שופטי בג"ץ התרעמו
על המניפולציות הפוליטיות בבחירות לרבנים הראשיים והורו לקיימן כסדרן עד 24 ליולי.
כדי לעמוד בלוח הזמנים שהקציב בג"ץ, ועדת הבחירות לרבנות הראשית תתכנס השבוע
פעמיים
השיאים ששוברת מערכת הבחירות לרבנות הראשית,
שהציבור הרחב נחשף להם בתקופה האחרונה בכלי התקשורת, הגיעו כצפוי עד לשערי בית
המשפט העליון: שעות ספורות בלבד לאחר שהתקיים אתמול דיון טעון בשתי עתירות בפרשה,
הורו אמש שופטי בג"ץ לממשלת נתניהו לקיים את הליך הבחירות לרבנים הראשיים
לישראל בהקדם האפשרי, לא יאוחר מה-24 ליולי 2013, כדי ש"לא ייווצר רִיק בין
כהונת הרבנים הראשיים לישראל המכהנים לבין כהונת הרבנים הראשיים שיִבּחרו".
שופטי בג"ץ הגבילו את הוראתם בתנאי שהממשלה לא תשנה את החוק הקיים לבחירת
הרבנים הראשיים.
פסק הדין ניתן בעקבות שתי עתירות שהוגשו
לאחרונה לבג"ץ, שבאחת מהן קובל יהודה פינקל על חוסר המעש של הממשלה בהערכוּת
לקראת הבחירות באופן שעלול למנוע את קיומן במועדן; ובעתירה הנוספת ביקשו שני
ארגוני נשים דווקא לדחות את מועד הבחירות כדי לקדם הצעת חוק שנועדה להגדיל את
הייצוג ההולם לנשים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים.
שופטי בג"ץ מחקו אמנם את עתירת ארגוני
הנשים, בגלל "קוצר ידינו להושיט סעד לעותרים, עניין הוא למחוקק לענות בו; לא
לבית המשפט", אך ציינו שהם "רואים חשיבות בייצוג הולם לנשים באסיפה
הבוחרת". כן התקבלה העתירה שדרשה משופטי בג"ץ להורות לממשלת נתניהו
להפסיק לאלתר עם כל המניפולציות הפוליטיות בבחירות לרבנים הראשיים ולקיימן כסדרן.
"אין מבצעים 'מחטפים של הרגע האחרון' בתקופה הסמוכה לבחירות וכחודש לפני
המועד שנועד להן", נטען בעתירה, שכאמור, התקבלה.
בשונה מכל כהונה ציבורית אחרת, תקופת כהונתו של
רב ראשי לישראל היא 10 שנים. הממשלה האריכה לאחרונה את תקופת כהונתם של הרבנים
שלמה עמאר ויונה מצגר עד לעריכת הליך הבחירות בשבוע הבא, ב-24 ליוני 2013, אבל רק
שלשום בחרה הממשלה את נציגיה לוועדת הבחירות, המורכבת מחמישה חברים. מפלגות שונות
בקואליציה ובאופוזיציה ניסו לאחרונה לאפשר לרב הראשי המכהן, הרב שלמה עמאר, להציג
את מועמדותו לבחירה לכהונה נוספת, במסגרת "דיל" בין המפלגות הדתיות
למפלגות החרדיות למנות לרב הראשי האשכנזי את הרב דוד סתיו. ההצעה המסתמנת אושרה
תחילה בקריאה טרומית בוועדת השרים לחקיקה, אך קידומה נעצר בגלל שהוגשה התנגדות והממשלה
העבירה את ההצעה לדיון באחת מוועדות הכנסת אך זו טרם הובאה להצבעה במליאת הכנסת
בקריאה ראשונה.
"הדיל" של המפלגות השונות לבחירה
נוספת של הרב עמאר, המעכב את הליך הבחירות לפי החוק הקיים, לא מצא חן בעיניהם של
שופטי בג"ץ. "הדעת אינה נוחה כלל וכלל ממצב הדברים שנוצר", פסק
השופט נעם סולברג, בהסכמת המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל. "רשויות
המדינה אינן רשאיות לפעול בהתאם לתחזיותיהן או מאווייהן לגבי שינוי במצב המשפטי.
כל עוד לא שונה החוק, על הרשות לפעול בהתאם למצב המשפטי הנוהג. לשווא ביקשו
המשיבים פעם ופעמיים שהות לצורך מיצוי הליכי חקיקה, אך שהות שניתנה לא הועילה,
וזמנם של מועדים שנקבעו בחוק חלף לבלי שוב".
שופטי בג"ץ ציינו עוד שכבר היו דברים
מעולם, בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרבנות הראשית, ב-1993 וב-2002, אז פסקו
שופטי בג"ץ חד-משמעית כי "רק בנסיבות קיצוניות ביותר נסכים כי ייווצר
חלל בכהונתם של הרבנים הראשיים... כשבאה עלינו תקופה שבה לא היו רבנים ראשיים
לישראל... חזות זו קשה היא, ולו מן הטעם שהחוק ייחד לרבנים הראשיים תפקידים
ייחודיים ומיוחדים, ביניהם תפקידים שהפרט עשוי להידרש להם בחיי היומיום".
השופט סולברג שב והדגיש בפני הממשלה מושכלות
יסוד כי "בחירות יש לקיים במועדן", וציין כי דחיית מערכת הבחירות בחודש
ימים עד לסיום כהונתם המוארכת של הרבנים המכהנים, "מצב דברים זה איננו מניח
את דעתנו, וחבל שהדברים הגיעו כדי כך... ברם, גם הפעם ינחה אותנו העיקרון ההולם את
פסיקתנו, כי עדיף לאחֵר קמעא את מועד הבחירות, מאשר לעמוד בפני פחד הריק (horror vacui)".
יצוין כי לפי החוק כיום בוחרת את הרבנים
הראשיים "האסיפה הבוחרת", שמורכבת מ-150 חברים: 80 רבנים ו-70 נציגי
ציבור. הרבנים חברי האסיפה הבוחרת הם רבני ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות,
ישובים, שכונות, כל אלה לפי גודלם של הישובים, בהתחשב גם עם ותק הכהונה של הרבנים,
וגם 10 הדיינים הוותיקים, הרב הצבאי הראשי וסגנו, ו-10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים
בהתייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה. נציגי הציבור חברי האסיפה הבוחרת הם
ראשי ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, כל אלה לפי גודלן, וגם ראשי המועצות
הדתיות של הערים הגדולות ושל המועצות המקומיות הגדולות, שני שרים שתבחר הממשלה,
חמישה חברי כנסת שתבחר הכנסת, ו-10 אנשי ציבור שימנה השר בהתייעצות עם הרבנים
הראשיים ובאישור הממשלה.
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "נעשה ככל יכולתנו לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שהעמיד לנו בית המשפט העליון. לשם כך, ועדת הבחירות לרבנות הראשית, צפויה להתכנס פעמיים השבוע".
(בג"ץ 3895/13)
