ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על ביצוע בדיקת רקמות לקטינה, לבקשת הטוען להיות אביה הביולוגי, ומתח ביקורת נוקבת על התנהלותם האטומה של הוריה: "מבחינתם, שתחיה כל החיים בשקר שהם שתלו"
בית המשפט לענייני משפחה בקריות הורה לבצע בדיקת רקמות שתכריע בשאלת אבהותה של קטינה בת 3.5, לבקשת גבר הטוען כי הוא אביה הביולוגי, וגינה אגב כך בחריפות את הוריה שניסו בכל דרך לסכל את בירור העובדות תוך התעלמות בוטה מצרכיה הרגשיים.
הנתבעים, הוריה של הקטינה, חיו יחד כזוג ללא נישואים והתחתנו רק לאחר כ-16 שנים. כשנה לפני נישואיהם הכירה האם את התובע במסגרת פורום "נישואים פתוחים" באינטרנט, ויחסיהם התפתחו לקשר אינטימי, במקביל ליחסיה עם בן זוגה. בתקופה זו הרתה האם ונולדה בתה שנרשמה תחת שמו של בן זוגה, והשניים גידלו אותה יחד עם ילדיהם האחרים.
התובע טען כי הוא אביה של הקטינה, וכי הדבר היה גלוי וידוע במשך השנתיים הראשונות לחייה. לראייה, הוא נהג לבקר את הקטינה בביתם של הנתבעים באופן תדיר, שימש לה כשמרטף, ארח אותה בביתו לסופי שבוע, ואף השתתף בהוצאות הבריתה ששולמו ישירות לאולם. אלא שלאחר כשנתיים שינתה האם את דעתה והחליטה שלא לאפשר עוד קשר בינו לבין בתו, ולכן הוא הגיש תביעת אבהות ומשמורת, שבמסגרתה עתר לביצוע בדיקת רקמות.
הנתבעים מצדם הכחישו לחלוטין את טענות התובע וטענו כי מדובר בתביעה הזויה ותלושה מהמציאות, שכן הם יודעים בוודאות כי הנתבע הוא אביה של הקטינה. לטענתם, הקשר עם הקטינה נבע מיחסי הידידות של התובע עמם, וכאשר החליטו לנתק את היחסים עמו החליט התובע לנקום בהם ולטעון לאבהות שקרית על בתם.
"החסרות דרכי נקמה יצירתיות?"
גרסתם של הנתבעים נראתה לשופט אריה נאמן תמוהה, וזאת בלשון המעטה. "אם אכן היה מדובר ב'ידידות' בלבד, האין זה מוגזם שהתובע ישקיע כך בקטינה? מלין אותה בביתו כשלו עצמו יש משפחה משלו? מצטלם עמה ברחיצתה באמבטיה? החסרות דרכי נקמה יצירתיות בלתי אם להגיש תביעות הזויות על ילדים שאינם שלך?". השופט נאמן ציין כי אדם הפועל כפי שטענו הנתבעים צריך להיות הזוי, או שמא תמהוני-משוגע, שלא לומר אכזר ביותר, כדי לנהל מלחמות על גביה של קטינה מסכנה כבת 3.5. ואילו התובע הותיר דווקא רושם אמין מאוד, של אדם מיושב, הגיוני ושקול, המבין כי בדיקת רקמות היא הצעד הטבעי הבא בתיק, הצפוי לחשוף את האמת.
התנגדותם הנחרצת של הנתבעים לעריכת בדיקת רקמות עוררה עוד יותר את חוסר האמון שרחש להם השופט. זאת, במיוחד לאור העובדה כי שינו את גרסתם כשהרגישו ש"הטבעת מתהדקת", וטענו כי הם כבר אינם בטוחים בדבר זהות האב ואינם מעוניינים לפגוע בקטינה אם יתברר כי התובע הוא אכן אביה הביולוגי. השופט נאמן נאלץ להמשיך את ההליך ולמנות את מכון שלם כמומחה מטעם בית המשפט לבחון את שאלת טובת הקטינה ואת ההשלכות האפשריות של בירור האבהות עליה.
לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים מצד הנתבעים לפסול את מכון שלם בטענות חסרות שחר ולסכל את הליך הבדיקה בכוונה למשוך זמן, הסכימו הנתבעים לשתף פעולה ולהופיע לאבחונים, ובסופו של דבר ניתנה חוות דעת מקיפה ביותר, שהמליצה חד משמעית על עריכת בדיקת רקמות.
בהחלטתו לא הצליח השופט נאמן לכבוש את שאט הנפש שלו מהנתבעים ואת התרשמותו השלילית מהאינטרסים העומדים מאחורי עמדתם. "זכות היסוד של הטינה לדעת מיהו אביה מולידה כלל אינה מעניינת אותם. מבחינתם שהקטינה תחיה כל חייה בשקר שהם 'שתלו', העיקר שתהיה להם אפוטרופסות בלעדית".
השופט הביע את תמיהתו גם על ניסיונות הנתבעים להכפיש את התובע ולציירו כאדם לא מוסרי, כשהוא שולח עקיצה לכיוונה של הנתבעת: "וכי רק אדם המגיע לשלמות מוסרית זכאי להיות אב לילדים?! וכי אם המנהלת מערכת יחסים בו זמנית עם שני אנשים הינה מוסרית יותר?! אתמהה...".
אבהות בדור הפייסבוק
השופט נאמן הורה על ביצוע בדיקת הרקמות וציין את התרשמותו החיובית מהתובע ומגרסתו. עוד הדגיש השופט כי כאשר הקטין נולד לאישה פנויה ואין חשש לממזרות, נוטה הפסיקה לאפשר את ביצוע הבדיקה הגנטית ביתר שאת, כאשר במקרה זה המלצות המומחים נטו חד משמעית לטובת הבדיקה, שתשרת את טובת הקטינה ורווחתה הנפשית.
לסיום העיר השופט כי בעידן הרשתות החברתיות, בדור הפייסבוק והטוויטר, דחיית בקשה לבירור האמת העובדתית אינה קוברת את התשובה אי שם. במקרה שבו האב הביולוגי הוא התובע החפץ בגילוי האמת, לא יהיה לו כל קושי לאתר את הקטין דרך האינטרנט ולחשוף אותו לזהותו האמיתית של אביו ולניסיון למנוע ממנו את הקשר עמו. "האם ניתן בכלל לשער את הנזק הפסיכולוגי והרגשי שייגרם מכך?", כתב השופט והמליץ להורות למומחים בסוג זה של תביעות להתייחס לסוגיה זו כחלק אינטגרלי מחוות דעתם, שכן יש בשיקול זה כדי להשפיע על ההחלטה.
השופט נאמן חייב את הנתבעים בתשלום הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקל לאור התנהלותם הדיונית וניסיונותיהם להאריך את ההליכים כמה שיותר. בנוסף, הורה השופט שלא לעכב את ביצוע הבדיקה. השופט קבע כי על מנת שלא לסכל את האפשרות שבקשת רשות הערעור של הנתבעים תתקבל, תוצאות הבדיקה יישלחו בשלב זה לבית המשפט בלבד, ויישארו חסויות עד להחלטה בערעור.
