שני ספרים בשם "שלדים בארון" העוסקים בהיסטוריה הצבאית של ישראל שווקו במקביל לחנויות הספרים. כעת תובע ההיסטוריון אריה יצחקי את הסופר יוסף שביט על גניבת עין ופגיעה במכירות ספרו
בסוף שנת 2009 הוציא ההיסטוריון אריה יצחקי ספר בשם "שלדים בארון – על תעלומות ומיתוסי כזב" בהוצאת ספרים א"י, המתאר ארבע פרשיות מכוננות בהיסטוריה הצבאית של ישראל, בהן פרשות כ"ג יורדי הסירה וי"ד הרוגי גשר הזיו בליל הגשרים. הספר נמכר היטב, אך לפתע, כך טוען יצחקי, היקף המכירות ירד באופן דרמטי ללא כל סיבה.
יצחקי נדהם לגלות כי ספר בשם זהה, העוסק גם הוא בדמויות היסטוריות ישראליות, יצא לחנויות בינואר 2011 בהוצאת משכל ספרי חמד-ידיעות אחרונות. הספר "שלדים בארון" שכתב הסופר יוסף שביט, הוא מותחן עלילתי היסטורי-בידיוני, העוסק בפעילותו של המרגל ישראל בר בשנות ה-50.
יצחקי הגיש תביעה נגד הוצאת משכל ונגד שביט, באמצעות עו"ד עינבר לב, שבה טען כי הסופר והוצאת הספרים לא ערכו, לכאורה, בדיקה מספקת לפני שהחליטו לצאת לשווקים עם כותר בעל שם זהה, ועל כן הם נושאים באחריות להטעיית הקוראים ולהפסדיו הכספיים ממכירות ספרו. לטענתו, עצם העובדה ששני הספרים נושאים את אותו שם מטעה את ציבור הקוראים לחשוב שגם הספר ההיסטורי שחיבר יצחקי אינו אלא רומן היסטורי בידיוני, דבר הגורם לו לפגיעה מהותית וחמורה באמינותו כחוקר וכהיסטוריון. טעות נוספת עשויה ליגרם אם אותם קונים הבאים לרכוש את ספרו כספר מחקר היסטורי אמין ומבוסס יוטעו לקנות את הספר העלילתי בעל השם הזהה של יוסף שביט, דבר המהווה גניבת עין.
בתביעתו דרש יצחקי פיצוי של 300 אלף שקל על הפרת זכותו המוסרית בשם הספר וכן אלף שקל נוספים על כל עותק של הספר "שלדים בארון" של יוסף שביט שנמכר לאחר הגשת התביעה.
הוצאת הספרים משכל טענה כי הביטוי "שלדים בארון" הוא ביטוי עברי שגור שאין ליצחקי כל חזקה עליו. לדברי עו"ד לב, המייצגת את יצחקי בתביעה, מדובר בטענה מקוממת. "כותרים רבים כוללים ביטויים שגורים בעברית, ובכל זאת הם מזוהים באופן נחרץ עם יוצר מסוים, באופן שאף הוצאה לאור לא תעלה על דעתה להשתמש בהם עבור ספר אחר. כך, לדוגמא, שם ספרו של יהושע קנד 'התגנבות יחידים' והספר 'פנקס שירות' של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין", אומרת עו"ד לב.
בתביעה העלה יצחקי את הטיעון לפיו יש להחיל את חוק זכויות היוצרים גם על שמו של הספר, הנותן ביטוי בכתב לרעיון מקורי כלשהו. בנוסף, טען יצחקי, אין להתעלם מהעובדה ששמו של הספר שנבחר בקפידה מהווה לעיתים את המרכיב השיווקי העיקרי שלו.
בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים, באמצעות עו"ד שירה בריק חיימוביץ' ממשרד עורכי הדין ליבליך מוזר, נטען כי אין לראות בשימוש בביטוי שגור ונפוץ, הן בעברית והן באנגלית, בצרפתית ובשפות נוספות, משום "יצירה" שיש להגן עליה. אם היה הדבר כך, טוענים הנתבעים, הרי שקדמו לתובע רבים וטובים מאוד שעשו שימוש בכותר "שלדים בארון" בעשרות ומאות יצירות אמנות, לרבות ספרים, וקבלת עמדתו המשפטית המופרכת חושפת אותו למעשה לתביעות רבות מצדם.
עוד נטען בכתב ההגנה כי לא קיים כל דימיון בין ספרו של יצחקי לספרו של שביט, לא מבחינה חזותית ולא מבחינת התוכן, ואף הכותרות עצמן שונות, כך שאין כל בסיס לטענת ההטעיה שהעלה.
