בעוד מספר שנים, על פי הערכות, עובדים פרילנסרים ירכיבו את רוב שוק העבודה. בבתי הדין כבר מתחילים להכיר בהם כבעלי זכויות חלקיות מכוח דיני העבודה
הימים שבמשק היו רק עובדים שכירים כבר חלפו מן העולם. בשנים האחרונות נוספו אל ענפי התקשורת והצילום, שמעסיקים פרילנסרים רבים, גם עולם ההיי-טק והניו מדיה, ועל פי הערכות, בעוד מספר שנים עצמאים ופרילנסרים ירכיבו את רוב שוק העבודה.
חברות רבות מנסות לצמצם עלויות שכר ומעסיקות עובדים כפרילנסרים, עובדי קבלן, עובדים עונתיים ועוד שלל דוגמאות אחרות. עובד עונתי, למשל, מועסק אצל המעביד רק בעונת שנה מסוימת. על עובדים כדוגמת מדריכי חוגים, מצילים ועובדים חקלאיים, המועסקים בחלק מהשנה בלבד, חל משפט העבודה לרבות חוקי המגן, צווי הרחבה ופסיקת בתי הדין לעבודה.
סוגיית מעמדו של עובד עונתי נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה (עב' 6017/03 (ת-א) שלמה אהרון נ' עיריית תל אביב יפו), במקרה של מפקח חופים עונתי שהועסק בעירייה במשך תשע שנים רצופות במתכונת עונתית ופוטר. השאלה שנדונה בפסק הדין הייתה האם מי שהועסק ברשות ציבורית במשך תקופה ארוכה במעמד של "עובד עונתי" זכאי להשתחרר מכבלי העונתיות וליהנות ממעמד של "עובד קבוע".
בית הדין לעבודה פסק כי מבחינת תום הלב וההגינות, היה מקום להעביר את התובע לעבוד במסלול של קביעות ולראות בעונתיות ככזו היוצרת מעמד של "זמניות" אשר חלוף הזמן אינו מאפשר את זמניותה לעולמי עד. עם זאת, קבע בית הדין כי יש להבדיל בין מעמד של עובד עונתי לבין מעמד של עובד זמני, וכי העברת עובד עונתי למסלול של עובד קבוע אינה תלויה בעצם חלוף הזמן וכי במקרה דנן מעמדו של העובד כעובד עונתי לא הקנתה לו את הזכות לעבור למעמד של עובד קבוע.
גם בית הדין הארצי נדרש לסוגיה זו וקבע בפסק הדין בעניין ע"ע 207/05 מנשה חילו נ' עיריית לוד כי העובד שהועסק בתפקיד של מציל בבריכה העירונית כעובד עונתי יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין בגין התקופה שבה הועסק כמציל לאחר שעבד שתי עונות במשך שתי שנים רצופות.
בשונה מעובד עונתי, המועסק כאמור בחלק יחסי של השנה ובינו לבין המעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד המזכים אותו בזכויות מכוח דיני משפט העבודה, עובד המוגדר כ"משתתף חופשי" אינו מוגדר כעובד אך גם לא כעצמאי.
מעמדו של משתתף חופשי הוכר על ידי בית המשפט העליון לראשונה בבג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', אשר הגדיר את המונח משתתף חופשי כאדם שאינו מוגדר כעובד, ובינו לבין המעסיק לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אולם גם איננו עצמאי. מעצם שמו הוא חופשי לקבוע את האופן שבו יבצע את העבודה, לרבות לוח הזמנים של עבודתו, זהות לקוחותיו, היקף העבודה, התכנים, האופן שבו יקבל את התמורה (בין אם בהתאם לזמן שהשקיע או לתפוקה) ועוד. הוא רשאי לקבל על עצמו את העבודה ורשאי שלא לקבלה אם אינו מעוניין בכך. הוא אינו נמנה על גרעין הקבע של העסק אלא משלים את פעילות העובדים, ובסיס ההתקשרות עימו נעוץ בכישוריו המיוחדים ובמוניטין שלו.
המגמה בשנים האחרונות היא להכיר בנסיבות מסוימות במשתתף חופשי כמי שזכאי לזכויות חלקיות מכוח דיני משפט העבודה.
בפסק הדין בעניין ע"ע 300274/96 ד"ר שאול צדקא נ' גלי צה"ל דן בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של כתב בגלי צה"ל בלונדון. נשיא בית הדין הארצי דאז השופט בדימוס סטיב אדלר סבר בדעת מיעוט כי יש לשנות את ההלכה הקיימת שלפיה משתתף חופשי אינו זכאי לזכויות מכוח משפט העבודה, ולהעניק בנסיבות מסוימות למשתתף החופשי בענף התקשורת זכויות והגנות של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי על אף שאינו מוגדר כעובד. דעת הרוב הכירה בצדקא כעובד על בסיס המבחנים הקיימים בפסיקת בתי הדין.
*עוד ליאת קינן היא ראש מחלקת דיני עבודה במשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות'
