ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון קורא לסגור את "קו הצדק" של רשות המיסים, "על מנת שלא ליצור אווירה ציבורית של חוסר אמון בין בני אדם". עד לסגירתו, קובע הרב סייגים לדיווח: "אין לדווח מתוך נקמנות"
ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון קורא לרשות המיסים לסגור את קו הצדק שזכה לכינוי "המלשינון", שבו יכלו אזרחים לדווח על העלמות מס שידועות להם, גם באופן אנונימי. לדברי הרב אישון, "על המדינה ליצור אווירה ציבורית שלפיה העלמת מס היא מעשה הראוי לגינוי ולהוקעה חברתית. עליה לסגור את 'המלשינון', על מנת שלא ליצור אווירה ציבורית של חוסר אמון בין בני אדם".
יחד עם זאת, קובע פסק ההלכה כי כל עוד הקו פעיל קיימת חובה לדווח על העלמות המס בכמה סייגים.
הרב סבור כי "קיים חשש סביר ש'המלשינון' ינוצל באופן הנוגד את רוח היהדות ובכך יפגע שלא כדין באחר. אנו סבורים כי יש להקפיד על הלכות לשון הרע ולנצל את הכלי למטרה הראויה בלבד. לצד זאת, אנו מאמינים כי קיימת חשיבות גדולה בהדגשת המסר חינוכי התואם את רוח ההלכה, לפיו כל אדם נדרש לשלם מס ולא להעלימו".
בנייר העמדה של מכון כת"ר לכלכלה על פי ההלכה נכתב כי מאז ומעולם נהגו בקהילות ישראל לגבות מסים הן לצרכים פנימיים והן למימון פעולות השלטון. אפשרות זו העומדת לשלטון היהודי לגבות מיסים, גם בכפייה, מחייבת גם את האזרח ואוסרת עליו להעלים מס. יתר על כן, העלמת מס מוגדרת בהלכה כגזל של המדינה, והמעלים מס עובר על איסור תורה של גזלה.
הרב אישון הבחין בין השאלה החברתית – האם נכון לפתוח ערוץ "הלשנה" של האזרחים זה על זה ובאלו תחומים, ובין השאלה האישית האם מותר לאדם הרואה העלמת מס לדווח על כך לשלטונות מס ההכנסה.
בנוגע לשאלה הציבורית סבור הרב כי מחד חשוב לשנות את האווירה הציבורית ולעצב מחדש תפישה חברתית הרואה בהעלמת מס מעשה מגונה הפוגע בציבור כולו. מאידך, יצירת אווירה ציבורית בה כל אדם חושש מפני חברו מערערת את היציבות החברתית ופוגעת בחוסנה של המדינה. לכן, סבורים במכון כת"ר כי "היה נכון מלכתחילה שלא להכריז על קיומה של האפשרות לדווח למס הכנסה על העלמת מס, וליצר אווירה ציבורית המעודדת תשלום מס ומגנה את מעלימי המס בדרכים אחרות".
בנוגע לשאלה האישית, נכתב כי ההלכה מחייבת אדם הרואה אדם אחר העושה עוול לחברו לפעול על מנת למנוע את העוול ולדווח עליו על מנת לתקנו ולמנוע את הישנותו. מכך מסיק הרב אישון כי קיימת חובה לאדם לדווח ל"קו הצדק" תחת כמה סייגים: הסייג הראשון קובע כי קודם לדיווח, חובה להאיר את עיניו של מעלים המס כי המעשה מנוגד לחוק ולהלכה. בנוסף, נדרשת רמת ודאות גבוהה של ביצוע העלמת המס, באופן שהמעשה אינו ניתן לפרשנות אחרת. "לדוגמא, אם ראה בעל מלאכה לוקח כסף ואינו מוציא קבלה, אף על פי שסביר להניח כי נעשתה כאן עבירה, אין זה ודאי שכן יתכן שבעל המלאכה יוציא קבלה לאחר מכן, אלא אם כן שמע בעצמו את אותו בעל מלאכה אומר שאין בכוונתו להוציא קבלה על הסכום שקיבל. הדיווח חייב להיות מדויק. אסור להוסיף כל פרט או פרשנות כלשהי על העובדות". תנאי נוסף הוא שהדיווח אינו מגיע מתוך נקמנות אלא מתוך מניעים ראויים. כמו כן נקבע תנאי נוסף לפיו מדווח אינו מעלים מס בעצמו.
פסק ההלכה קובע כי אסור לאדם לדווח על העלמת מס כשהוא עצמו נהנה ממנה, למשל אם הוא הסכים לקבל הנחה על עסקה שבוצעה ללא קבלה.
