ביהמ"ש דחה תביעת רשלנות נגד ביה"ח הדסה בגילוי מאוחר של גידול בבלוטת יותרת המוח וקבע כי התסמינים שהופיעו במועדי האשפוז, כגון בעיות פוריות ואי-סדירות במחזור, לא חייבו לבחון חשד לקיומו של גידול
בית המשפט המחוזי דחה תביעת נזיקין נגד בית החולים "הדסה", בטענה לנזק שנגרם לחולה עקב התרשלות בגילוי גידול בבלוטת יותרת המוח במועד.
התובעת אושפזה בבית החולים הדסה בהיותה בהריון, לאחר שבבדיקה שגרתית בקופת החולים נמצא ברחמה עובר ללא דופק. כשנה לאחר מכן, אושפזה התובעת בשנית בהיותה בהיריון, אז אובחן אצלה היריון חוץ רחמי בעקבותיו עברה הפלה וכריתה חלקית של החצוצרה השמאלית. כעבור כשלושה שבועות, אושפזה שוב בחשד לדלקת בלבלב, בשל חולשה כללית מתגברת והרגשה כללית רעה שלוותה בהקאות. בהמשך, הופנתה התובעת שוב להדסה בידי קופת החולים, לאחר שהתלוננה על חוסר יציבות ובלבול. במועד זה, זוהה אצל התובעת גידול באזור בלוטת יותרת המוח שהוסר בניתוח. מאוחר יותר נמצא כי קיימת שארית של הגידול הלוחצת על עצבי הראייה, ועל כן עברה התובעת ניתוח נוסף להסרת שארית הגידול. כמו כן, עברה בשנים הבאות הקרנות על אזור הגידול לצורך השלמת הטיפול.
התביעה נגד בית החולים הוגשה בטענה לרשלנות רפואית מצד הרופאים שבגינה נתבעו פיצוי בשל הנזקים שנגרמו לה מהגילוי המאוחר של הגידול. במקור כוונה התביעה גם נגד קופ"ח לאומית ורופאיה, אך במהלך ההליכים הגיעה התובעת להסדר פשרה עם הקופה. בעקבות זאת, נותרה לבירור תביעת התובעת נגד הדסה, תוך קביעת חלקה היחסי ביחס לחלקה של קופת חולים.
השופטת תמר בזק רפפורט דחתה את התביעה וקבעה כי התסמינים שהופיעו במועדי האשפוז, כגון בעיות פוריות ואי-סדירות במחזור, לא חייבו את הדסה לבחון חשד לקיומו של גידול. מלבד זאת, הדסה הייתה מודעת לכך שקשיי הפוריות ואי הסדירות במחזור מטופלים בקופת החולים, ולא הוכח כי ידעה או היה עליה לדעת שאינם מטופלים כראוי, או כי היה עליה לבקר איכות טיפול זה מיוזמתה. מכל מקום, סבר בית המשפט כי תרומתה של הדסה לנזק, אם היתה כזו, היתה נמוכה לאין שיעור מזו של קופת החולים.
