ביהמ"ש דחה את טענת משפחתו של עקל סרור, שנהרג במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה: "ההנחה לפיה מבקש חייל לרצוח בדם קר ובירי מכוון ללא כל התגרות קודמת, מנוגדת להיגיון ולניסיון החיים"
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה שהגישה נגד המדינה משפחתו של עקל סרור, שנהרג במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בקיץ 2009. סרור, שהיה חבר בחמאס, נהרג מפגיעת קליע "רוגר" שנורה עלי ידי לוחם מג"ב. פגיעת הקליע לא אמורה להיות קטלנית, אך מותו של סרור נבע ככל הנראה מפגיעת הקליע בכלי דם מרכזי בבטנו.
התובעים טענו באמצעות עו"ד מואייד מיעארי כי המנוח נורה בעת שהלך לתומו במטעי הזיתים הקרובים לכפר נעלין. החיילים טענו בתגובה כי הם הותקפו על ידי כמה אנשים שזרקו עליהם אבנים גדולות.
השופט רם וינוגרד קבע כי "אין רגליים לגרסת התובעים", וכי הירי התבצע לאחר שהחיילים הותקפו באבנים. "התיאור שבגרסאות עדי התביעה חותר למסקנה שלפיה בוצע רצח בכוונה תחילה על ידי החיילים שהיו במקום. על פי גרסת כל העדים כולם, לא קדמה כל התגרות מטעם האנשים שהגיעו למקום. אלה יצאו לשוחח לתומם, טיילו במטע הזיתים להנאתם, שוחחו וצחקו, ולפתע נפתחה עליהם אש ללא כל עילה וללא כל הצדקה". השופט קבע כי "אם ניתן היה לקבל גרסה מופרכת זו של עדי התביעה, לו היו העדים נמצאים מהימנים, הרי שהתוצאה המשפטית צריכה היתה להיות דחיית התביעה, שכן מדינת ישראל אינה חבה אחריות שילוחית או ישירה לפעולת רצח שלא ניתן היה לצפות בכל דרך שהיא". לכן נקבע כי גם אם גרסת התובעים הייתה מתקבלת, התביעה הייתה נדחית בהיעדר אחריות הנתבעת – המדינה.
במסגרת פסק הדין ציין וינוגרד כי "ההנחה לפיה מבקש חייל לרצוח בדם קר ובירי מכוון ללא כל התגרות קודמת, מנוגדת להיגיון ולניסיון החיים". התובעים חויבו בהוצאות בסך 55 אלף שקל.
(ת"א 56114-05-11)
