בעתירה שהוגשה היום לבג"צ טוענת התנועה כי החלטת היועמ"ש להסתפק בחקירה פלילית צבאית מוגבלת ומצומצמת בהיקפה ובזהות נחקריה מביאה לפגיעה חזיתית וקשה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק
התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה היום (ב') עתירה לבג"צ כנגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית כוללת בפרשת הרפז, אלא להסתפק בחקירה צבאית פלילית מוגבלת ומצומצמת נגד שני נחקרים בלבד ובעבירה שהוגדרה מראש. לטענת התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, דפנה קירו כהן וחי מיארה, החלטה זו הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, מפלה ובלתי מידתית, המביאה לפגיעה חזיתית וקשה בנראות פני הצדק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
בעתירתה מציינת התנועה כי פרשת הרפז בכללותה היא אחת הפרשות הקשות אשר ממנה עולים חשדות כבדים ביותר להפרת חוק שיטתית וממושכת, אולי אפילו תרבות של הפרת חוק על ידי צמרת ההנהגה הביטחונית של מדינת ישראל, נושא המזכיר את התרבות הפיקודית שנחשפה בזמנו בפרשת "קו 300", ומכאן החומרה המיוחדת לצד החשיבות לחקור ולחשוף את האמת. חרף זאת, טוענת העותרת, טרם נערכה חקירה פלילית, מקיפה ובלתי מוגבלת בהיקפה, בסמכויותיה ובזהות ומספר נחקריה, כזו שתוכל באמת "לסלק את הפגר". כפועל יוצא, התמונה השלמה שעשויה היתה וחייבת להתגלות באמצעות חקירה פלילית נחושה, יעילה וכוללת – לא נתגלתה עד היום.
עוד נטען בעתירה כי בתחילה נערכה חקירה פלילית ממוקדת ביחס לזיוף המסמך, ולאחר מכן בדיקה של מבקר המדינה – אשר לא יכול היה לחקור את כל המעורבים בפרשה היות שהם אינם כפופים לחוק מבקר המדינה. כך, גם חלק מהחומרים לא הגיעו לידי המבקר, חלקם כאלו שהיו חיוניים לבדיקה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, החומרים שהועברו על ידי מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה מקימים "חזקת פליליות", ולכל הפחות מהווים ראשית ראייה לחשד סביר המחייב פתיחה בחקירה פלילית כוללת בפרשה. פתיחה בחקירה צבאית פלילית מצומצמת, כנגד שני נחקרים בלבד וביחס לעבירה אחת (משמעתית במהותה), לא נותנת מענה ראוי ושלם לחשדות שעלו, בוודאי לא ביחס לתמונה הכללית והקשה שעלתה מדו"ח המבקר.
