כתב האישום נגד הרב הראשי לישראל לשעבר הוגש בעקבות עדותו נגד המעורבים בפרשת תארי הרבנות. השופט סגל: "עד היום, קרוב ל-30 שנה, לא נתקלתי במצב שבו עד תביעה מוסר משהו שעלול להפלילו והתובע שותק"
אתמול (יום א') נפתח משפטו של הרב הראשי לשעבר, הרב אליהו בקשי-דורון, בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת תארי הרבנים למשרתי כוחות הביטחון. כתב האישום מייחס לרב מאות עבירות של מרמה במתן תעודות ההסמכה לרבנות.
פרקליטו של הרב, עו"ד יעקב וינרוט, העלה טענה מקדמית בפתח הדיון לפיה כתב האישום הוגש בעקבות עדותו של הרב שניתנה מבלי שהוא הוזהר כי דבריו יכולים להביא להפללה עצמית. התיק נגד הרב נסגר בשנת 2007 וההודעה על כך נמסרה לו. התיק נפתח מחדש בעקבות העדות שלו כנגד מעורבים אחרים בפרשה. עו"ד וינרוט טען כי היה על התובע להזהיר את הרב כי דבריו עלולים להביא להפללה עצמית.
השופט צבי סגל אמר במהלך הדיון "עד היום, קרוב ל-30 שנה, לא נתקלתי במצב שבו עד תביעה מוסר משהו שעלול להפליל אותו והתובע שותק. בשלב זה מדובר בעד תביעה – לא בנאשם. האינטרס הציבורי של מי שמעיד אותו הוא שיגיד את האמת שעליה יודע עובר למתן עדותו, היינו – מה שמסר או בראיון או בעדות במשטרה". השופט ציין כי במקרה בו העד סוטה מזה, והסטייה היא מצד אחד מהותית ומצד שני גם עלולה להפליל אותו, על התובע להכריז על העד כעוין או להזהירו כי עדותו עלולה להפליל אותו.
עוד הוסיף השופט סגל כי "יש גם חובה על בית המשפט. אחד התפקידים של התובע, אם בית המשפט לא ער להם, הוא לפנות לבית המשפט ולומר לו אדוני יזהיר את העד גם אם אדוני לא רוצה להזהיר את העד. זו הפרקטיקה. אם התובע נמנע מלעשות זאת, מסיבה זו או אחרת, בית המשפט יפנה לתובע. אם בית משפט לא פונה התובע צריך לפנות לבית המשפט".
השופט סגל הדגיש כי "אני מדבר מתוך פרקטיקה של 30 שנה. ועוד מלפני שהייתי שופט. אין מצב שעד תביעה מעיד על משהו שהתובע מצפה ממנו שיעיד ומוסר בגדר עדות משהו שעלול להפליל את עצמו, והתובע מחריש ובית משפט מחריש. אין מצב כזה".
