חברת משחקים חויבה בקנס בגין תשלום שכר מינימום לעובדיה באיחור. ביהמ"ש: הזכות לשכר מינימום מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד
תשלום שכר מינימום בפיגור אינו מונע את הרשעת המעביד באי תשלום שכר מינימום במועד, שכך קבע בית המשפט העליון שדן בערעור של חברת המשחקים סגא אנטרספרייז מבת ים על הרשעתה וחיובה בקנס.
ארבעה עובדי החברה טענו כי החברה עיכבה פעם אחר פעם את תשלום שכרם שעמד בגובה שכר המינימום במשק. בעקבות תלונות העובדים הגיש משרד התמ"ת כתב אישום נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה. החברה טענה, באמצעות עו"ד ברק רון, כי חוק שכר המינימום אינו קובע את מועד תשלום השכר. בית הדין האזורי דחה את טענות החברה וחייב אותה בקנס של 727 אלף שקל עבור תשע עבירות (הקנס המרבי בהתאם לחוק עומד על 202 אלף שקל לעבירה).
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור החברה על פסק דין זה, אך הפחית את גובה הקנס ל-46 אלף שקל, מכיוון שסכום הקנס המקסימלי במועד ביצוע העבירות עמד על 12,900 שקל ולא על 202 אלף שקל.
החברה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וחזרה על הטענה שלפיה לא ניתן היה להרשיע אותה בעבירה לפי חוק שכר מינימום מששילמה את שכרם של העובדים, גם אם עשתה זאת באיחור.
השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וצבי זילברטל החליטו לדחות את בקשת רשות הערעור, וקבעו כי הפרשנות שהציעה החברה אינה סבירה נוכח תכליתו של החוק. פרשנות זו "מאפשרת למעבידים ששילמו לעובדים את תמורת העבודה באיחור – יהא זה אפילו איחור ניכר של מספר חודשים או שנים – 'לחמוק' מן הסנקציה הפלילית הקבועה בחוק שכר מינימום", נכתב בהחלטה.
בית המשפט קבע כי "השלמת הסכומים שבפיגור כעבור זמן אינה עוד בגדר תשלום שכר מינימום, אלא תשלום שכר מולן". כמו כן נקבע כי הזכות לשכר מינימום מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד.
השופט צבי זילברטל ציין כי "אין בחוק שכר מינימום הוראה באשר למועד התשלום החוקי של השכר. עם זאת, כידוע, שכר הוא התמורה הכספית המשתלמת בעבור עבודה שבוצעה. על דרך הכלל, משתלם השכר באופן קבוע ובסמוך לאחר מועד ביצוע העבודה". בית המשפט העליון החליט שלא להתערב בעונש שהוטל על החברה בבית הדין הארצי לעבודה.
