שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לראשונה: חייל ששירת כלוחם באינתיפאדה הראשונה הוכר כנפגע פוסט-טראומה

חדשות

לראשונה: חייל ששירת כלוחם באינתיפאדה הראשונה הוכר כנפגע פוסט-טראומה, צילום: צילום: דובר צה"ל
לראשונה: חייל ששירת כלוחם באינתיפאדה הראשונה הוכר כנפגע פוסט-טראומה
21/04/2013, ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש קבע כי יש להכיר בלוחם שהיה עד לאלימות מצד כוחות צה"ל כלפי אוכלוסייה אזרחית כנכה צה"ל: "אירועים של פתיחה באש נגד מיידי אבנים, שבמהלכם נפגעו אזרחים בגופם עלולים לגרום מצוקה ניכרת לכל אדם"

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר לראשונה בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שמקורה בחוויות שעבר לוחם ביחידת חי"ר מובחרת ששירת ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה, על אף שאין מדובר באירוע שבו נשקפה סכנה לחייו. השופטים ביטלו את החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ומתחו ביקורת נוקבת על התנהלותה ועל חוות הדעת הרפואיות שהוצגו בפניה.

המערער, יליד 1971, שירת בשטחי יהודה ושומרון ביחידה שהתמחתה בפעילות הכרוכה במגע עם האוכלוסייה הפלסטינית, בין היתר בבדיקת עוברי אורח במחסומים ובסיורים בכפרים ובערים. כעשר שנים לאחר שחרורו אושפז המערער במרכז לבריאות הנפש "פריד" ואובחן כסובל מתסמונת פוסט-טראומטית. עם זאת, קצין התגמולים וועדת הערעורים דחו את תביעתו לפיצוי כנכה צה"ל, בהסתמך על חוות דעת רפואית של ד"ר בקר הקובעת כי אין עדות ל-PTSD וכי אין קשר בין ההפרעה הנפשית שממנה הוא סובל לשירותו הצבאי.

בעקבות ערעור שהוגש על החלטת הוועדה, החזיר בית המשפט המחוזי את הדיון לוועדת הערעורים שקיבלה חוות דעת רפואית נוספת מד"ר בקר וניהלה הליך הוכחות מקיף, אך בסופו של דבר שבה ודחתה את טענותיו של המערער. 

בית המשפט המחוזי דחה את קביעותיה של הוועדה וקיבל את טענותיו של המערער כי חוות הדעת הרפואיות שעליהן התבססה היו שטחיות, דלות ורצופות פגמים ואי דיוקים מהותיים, ויש להעדיף על פניהן את מסקנותיהם של רופאי מרכז פריד, שנעשו לצורכי טיפול ולא לצורך ההתדיינות המשפטית.

כך, למשל, בעוד שהמערער ציין בתצהיר מפורט כי במהלך חודשי פעילותה של היחידה "אלימות היתה דרך חיים. היינו סופגים אלימות ביידוי אבנים ובקבוקים, ומחזירים במכות, בהשפלה ובהתאכזרות", ד"ר בקר קבע בחוות דעתו הראשונה כי "לא ברור אם שירת ביחידה עורפית או שהיה מוצב בתפקיד קרבי. בכל מקרה לא נחשף למעשה משמעותי של התעללות באוכלוסייה, אלא מדבר על מעשים מהסוג של לקחת מחדרו של ילד את כסאו". ד"ר בקר אמנם חזר בו בחוות דעתו השנייה וקבע כי המערער אמנם נחשף למצבים של אלימות מצד כוחותינו כלפי אוכלוסייה אזרחית, אך ציין כי עדיין אין מדובר ב"טראומה כמושג רפואי", להבדיל ממצבם של מי שהיו עדים ל"ביצוע טבח".

השופט יצחק ענבר קבע כי הדרישה הקיצונית ל"טבח", להבדיל לאירועים או גורמי דחק חריגים אחרים נראית מאולצת ובלתי עקבית, ואינה מעוגנת במדריך המחלות הבינלאומי. לשיטתו של השופט, אירועים כגון אלה שתיאר המערער – של מימוש הוראות הפתיחה באש במיידי אבנים שבמהלכם נפגעו אזרחים בגופם – מהווים אף הם אירועים או מצבים גורמי דחק העלולים לגרום מצוקה ניכרת לכל אדם, וודאי למערער שנחשף לאירועים אלה כשהיה בן 19 בלבד.

השופט ענבר הבהיר כי בית המשפט אינו נוקט עמדה בשאלת הצורך הביטחוני בפעילות שביצעה יחידתו של המערער או בשאלת צדקתה המוסרית, אלא מתמקד במצוקתו של המערער שחרגה מעל ומעבר לקונפליקט מוסרי.

בהחלטתו, שאליה הצטרפו בהסכמה השופטים דפנה אבניאלי ושאול שוחט, ביטל השופט ענבר את פסק הדין של ועדת הערעורים שאימצה את חוות דעתו של ד"ר בקר תוך התעלמות מהפגמים שנפלו בה. משרד הביטחון חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 58 אלף שקל.

 

(ע"ו 45284-01-12)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:18
קומיט וכל טופס במתנה