטבר לחייב עד לסך של 51 אלף שקל לטובת עיריית יבנה. בעקבות החוב, העירייה פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובשנת 2009 עוקלו מדירת המגורים שלו מכשיר DVD, טלוויזיה, מערכת סטריאו ורמקולים.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2011 נחתמה הרשאה למכירת נכס מקרקעין ומונה כונס נכסים על זכויות החייב בבית המגורים שלו. בית המגורים היה בבעלות משותפת של החייב ובת זוגו, כך שכונס הנכסים הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. אבל השופט מאור מחק את התביעה, כי "ההתנהלות שקדמה להגשת התביעה לפירוק השיתוף היתה כושלת". שכן, מדובר בבית מגורים צמוד קרקע גדול ו"בזהירות הראויה נדמה לבית המשפט שניתן לבצע הליך של עיקול והוצאה של נכסי מיטלטלין רבים ומשמעותיים מאשר מכשיר DVD טלוויזיה ומערכת סטריאו".

ועדת חוקה: סמכויות היתר פוגעות באזרח

בתוך כך, השבוע קראה ועדת החוקה בכנסת לשר האוצר לבטל את הסמכות שהעניק לרשויות המקומיות, לגבות את חובותיהם, על פי סמכות מיוחדת לפי פקודת מיסים גבייה.

פקודת המיסים גביה מאפשרת לרשויות המקומיות סמכויות נוספות לגבות חובות באמצעים מגוונים, ביניהם באמצעות גביה אלקטרונית המאפשרת לרשות לתפוס כספים של החייב הנמצאים בידי בנקים וגופים פיננסיים.

בוועדה נשמעו תלונות רבות של ארגונים חברתיים על הפרטת גביית חובות הרשויות, באמצעות חברות גבייה חיצוניות ובהם חברות עורכי דין שפועלות לגביית חובות. לפי הערכת המרכז לשלטון מקומי, יותר ממחצית הרשויות, מעסיקות חברות גבייה פרטיות.

ח"כ אורי מקלב אמר בישיבת הוועדה כי "יש לרשות סמכויות יתר, שהם כמעט כסמכויות שיפוטיות. סמכויות היתר פוגעות באזרח. הרשות צריכה לייצג את האזרח ולא רק את קופת העירייה". ח"כ חנא סוויד אמר כי "קיים חשש אצל האזרח, שהרשויות אינן פועלות בתום לב, בכל הקשור לקנסות. יש תחושה שהרשויות מנסות להוציא מהאזרח כמה שיותר כספים". ח"כ מירב מיכאלי אמרה ש"השאלה היא הפרטת סמכויות שלטוניות באמצעות הפעלת חברות גבייה פרטיות". ויו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, תהה "נציגי שר האוצר הצהירו פה בוועדה והתחייבו שההכרזה תחול רק עד סוף 2012. למה ההכרזה נמשכת?", הוא שאל.

במסמך שהפיץ הייעוץ המשפטי של הוועדה נכתב "לצד יתרונות של גבייה, ייעול מערך הגבייה ומניעת לחצים על עובדי הרשות ונבחריה – גבייה זו בעייתית, בין היתר, מאחר שהיא מגלמת אינטרסים מנוגדים ועלולה להביא לפגיעה בזכויותיהם של החייבים. התמורה שמקבלות חברות הגבייה מבוססת על אחוזים מההכנסות מגבייה ובנוסף על תשלומים שחברת הגבייה גובה מהחייבים עבור פעולותיה, ויוצרת תמריץ כלכלי גבוה להפעלת הליכי גבייה ללא האיזונים הנדרשים".

פקודת המסים (גבייה) על הרשויות המקומיות, נובעת מכוח הכרזה של שר האוצר משנת 2000 כהוראת שעה, המתחדשת מדי שנה. תוקפה של ההכרזה הנוכחית, צפוי לפוג בסוף שנת 2013.

נציגי הרשויות המקומיות והשלטון המקומי טענו מנגד, כי הגבייה באמצעות סמכות פקודת המיסים מסיעת בגביית מיסים ומטיבה עם האזרח וחוסכת לו עלויות יקרות של פניה לערכאות. לדבריהם, הרשויות פועלות על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וחוזר מנכ"ל משרד הפנים שמנחים את הרשויות, כיצד לגבות חובות.

יצוין כי דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2008 מצא ליקויים ממשיים בפעולות הגבייה של הרשויות המקומיות באמצעות חברות פרטיות. בין היתר נמצא כי הוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים לא מולאו כיאות. לדעת המבקר, קיים חשש שאין הקפדה על קיום הליכים הוגנים ופגיעה בזכויות חייבים. המבקר קבע, כי יש להרחיב את פעולות הפיקוח והבקרה ולהקפיד שלא יועברו לחברות הגבייה סמכויות הכוללות שיקול דעת. המבקר ציין כי יש חשיבות רבה להסדרת הנושא בחקיקה ראשית בכנסת ואין להסתפק בהנחיות.

בסיום הדיון, הוועדה התאחדה סביב הקריאה לשר האוצר לבטל את ההסמכה שניתנה לרשויות המקומיות לגבות חובות לפי פקודת מיסים גבייה. "ראוי שהרשויות יגבו את חובותיהם באפיקים המקובלים של משלוח דרישות תשלום, ובעת הצורך פניה לבתי המשפט, כפי שכל חוב צריך להתברר", אמר יו"ר הוועדה.

תגובות

דוברת רשות האכיפה והגביה, עו"ד שמרית רגב, מסרה בתגובה לתקדין כי "בפסק הדין אין כל חידוש. חזקה על תצהיר של גוף שלטוני שהוא נכון ומקובל מבחינתה של רשות האכיפה והגביה. רשמי ההוצאה לפועל בודקים כדבר שבשגרה באם הוגש תצהיר הממונה על הגביה, לפיו לא נמצאו די מטלטלים לתשלום החוב, עוד קודם למינוי כונס הנכסים ולא מאוחר יותר, לאחר מינוי כונס הנכסים, בטרם יידרש הרשם לשאלת מכירת הנכס, כאמור בהחלטה.

"יודגש כי מנהל רשות האכיפה, דוד מדיוני, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להנחות לכך שמימוש נכסי מקרקעין על פי פקודת המיסים גביה באמצעות רשם ההוצאה לפועל יתבקש לאחר שיתגבש חוב העולה על 50 אלף שקל, ולהחיל אמת מידה של סבירות בעת מימוש המקרקעין".

'המערב הפרוע'

עו"ד יעל כהן-רימר, מהמחלקה המשפטית של עמותת "ידיד" המסייעת משפטית לשכבות החלשות, אומרת לתקדין כי "הניסיון שלנו מראה שאכן יש בעייתיות רבה בהליכי הגבייה הננקטים על ידי עיריות. זאת גם הסיבה שבגללה החלטנו להקדיש בכנסת הנוכחית מאמצים רבים לקדם הצעת חוק שמנסה לבטל את הליכי הגבייה המנהליים, המתנהלים בדרך שמזכירה את הליכי הגבייה של 'המערב הפרוע', שבו העיריות פועלות כאילו הן התובע, השופט והמוציא לפועל. פסק הדין חשוב מאוד, שכן הוא מחיל על הרשויות המקומיות את עיקרון 'המידתיות' הקיים בהליכי ההוצאה לפועל, כך שיש חובה לבדוק האם ננקטו צעדים אחרים פוגעניים פחות, לפני שעוברים ל'נשק יום הדין' שהוא פינוי ומכירת הבית.

"המצב כיום הוא שהתנהלות העיריות היא בעייתית ביותר. אנו עדים למקרים רבים שבהם היעדר הפיקוח של ההוצאה לפועל פוגע קשות באנשים: כאשר הם כלל לא ידעו שיש להם חוב לעירייה, אבל פתאום אחרי שנים העירייה 'נזכרת' וגובה את החוב כולל ריביות והצמדה. כאשר העירייה 'דוהרת' בהליכים ועוברת ביעף לעיקול ומימוש הנכס, ללא אפשרות לחייב לפעמים להבין מה קורה ולפנות לעזרה, או כאשר החייבים מבקשים אפילו לשלם את החוב, אבל באמצעות הסדר סביר שייקח בחשבון את ההכנסות וההוצאות שלהם, ואין להם שום יכולת להוכיח את יכולת ההחזר – מה שמקביל לחקירת יכולת בהוצאה לפועל – כי בהליכי הגבייה המנהליים 'אין עם מי לדבר' (אלא אם אתה 'נופל' על עו"ד נחמד או על עירייה שבה יש אנשים קשובים)".

 

(ת"א 30609-07-12)

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150