חדשות

השופט מנחם קליין דחה בקשה לתקן טעויות בפסק דינו והפנה את הצדדים לערכאת הערעור: "הפרפקציוניזם של חברי השופט בן עטר ז"ל הביא לסחרור של פיגורים וכתוצאה מכך לסופו הטראגי. שוכנעתי שזו לא הדרך"

"לפני כמה זמן אימצתי את תובנות היועצים הארגוניים של הנהלת בתי המשפט הסבורים שעל השופט להיות satisficer ולא optimizer. החלטתי זו התקבלה סופית עת ליוויתי למנוחתו האחרונה את עמיתי ורעי השופט מוריס בן עטר ז"ל". כך כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין בהחלטתו לדחות בקשה לתיקון טעות בפסק דין שנתן. "מוריס ז"ל (שהתאבד על רקע עומס העבודה שבו היה נתון – לש"ש) היה פרפקציוניסט ו-optimizer – שום החלטה או פסק דין לא יצאה מתחת ידו אלא לאחר שקלא וטריה יסודית ולאחר ביצוע טיוטות רבות. הדבר גרם לסחרור של פיגורים במתן החלטות ופסקי דין, לעינוי דין וסחבת, ובסופו של דבר ללחצים מצד הממונים הישירים והעקיפים ומצד נציב תלונות הציבור על השופטים. כנראה שסחרור זה והלחצים הנ"ל הביאו לסופו הטראגי".

השופט קליין דחה את בקשתו של אברהם כהן לתיקון סכומים שנפסקו לטובתו בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהגיש נגד חברת הביטוח איילון ונגד המעסיקה, חברת אמדן לקמעונאות והשקעות. חלק מאצבעותיו של כהן נקטעו בעת שעבד בקצביה, והשופט קליין קיבל את טענתו לרשלנות המעביד ופסק לטובתו פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי תנאים סוציאליים ופנסיה, כאס וסבל, הוצאות רפואיות ועוד.

כהן הגיש בקשה לתיקון טעויות סופר שנפלו לטענתו בחישובי השכר, בין היתר בחישוב שכר המינימום על פי החוק, וביקש לתקן אותם. המשיבות טענו בתגובה כי אין מדובר בטעות בחישוב אריתמטי אלא בפיצוי גלובלי, סביר והוגן, ובקשה לתיקון טעות סופר אינה הדרך להשיג על הסכומים שנפסקו לו.

השופט קליין קיבל את טענת המשיבות וכתב כי לאחר קריאה נוספת של החומר, ייתכן בהחלט שטעה בהכרעתו, אך תיקון טעויות אלו מקומו בערכאת הערעור.

"אין ספק שבחירת הדרך של satisfacer מביאה לצידה יתרונות רבים הן לצדדים שבתיק במניעת סחבת והן לצדדים בתיקים האחרים הממתינים לתורם וסובלים מעינוי דין. דרך זו גם מאפשרת שמיעת דיונים ברצף ומתן פסקי דין כשנושא המחלוקת טרי בזיכרונו של השופט", נימק השופט את עמדתו. "אך אליה וקוץ בה. לצד יתרונות אלו, החיסרון הברור והמוחשי הוא בעלייה ההסתברותית של פגמים וטעויות בפסקי הדין".

השופט קליין הדגיש כי הוא החליט את שהחליט במודעות מלאה בנסיבות שפורטו בפסק הדין, וגם אם תתקבל הטענה כי גישתו בטעות יסודה – אין מקומו של תיקון זה להיעשות דרך סעיף 81 לחוק בתי המשפט אלא בדרך של ערעור בלבד.

(ת"א 44579-08)