בג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא ייפסקו ההקצבות לכ-54 אלף תלמידי הישיבות בעקבות ביטול חוק טל. הרב עו"ד אורי רגב: "המדינה מעבירה לישיבות כל חודש 30 מיליון שקל בניגוד לחוק ואין כל סיכוי שסכומי הענק האלה יוחזרו"
הרכב בג"צ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס נתן היום (ג') צו על תנאי המחייב את המדינה להשיב מדוע לא ייפסקו ההקצבות לכ-54 אלף מתלמידי הישיבות בעקבות ביטול חוק טל, וכן לנמק מדוע לא יקבע שהתיקון למבחני התמיכה לישיבות הוא בלתי חוקי.
את העתירה הגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וחבר הכנסת לשעבר רוני בריזון משינוי, באמצעות עו"ד גלעד ברנע. השופטים גרוניס, מרים נאור ועדנה ארבל הורו לאחד את הדיונים בעתירת ההקצבות עם העתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס את תלמידי הישיבות, בעקבות ביטול חוק טל.
השופטת נאור אמרה בדיון כי "השאלה היא לא אם תלמידי הישיבות יכולים ללמוד תורה, אלא אם צריך לתת להם תמיכה. אם אי הגיוס של תלמידי הישיבות נעשה כדת וכדין אין מניעה לתת הקצבות, אבל אם אי הגיוס לא בסדר אז גם אין לתת הקצבות".
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, קרא בתגובה לבית המשפט "לקבוע מועד דחוף לדיונים משום שהמדינה מעבירה לישיבות כל חודש 30 מיליון שקלים בניגוד לחוק ואין כל סיכוי שסכומי הענק האלה יוחזרו".
הקריטריונים הקודמים להקצבות לישיבות התירו להעביר כספים רק למי שיש לו פטור מלא משירות צבאי או דחיית שירות על פי חוק טל. בעקבות ביטול חוק טל פנו העותרים בראשית אוגוסט לבג"צ בדרישה לעצור את ההקצבות ל-54 אלף תלמידי ישיבות ואברכים (מתוך 112 אלף בסך הכל). זאת, כיוון שאיבדו את מעמד דחיית השירות. סמנכ"ל חדו"ש שחר אילן מעריך את היקף ההקצבות לתלמידים אלה בכ-30 מיליון שקל לחודש.
על פי הנוהל החדש שעליו חתם שר החינוך גדעון סער בספטמבר האחרון, תלמידי ישיבות שקיבלו פטור בעבר וכן תלמידים חדשים יוכלו להמשיך לקבל הקצבות. פרקליטות המדינה טוענת בתשובתה לעתירה כי תיקון מבחני התמיכה לישיבות הוא "תיקון טכני ולא מהותי".
