לטענת הזמר, השימוש והעיבוד שנעשה לשיר ללא רשותו לקידום תוכנית "נמוכה ורדודה" פגע במוניטין ובתדמית שלו בעיני הציבור. ביהמ"ש: מדובר בהפרה שנמשכה יממה וחצי ונעשתה בתום לב, גם אם ברשלנות
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את שידורי קשת לשלם לזמר אסף אבידן פיצוי בסכום של 85 אלף שקל בגין שימוש מפר בשיר שלו במסגרת קדימון (פרומו) לתוכנית "האח הגדול".
לטענת אבידן, קשת עשתה שימוש בשיר Maybe You Are שכתב והלחין, ואף עיבדה אותו ללא רשותו באמצעות חיתוך והדבקה של קטעים שהתאימו לתוכן הדברים שנאמרו על ידי דיירי "האח הגדול". הקטע הערוך שודר במרץ 2011 במסגרת קדימון של חצי דקה לפרק שלפני פרק הגמר של התוכנית.
כ-15 שעות לאחר שידורו הראשון של הקדימון הגיע לקשת מכתב מאת אבידן וחברת ההפקה והניהול שלו, תלמבר רקורדס, ובו דרישה לחדול לאלתר מהפרת זכויותיהם בשיר והסרת הקדימון תוך כשעתיים, וכן דרישה לפיצוי בסכום של 200 אלף שקל.
הדרישה הועברה למחלקה המשפטית של קשת, שהעלתה כי התובעים אכן צודקים בטענתם – הם אמנם העבירו את זכויות הניהול ביצירה לאקו"ם, אך לא העבירו זכויות ניהול לפדרציה לתקליטים, כך שזכות הביצוע בשיר וזכות היוצרים בתקליט לא ניתנה לאיגוד כלשהו. בעקבות הבדיקה הוסר הקדימון המפר, שכבר שודר במשך 29 פעמים בפרק זמן של 37.5 שעות.
בתביעה לפיצוי בסכום של 300 אלף שקל טענו אבידן וחברת ההפקה כי קשת הפרה את זכות היוצרים ואת זכותו המוסרית של אבידן בשיר, במסגרת קדימון לתוכנית אשר רבים רואים בה תוכנית "נמוכה ורדודה". לטענתם, הם סולדים מתרבות הריאליטי ומקפידים לבחור באופן בררני את העניינים המסחריים שהם נרתמים לקידומם, ולא היו מסכימים לשימוש בשיר לשם קידום תוכנית "האח הגדול". עוד נטען כי השימוש שנעשה בשיר פגע במוניטין ובתדמית של אבידן בעיני הציבור הרחב, אשר נתפסת בציבור כ"נקיה, ירוקה, מוסרית, בלתי מתועשת ואידיאולוגית".
בתגובה הודתה קשת בהפרת זכויות היוצרים אך הדגישה כי הדבר נעשה עקב טעות בתום לב וכי השימוש שנעשה היה הוגן וסביר ולא גרם כל נזק לזמר ולחברת ההפקה. עוד טענה קשת כי היא לא הרוויחה דבר מהשימוש בשיר שכן היא היתה רשאית להשתמש בשורה ארוכה של שירים אחרים הכלולים ברפרטואר של אקו"ם ללא כל תשלום.
השופט ד"ר עמירם בנימיני קבע כי קשת אינה יכולה להתחמק מהדרך הרשלנית שבה טיפלה בעניין, כשלא בדקה בקפדנות את מכלול זכויות היוצרים וההסכמים עם תאגידי ניהול הזכויות לפני השימוש שעשתה ביצירה, בטענה של טעות בתום לב. עם זאת, קבע השופט, מדובר בהפרה שנמשכה יממה וחצי בלבד והופסקה לאחר בדיקה מזורזת של טענות התובעים, כך שאין לייחס להתנהלותה של קשת חומרה מיוחדת.
השופט שוכנע כי אבידן נפגע באמת ובתמים מהשימוש שנעשה בשירו לאור התדמית של התוכנית בעיניו, ויש להביא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי על הנזק שנגרם לו. יחד עם זאת, נדחו טענותיו של אבידן כי יש להתייחס לקדימון המשודר במשך יומיים בלבד כאל פרסומת מסחרית לצורך חישוב סכום הפיצויים, ונקבע כי הפיצוי במקרה זה צריך להיות הרבה יותר נמוך. עוד קבע השופט כי אין להתייחס למעשי הנתבעת כאל שורה של הפרות נפרדות של כל אחת מהזכויות ביצירה – זכות המלחין, המחבר, המבצע, המקליט, המעבד וכו', המוחזקות כולן בידי בעלים אחד, אלא יש לראותם כהפרה אחת שהפיצוי המרבי בגינה הוא 100 אלף שקל.
השופט בנימיני ציין כי בנסיבות המקרה אין מקום לפסוק את הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק, שכן מדובר בהפרה אחת שנמשכה יממה וחצי ונעשתה בתום לב, גם אם ברשלנות, ולא נראה שקשת הפיקה ממנה רווח ממשי. משכך, חייב השופט את קשת בתשלום פיצוי כולל של 60 אלף שקל בגין הפרת זכות היוצרים ופיצוי נוסף של 25 אלף שקל בגין הפגיעה בזכות המוסרית של אבידן ביצירה.
