שר החוץ לשעבר מואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת מינוי שגריר ישראל בלטביה. ליברמן: " לא הייתה שום הוראה ולחץ, לא על סגן השר איילון ולא על אף אחד אחר, למנות את בן אריה"
אביגדור ליברמן, שר החוץ לשעבר העיד אתמול (ד') בבית משפט השלום בירושלים במסגרת פרשת מינוי שגריר בלטביה. ליברמן הגיב לעדותו של סגנו לשעבר דני איילון ואמר כי "לפעמים אתה לא מבין אם הבן אדם קשור לכדור הארץ או לא. הוא משמיץ אותי במשטרה, אוסף חומרים ואז אומר שיש לו יחסים טובים איתי. יש אנשים שאני לא מצליח להבין את טיבם. הוא יוזם כל מיני חקירות והדלפות והשמצות נגדי". ליברמן הוסיף כי הוא נתן הוראה למדר את איילון מכל חומר סודי כי כל חומר כזה היה מוצא את דרכו לתקשורת.
כתב האישום נגד ליברמן הוגש לאחר חקירה של למעלה מעשר שנים. ליברמן מואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים בעניין הכוונה למנות את זאב בן אריה לשגריר ישראל בלטביה.
בן אריה שימש כשגריר ישראל בבלארוס ובמסגרת תפקידו התבקש לסייע באחת החקירות נגד ליברמן. משטרת ישראל ביקשה מרשויות המס בבלארוס לסייע לה בחקירה נגד ליברמן. לפי כתב האישום, בן אריה העביר את המידע על הבקשה ומסר לליברמן את שם החברה ופרטי חשבון בנק שהמדינה ביקשה לקבל פרטים אודותיהם. בכתב האישום נכתב כי ליברמן "היה מודע לכך שבן אריה פעל כאמור, בעת כהונתו הרמה כשגריר, בניגוד לחובותיו וללא סמכות. הנאשם היה גם מודע לכך שבפועלו כאמור, הפר בן אריה באורח חמור את חובות האמון שחלו עליו במסגרת טיפולו בבקשת מדינת ישראל לביצוע בקשה לעזרה משפטית, שנועדה להישמר חסויה בפני כל, ובראש ובראשונה בפני מושא החקירה".
לאחר שליברמן מונה לשר החוץ הוא הציע לבן אריה לכהן כיועץ המטה המדיני של שר החוץ. לאחר מינויו לתפקיד זה הגיש בן אריה את מועמדותו לתפקיד שגריר ישראל בלטביה. לפי כתב האישום ליברמן קידם את בחירתו לתפקיד, ולצורך כך זימן לחדרו את דני איילון, שהיה סגנו ועמד בראש ועדת המינויים, ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, בהיותו המועמד המתאים ביותר. בכתב האישום נטען כי המינוי לתפקיד יועץ במטה המדיני של שר החוץ ולתפקיד שגריר לטביה "היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים, או שהדברים עלולים היו להיראות כהענקת גמול אסורה כאמור. כל זאת עשה הנאשם בהיותו נתון בניגוד עניינים חמור בין חובותיו לציבור כשר החוץ המופקד על שירות החוץ של המדינה, לבין תחושת מחויבותו האישית ומכל מקום נכונותו לפעול לטובתו של בן אריה, אשר פעל עבורו בפרשת מסירת המידע הסודי".
ליברמן טען במסגרת עדותו כי "לא הייתה שום הוראה ולחץ, לא על איילון ולא על אף אחד אחר, למנות את בן אריה. לא היו שום שיחות עם אף אחד מחברי הוועדה על מינוי בן אריה". ליברמן הסביר כי הוא סבר כי בן אריה התאים לתפקיד השגריר בלטביה בשל הבקיאות שלו בהיסטוריה, במנטליות, בשפות ובמערכת הפוליטית והציבורית של אוקראינה ומולדובה, וציין כי "הייתה אחדות דעים שמדובר מצד אחד באיש ספר, אינטליגנטי, איש אשכולות, שכמובן חסרים לו מרפקים. חסרה לו חוצפה ישראלית. אם הייתה לו חוצפה ישראלית אין ספק שהוא היה מגיע הרבה יותר רחוק".
ליברמן העיד כי במהלך הפגישה עם בן אריה הועבר אליו הפתק עם פרטי החקירה נגדו ואמר כי מדובר באירוע של 3-5 דקות, "הכולל כניסה לחדר, כמה דברי נימוסין, הקשבה לטלוויזיה והאירוע עצמו". ליברמן טען כי בן אריה מסר לו "מעטפה עם פתק בפנים ואמר "תסתכל בבקשה מה כתוב שם. זה לא אירוע שיזמתי או שהייתי מוכן אליו". הוא סיפר כי לקח את הפתק, הוריד אותו לשירותים ולא ייחס לו שום חשיבות. לדברי ליברמן, "בן אריה עשה לי שירות דוב. אמרתי לבן אריה: "זה שטויות, לא מעניין וזהו, תשכח מזה". תפסתי את זה כמעשה אידיוטי, שיכול רק להזיק"
ליברמן מיוצג על-ידי עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת ונתי שמחוני. את המדינה מייצגים עורכי הדין מיכל סיבל-דראל וערן זלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
