שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בית המשפט העליון: תצפית צבאית פוטרת את המדינה מפיצוים לנפגעים

חדשות

בית המשפט העליון: תצפית צבאית פוטרת את המדינה מפיצוים לנפגעים, צילום: צילום: U.S. Navy ויקיפדיה
בית המשפט העליון: תצפית צבאית פוטרת את המדינה מפיצוים לנפגעים
20/06/2013, עו"ד לילך דניאל

בפסיקה חדשנית קבע השופט יצחק עמית כי גם ירי צה"לי שהחל כתצפית הוא "פעולה מלחמתית" שהמדינה לא נושאת באחריות נזקיה לשלושה תושבי הכפר עראבה במבצע "חומת מגן" שנהרגו בטעות כמחבלים

בית המשפט העליון פסק לראשונה כי גם פעולת מארב שביצע כוח צה"ל כמשימת תצפית צבאית מוסווית ושקטה נחשבת לפעולה מלחמתית שבגין נזקיה המדינה לא תישא באחריות הנפגעים ופטורה מלפצות אותם.

הפסיקה התקדימית ניתנה במסגרת פרשה שהחלה באחד הלילות במהלך מבצע "חומת מגן" שניהל צה"ל בשנת 2002. כוח של יחידת מילואים מובחרת הוצב בתצפית לכיוון כפר עראבה הסמוך לג'נין כדי לאסוף מודיעין למבצע הצבאי שתוכנן למחרת. תוך כדי שהתמקם בעמדתו, קיבל הכוח דיווח בקשר על תקיפת חיילים ולכן התקבלה הוראה לשנות את נקודת התצפית ולהתמקם בנקודה המשקיפה על ציר הבריחה של המחבלים.

הכוח הצבאי תצפת על הציר באמצעות מכשירים לראיית לילה במשך מספר דקות עד שזיהה ארבעה אנשים חמושים נכנסים לחווה חקלאית המצויה בפאתי הכפר עראבה. כחצי שעה מאוחר יותר זיהה תצפיתן הכוח שלוש דמויות יוצאות מהחווה לכיוון הכפר עראבה, כשאחת מהן נושאת כלי נשק. לאחר שקיבל אישור מחפ"ק הגדוד, הורה מפקד הכוח לקלע לפתוח באש לעבר הדמויות, וכך נעשה.

הכוח הצבאי הפעיל גם אמצעי תאורה והמשיך בתצפית לעבר החווה מחשש שנותר בה מחבל נוסף. לאחר מכן הוזנק לאזור מסוק שירה טיל לעבר החווה כדי לפגוע במחבל הנותר. בדיעבד התברר כי שלושת האנשים שנהרגו מהירי הם שלושה מתושבי הכפר עראבה, שהלכו באותה העת לביתם. כמו כן, נפצע מפגיעת הטיל אביו של אחד המנוחים. יורשי המנוחים הגישו תביעת נזיקין נגד המדינה בשל רשלנות והפרת חובה חקוקה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

השופט יצחק כהן מהמחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע כי כוח צה"ל לא התרשל בהליך הזיהוי ובנסיבות האירוע לא הוטל עליו להזהיר את המנוחים לפני שירו לעברם, הואיל ואלו צעדו באזור שבו התנהל מבצע צבאי רחב שהידיעה עליו הייתה ידועה לציבור. עוד פסק השופט כהן כי המשימה שביצע הכוח המתצפת היא "פעולה מלחמתית", בעטיה יש למדינה חסינות מפני אחריות בנזקים שנגרמו, שכן הפעילות התבצעה בעיצומו של מבצע "חומת מגן". בית המשפט המחוזי גם הסתמך על עדויות החיילים שסיפרו כי לאחר שקיבלו דיווח בקשר על ניסיון פיגוע באזור, הם זיהו ארבע דמויות חמושות שנכנסות לחווה חקלאית ולאחר מכן יצאו מהחווה שלוש דמויות שאחת מהן נשאה נשק. לכן נפסק כי הירי לעבר הדמויות היה בגדר פעולה מלחמתית, ואילו הירי לעבר החווה נצרך מהפן המבצעי-לוחמתי בשל החשש שנותר בחווה מחבל נוסף שעלול לסכן את כוח הצבאי.

יורשי המנוחים ערערו לבית המשפט העליון בטענה כי המנוחים נהרגו שלא במסגרת פעולה מלחמתית ולכן לא עומדת למדינה חסינות מתביעה נזיקית. השופט יצחק עמית, דחה את הערעור, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ואורי שהם. שופטי בית המשפט העליון קיבלו את נקודת המוצא של השופט המחוזי כהן, לפיה המנוחים אכן נהרגו כתוצאה מהירי של הכוח, ופסקו כי אין להתערב במסקנה הזאת שעוגנה בחומר הראיות.

במישור העקרוני של חסינות המדינה מנזיקין בפעולה מלחמתית, ציין השופט עמית כי "כללי המשחק" במצב של מלחמה אינם תואמים לכללים, לנורמות ולסטנדרטים של זהירות בימי שלום ולמטרות הקלאסיות של דיני הנזיקין. הודגש כי בהתקיים החסינות אין מקום לדון כלל בשאלה האם הפעולה נעשתה ברשלנות אם לאו, ולכן כאשר מוגשת תביעת נזיקין על רקע מלחמתי – יש לבחון כטענת סף מקדמית את נושא החסינות. באשר להיקף החסינות, ציין בית המשפט העליון כי הפסיקה נתקלה לאורך השנים בקשיים מעשיים ועיוניים בהחלת חסינות זו, הנובעים בין היתר מהמורכבות של המצב המלחמתי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. עם זאת, מארבים בעלי גוון מבצעי-מלחמתי אכן סווגו בפסיקה כ"פעולה מלחמתית" המקימה חסינות למדינה, להבדיל ממארבים לצרכים לא ביטחוניים, כגון תפיסת סמים או רכוש. מעבר לכך, הבחינה הפסיקה בין "פעולה שיטורית" שאינה חוסה תחת החסינות (כמו פעולות של תפיסת חשודים ופינוי צירים) לבין "פעולה מלחמתית" קלאסית. סוג נוסף של מקרים בהם דנה פסיקת בתי המשפט התייחס לפעולות צבאיות שהחלו כפעולות מלחמתיות, אך בשלב מסוים חלה הפוגה ונפסק כי הפעולה איננה בגדר פעולה מלחמתית ואין המדינה רשאית לחסות תחת החסינות.

השופט עמית פסק כי בפרשה הספציפית פעולת המארב שביצע כוח צה"ל החלה כמשימת תצפית, וכי למרות שתצפית צבאית מעצם טיבה היא מוסווית ושקטה – אין בכך כדי לגרוע מאופייה המלחמתי. שכן כוח מתצפת עלול להיקלע לסכנת חיים נוכח החשש מגילויו, וכן מאחר ששדה הקרב הוא כה דינאמי כך שהתצפית עשויה "לשנות את עורה" תוך שניות ספורות ולהפוך לכוח משימה גלוי ולוחם לכל דבר, כמו שאירע בפרשה. נקבע כי לעובדה שהמשימה החלה כפעולת תצפית לצורך מודיעין אין נפקות, לאור העובדה שהכוח קיבל פקודה לשנות את מיקום התצפית ואת ייעודו כדי להתחקות אחרי המחבלים ולכן בעצם השתתף בפעולה מלחמתית לכל דבר ועניין.

באשר לטענת המערערים כי בשלב שבו יצאו הדמויות מהחווה לא הייתה הצדקה מבצעית לירות לעברם, קבע בית המשפט העליון כי אמנם במהלך פעילות מלחמתית עשויה להיות הפוגה, אולם אין לומר כי במצבים כאלה המדינה מאבדת אוטומטית את חסינותה ואין לבודד באופן מלאכותי את האירוע מתוך ההקשר הכולל ורצף האירועים. במקרה זה, עלה מהראיות כי דובר ברצף של אירועים קשורים שיצרו מסכת אירועים אחת שמטרתה לפגוע במחבלים שביצעו זמן קצר לפני כן פיגוע ירי, ומשכך היא חוסה תחת ההגדרה של "פעולה מלחמתית".

עוד הוסיף בית המשפט, כי למרות שניתן להניח כי הכוח לא היה חשוף לסכנה מידית כשירה במנוחים, הסכנה הנשקפת לכוח היא רק אחד מני מספר פרמטרים לצורך הקביעה אם מדובר בפעולה מלחמתית, ואין לתת לה משקל כשלא מדובר בפעילות שיטור אלא בפעולה מלחמתית כמו מארב, שנועד מלכתחילה לפגוע באויב או ללכוד אותו. יתר על כן, אף שהכוח עצמו לא היה מאוים באופן ישיר, הימצאותם של המחבלים באזור הייתה בגדר איום ישיר לאזרחים ולכוחות באזור.

בית המשפט העליון שב והזכיר את מסגרת הזמן והמקום שבו התרחש האירוע – בעיצומו של מבצע "חומת מגן" למיגור הטרור, בסמוך לעיר ג'נין שבה נהרגו חיילי צה"ל במהלך קרבות קשים שהתנהלו יום לפני כן. למעלה מן הצורך העיר בית המשפט העליון כי גם אלמלא החסינות של המדינה בשל פעולה מלחמתית, המערערים היו נכשלים בהוכחת הרשלנות של כוח צה"ל בפרשה, שכן אף אם בדיעבד התברר שטעו בזיהוי – לא די בכך כדי לייחס להם פעולה רשלנית.

 

(ע"א 1459/11)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:2
קומיט וכל טופס במתנה