העתירה הוגשה נגד החלטת שר הביטחון להקים היכל זיכרון מרכזי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל בירושלים, שלא יכלול את חללי פעולות האיבה. נשיא ביהמ"ש העליון: מקומו של הדיון מחוץ לכותלי בית המשפט
נפגעי פעולות האיבה, מלחמה וטרור בישראל לא יונצחו לצד חללי מערכות ישראל בהיכל זיכרון המרכזי שיוקם בהר הרצל בירושלים, כך קבע אתמול בג"צ בהחלטתו לדחות את עתירת הארגון היציג של נפגעי פעולות האיבה.
העתירה הוגשה נגד החלטת שר הביטחון, שאומצה על ידי הממשלה, להקים היכל זיכרון מרכזי שינציח את חללי מערכות ישראל הזכאים לקבורה על פי חוק בתי קברות צבאיים. אתר ההנצחה הלאומי צפוי להיחנך ביום הזיכרון בשנת 2015 ולכלול אמפיתיאטרון עם אולם טקסים, אשר יחליף את רחבת הטקסים המרכזית הקיימת כיום בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבו מתקיימים מדי שנה טקסי יום הזיכרון המרכזיים. על פי תכנונו הנוכחי, אתר הנצחה הלאומי יאגד את כל חללי מערכות ישראל וכל גופי הביטחון.
לטענת העותרת, ההחלטה שלא להנציח בהיכל הזיכרון גם את חללי פעולות האיבה לוקה בהפליה ובחוסר סבירות קיצוני ופוגעת בזכותם לכבוד ולשוויון. זאת, משום שאין מקום להבחנה בין הקבוצות השונות של החללים, ויש לפרש את המונח "חללי מערכות ישראל" ככולל את כל מי שנפל במסגרת המערכה המתנהלת בשטחי ארץ ישראל בין מדינות ערב וקבוצות טרור לבין העם היהודי ומדינת ישראל.
הרכב השופטים בראשותו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, לצד השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז החליט פה אחד כי מקומו של הדיון מחוץ לכותלי בית המשפט: "לא מצאנו כי המקרה הנוכחי מצדיק התערבות של בית משפט זה. שאלת הקשר בין מנגנוני ההנצחה השונים של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה שבה ועולה בהקשרים שונים במהלך השנים, ודומה כי אין לה פתרון המקובל על כל הצדדים המעורבים. הגם שמבינים אנו לליבה של העותרת, כמי שמייצגת את זכרם של חללים רבים, הרי נוכח סמכותה של הממשלה בעניינים האמורים אין המסלול השיפוטי מתאים להכרעה מסוג זה"
"העתירה שלפנינו מעוררת את אחד הנושאים הקשים והרגישים בחברה הישראלית", כתב הנשיא גרוניס בפסק דינו. "למשפחות שאיבדו את יקיריהם, ההנצחה היא דרך לשַמר את הזיכרון של אלה שאינם עמנו עוד, והיא אמצעי לזכות בהכרת המדינה והחברה בכך שבמותם ציוו לנו את החיים. אלא שגם אם עניינים כואבים אלה עומדים ברקע העתירה, אין היא עוסקת בהם". הנשיא גרוניס הבהיר בהחלטתו כי בית המשפט אינו נדרש ואינו צריך להידרש לשאלת האופן הראוי להנצחת חללי מערכות ישראל או חללי פעולות האיבה, או לשאלה האם ראוי לנקוט באמצעי הנצחה שונים או נפרדים. הדבר היחיד שנדרש בית המשפט לבחון בהקשר זה הוא האם קיימת עילה להתערבות בהחלטת הממשלה על הקמת היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל בלבד – שאלה שהתשובה עליה היא שלילית.
לדברי צביקה פוזיס-שחק, יו"ר הארגון היציג לנפגעי פעולות איבה, "אנו מבקשים להדגיש שהוויכוח בסוגיה זו אינו מול ארגון 'יד לבנים' אנו ארגונים אחים במשפחת השכול האומללה, אלא מול מדינת ישראל. המדינה אשר כשלה בפעם הראשונה להגן על תושביה ולשמור על חייהם ועל ביטחונם של תושביה מפקירה את הנצחת הנרצחים שוב. ממשלת ישראל מתחמקת ממציאת פתרונות הולמים ומעודדת מלחמת אחים בין ארגוני המשפחות השכולות. שר הביטחון מסתתר מאחורי משפחות שכולות – ארגון יד לבנים, במקום לקבל החלטה אמיצה ולומר בפה מלא שמדינת ישראל אינה מבדילה בין דמם של חללי צה"ל לבין דמם של חללי מערכות ישראל בפעולות האיבה".
