ביהמ"ש העליון ביטל את החלטת השופטת חנה ינון לפסול את עצמה מלדון בעניינו של נתבע שטען כי היא קשורה לגורמים פליליים: "אין לתת יד לניסיון להטיל מורא על שופטים עד כדי סיכול ההליך השיפוטי התקין"
תובע סדרתי שהגיש 11 בקשות לפסילת שופטים נתבע בבית
משפט השלום בתל אביב ודרש לפסול את השופטת הבכירה חנה ינון מלדון בענייניו בטענה
שהיא האמינה ל"שקרים פליליים" של התובעים וכי היא קשורה לגורמים פליליים
האחראים להגשת התביעה נגדו. טענה זו, לדברי השופטת ינון, "אינה רק הזויה, אלא
חמורה וקיצונית מכדי להעלותה נגד שופטי ישראל", אך היא החליטה לפסול את עצמה
מלדון בתיק שכן עלה ספק בעיניה אם תוכל לנהל את הדיון באופן תקין.
על החלטת הפסלות הוגש ערעור לבית המשפט העליון
אשר ביטל את ההחלטה בנימוק שהרקע לפסילתה היה למעשה איומיו של המשיב, צבי תום
צבעוני, שהינו "מתדיין טרדן" המטריד שופטים שהחלטותיהם אינן לשביעות
רצונו בהגשת בקשות חסרות שחר לפסילתם.
"אין לתת יד לניסיון להטיל מורא על שופטים
עד כדי סיכול ההליך השיפוטי התקין", כתב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס
בפסק דינו. "יש למנוע מצב שבו בעל דין מנסה להביא להחלפת השופט באמצעות הפצת
איומים נגדו".
הנשיא גרוניס ציין כי ההתעסקות בבקשות הרבות
שמגיש צבעוני גוזלות זמן שיפוטי המיועד למתדיינים אחרים ופוגעת בהם. "מדובר
ביצירת הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור המוגבלים מטיבם. בנסיבות אלו, המענה
למתדיינים דוגמת המערער אינו פסילת השופט אלא השתת הוצאות לטובת אוצר
המדינה". מכל מקום, הוסיף גרוניס, פסילה עצמית של המותב אינה הדרך הראויה
לטיפול במתדיינים סדרתיים, שכן סביר להניח שטענות דומות יועלו מצדם גם נגד המותב
הבא שעליו ייפול הנטל לדון באותו עניין.
השופט גרוניס הוסיף כי במקרה זה השופטת ינון
אמנם תהתה אם תוכל להמשיך ולנהל את הדיון באופן תקין, אך הרקע להחלטתה נובע
מאיומיו של צבעוני, כך שלא מתקיימת בנסיבות אלה עילה אובייקטיבית לפסילתה.
"יש לזכור כי הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כן, והשתחררות בלתי ראויה
של השופט מהדיון במשפט עלולה לפגוע בהגינות המשפט ובאמון הציבור".
צבעוני חויב בשכ"ט עורכי דינם של המערערים
בסכום של 10,000 שקל ובהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
