שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: סגל ביה"ס צריך לאתר מיוזמתו תלמידים בעלי פוטנציאל לסבול מאלימות

חדשות

ביהמ"ש: סגל ביה"ס צריך לאתר מיוזמתו תלמידים בעלי פוטנציאל לסבול מאלימות , צילום: צילום: Blackcatuk
ביהמ"ש: סגל ביה"ס צריך לאתר מיוזמתו תלמידים בעלי פוטנציאל לסבול מאלימות
07/05/2013, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי פסק פיצוי של מיליון שקל לתלמיד שסבל מהתעללות קשה מצד בני כיתתו, שהובילה להתפרצות מחלת סכיזופרניה, וקבע כי על הצוות החינוכי לזהות תלמידים המועדים ל"קורבנות", לעקוב אחר מצבם ולמנוע פגיעה בהם

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק פיצוי של מיליון שקל לתלמיד שסבל מהתעללות קשה וחמורה מצד בני כיתתו שהובילה להתפרצות מחלת סכיזופרניה אצלו. בין היתר, נקבע כי על הסגל החינוכי בבית ספר לאתר מיוזמתו תלמידים העשויים לסבול מאלימות גם אם לא התקבל דיווח על כך, לעקוב אחר מצבם ולנקוט אמצעים על מנת למנוע פגיעה בהם.

התובע למד בבית ספר תיכון תורני של רשת מוסדות בני עקיבא. לטענתו, מכיתה ז' עד ט' סבל ממסכת קבועה של התעללות קשה ביותר מצד בני כיתתו, שכללה עלבונות, השפלות, מכות ואף פגיעה מינית. אירועים אלו התרחשו בדרך כלל בבית הספר בשעות הלימודים, ואילו אירוע הפגיעה המינית התרחש לאחר תום הלימודים ליד אולם הספורט העירוני שמחוץ לשטח בית הספר.

מספר חודשים לאחר מכן, בעקבות אירוע תקיפה חמור, התפרצה אצל התובע מחלת הסכיזופרניה והוא חדל ללמוד בבית הספר. בעקבות כך, הגישו התובע ואמו תביעה לפיצוי נגד משרד החינוך ונגד העמותה המפעילה את בית הספר, שבה טענו נגד מחדלי הסגל החינוכי שבעטיים לא נמנעה הפגיעה. הנתבעים, מצדם, הגישו הודעות צד ג' נגד הנערים הפוגעים.

השופט שלמה פרידלנדר דחה את הטענה שבית הספר ידע בפועל כי התובע היה קורבן למסכת התעללויות ולא עשה דבר על מנת להגן עליו, וקבע כי היה פער משמעותי בין האופן שבו נחוו ההצקות על ידי התובע ובין האופן שבו אלה נחוו על ידי הסגל, שמעולם לא קיבל כל תלונה מהתובע או מאמו על מסכת קבועה ומתמשכת של התעללות. השופט ציין כי המרווחים בין ההצקות טשטשו את הקשר ביניהן, ואוכלוסיית בית הספר ככלל היתה בעייתית מבחינה זו. כך, בעוד שהתובע חווה את ההצקות כמכלול שהותיר צלקות בנפשו, סגל בית הספר ראה בהן אירועים ספוראדיים ולא תבנית המחייבת טיפול חריג, עד שנודעו היקפן וחומרתן.

עוד קבע השופט פרידלנדר כי לא הוכח שבטיפול המשמעתי בתלמידים הפוגעים ובאי הרחקתם מבית הספר נפל פגם בשיקול הדעת, הופרה הוראה של משרד החינוך או היתה התנהלות החורגת מסטנדרט מקובל בתורת החינוך. לשיטתו של השופט, אין מקום לגישה חינוכית ההופכת את בית הספק למוסד הרואה בחניכיו עבריינים פוטנציאליים שיש להחזיקם תחת משטר נוקשה. לכן, חשיפה מסוימת של תלמידים לסיכון של חיכוך פוגעני עם תלמידים אחרים נגזרת מהצורך לאפשר חינוך חופשי ולא תגרור בהכרח אחריות בנזיקין.

עם זאת, קבע השופט פרידלנדר כי על הסגל החינוכי לצפות כי גם אירועים נקודתיים של אלימות עשויים להיות קצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר. השופט הדגיש כי במיוחד בגיל ההתבגרות, צריכה להיות מודעות לכך שלצד נערים המועדים לאלימות, קיימים גם נערים המועדים ל"קורבנות", שהם בדרך כלל נערים חלשים מבחינה גופנית, נפשית, אישיותית או חברתית, באופן העלול לעורר גילויי תוקפנות כלפיהם וכתוצאה מכך לגרום לקשת של תוצאות, החל ממחלת נפש או התאבדות וכלה בדיכאון. עוד יש לתת את הדעת לשתיקה המאפיינת תלמידים במצוקה, אשר מחמת הבושה והפחד אינם מדווחים עליה, וגם חבריהם נרתעים מכך כדי לא להיתפס כ"מלשינים".

לפיכך, קבע השופט, כחלק מחובת הזהירות הקונקרטית, על סגל חינוכי לצפות את הסיכון שמי מתלמידיו יפגע או ייפגע למרות שאיש לא דיווח לו על כך, לאתר מפגעים התנהגותיים ולנקוט את כל האמצעים האפשריים על מנת להגביר את הסיכוי שמקרי פגיעה ומצוקה ייחשפו וייפסקו. חובות אלה מוטלות על יועצת בית הספר, אף שספק אם היא תוכל למלא אותן במסגרת היקף המשרה שהוקצה לה.

השופט פרידלנדר ציין כי בשל מאפייניו האישיים והמשפחתיים הקשים סבל התובע מאותה פגיעות מיוחדת, וכי מצבו היה ידוע לשירות הסוציאלי העירוני. מידע זה היה אמור להגיע לידיעת הסגל החינוכי כדי שזה יעניק לו תמיכה ותשומת לב, אך הדבר לא נעשה.

עוד העיר השופט כי לא ברור כיצד התובע, שאובחן כ"קטין נזקק" והומלץ כי ילמד בחינוך מיוחד, שולב בחינוך רגיל מבלי שסגל בית הספר יהיה מודע לנזקקותו ולצרכיו המיוחדים, ומבלי שיוענקו לו תמיכה ומעקב מיוחד במטרה להבטיח את השתלבותו.

השופט קבע כי היתה רשלנות מצדן של הנתבעות שגרמה לכך שההתעללות בתובע לא נחשפה ולא הופסקה עד שפרצה מחלתו. רשלנות זו באה לידי ביטוי במחדלה של המדינה להסדיר את העברת המידע בין השירותים הסוציאליים העירוניים לבית הספר ולהטמיע את ההוראות הקיימות בדבר עריכת שיחות אישיות עם תלמידים, וכן במחדלו של הסגל החינוכי לאבחן מוקדם יותר את מצוקתו של התובע, בשים לב לעובדות הגלויות בדבר נתוניו האישיים והמשפחתיים ובדבר מופנמותו ובדידותו.

בשולי הדברים הוסיף השופט קריאה למחוקק לקבוע הסדר פיצוי מקיף לקורבנות האלימות הבית-ספרית, שאינו תלוי באשם מצד הסגל החינוכי או רשויות החינוך. זאת, בשל שילובם והכלתם של תלמידים בעלי בעיות התנהגותיות בבתי ספר רגילים, באופן המקריב במידת מה את בטחונם האישי של תלמידים "תמימים" לצורך השגת יעדים חברתיים.

 

 

(ת"א 3001-09)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:155
קומיט וכל טופס במתנה