ביה"ד קיבל את עמדת ההסתדרות נגד פלאפון וקבע כי בשלב הראשוני של ההתארגנות, הבעת עמדה על ידי המעסיק מפעילה לחץ בלתי הוגן על העובדים. עו"ד אוריאל לין: פסק הדין מעיד על מגמת הקצנה כלפי המעסיקים
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקה תקדימית כי למעסיק את זכות להתערב או להביע את עמדתו בנוגע להתארגנות העובדים במקום העבודה. בכך, קיבל בית הדין הארצי את עמדת ההסתדרות בתביעתה נגד חברת פלאפון, שהוגשה על רקע פעולות החברה לסיכול מהלכי ההתארגנות הראשונית של העובדים, לרבות החתמתם על ביטול חברות וטפסי אי הצטרפות.
לאור התנהלות זו של פלאפון, הגישה ההסתדרות שייצגה את עובדי פלאפון בקשה לבית הדין האזורי לעבודה למתן צו מניעה זמני, שבמסגרתו ייאסר על פלאפון לפנות לעובדים ולהביע את עמדתה ביחס לארגון העובדים והצטרפות העובדים אליו. ביה"ד האזורי קבע כי למעסיק מותר להביע דעה ביחס להתארגנות, במובן של מתן מידע מלא לעובדיו, אך עליו להיזהר שדבריו לא יהוו איום או הפחדה, שאז חופש הביטוי שלו נסוג ביחס לזכות העובדים להתארגנות.
פסק הדין של הנשיאה נילי ארד, שאליו הצטרפו השופטים יגאל פליטמן ועמירם רבינוביץ, הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע כי בשלב הטרום קיבוצי, בנסיבות של התארגנות ראשונית, עד לכינונו של ארגון יציג במקום העבודה, זכות הביטוי של המעסיק נסוגה מפני הזכות להתארגנות ואין להתירה. בתקופה זו קמה חזקה שלפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו בנוגע להתארגנות העובדים או השלכותיה מהווה הפעלת לחץ, כפייה והשפעה בלתי הוגנת על העובדים במימוש זכותם להתארגן. יסודה של חזקה זו בפערי הכוחות המובנים בין המעסיק לעובדיו החשופים כיחידים בלתי מאורגנים.
מאזן הכוחות הנ"ל משתנה בשלב מאוחר יותר, לאחר כינונו של ארגון יציג במקום העבודה. בשלב זה, יחסי העבודה הקיבוציים מעצימים את מעמדו של העובד וזכויותיו מול המעסיק, ובהתאם חופש ההתבטאות של המעסיק רחב יותר ויכול גם לכלול התבטאות ביחס להשלכות ההתארגנות במקום העבודה. עם זאת, המעסיק אינו רשאי לשלול את הזכות להתארגנות, להשפיע עליה בהתבטאות או במעשה, לנקוט סנקציות נגד המעורבים בה או להעניק הטבות לעובדים שיימנעו ממנה.
בית הדין לעבודה הבהיר כי הנהלת פלאפון נדרשת להימנע ממעקב אחר העובדים שהתארגנו או שבחרו לא להתארגן, לרבות ניהול רשימות של שמותיהם, וכן תימנע מהצגת עמדתה בנוגע להתארגנות ולנזקים הצפויים ממנה לחברה בכנסי הסברה לעובדים, במפגשים אישיים או קבוצתיים, באמצעות מסרונים לטלפונים הניידים, באמצעות תכתובות לדואר האלקטרוני או בכל דרך אחרת.
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, הגיב לפסק הדין ואמר כי "החלטת בית הדין הארצי לעבודה מעידה על מגמת ההקצנה של בית הדין כלפי המעסיקים ומהווה ביטוי ברור של חוסר הערכה מספקת למגזר העסקי, לחופש הניהול העסקי ולתרומת המגזר העסקי לכלכלה.
לדברי לין, ששימש בעבר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ספק אם היתה לבית הדין הארצי סמכות לקבל את ההחלטה. "לא מדובר בפעילות המעסיק כנגד ההתארגנות בדרכי הפחדה או הרתעה או נקיטת סנקציות, אלא בהבעת דעה של המעסיק באשר להתארגנות עובדים ראשונה בעסקו", אמר לין. "לומר לבעל עסק, הבונה את עסקו בסיכון אישי והאחראי על צמיחתו של העסק ופיתוחו, כי אין לו זכות להביע דעה באשר להתארגנות עובדיו זו פגיעה בוטה בחופש הביטוי, שהוא בבחינת זכות יסוד במדינה".
עוד ציין לין כי ההחלטה חורגת מהסמכות המקובלת של בית הדין הארצי לעבודה. "לדאבוני, מגמת הקיצוניות של בית הדין תתרום תרומה חשובה מאוד להברחת עסקים מישראל ומשקיעים, שכן החלטה זו מצטרפת לשורה ארוכה של חוקים והחלטות הפוגעים בצורה קשה ובלתי מידתית בחופש הניהול העסקי".
